שאול ויוהאנה

שאול ויוהנה הוא טרילוגיה, רומן בן שלושה חלקים, שכתבה הסופרת נעמי פרנקל, המתאר את יהדות גרמניה ערב עליית הנאציזם. חלקו הראשון של הספר יצא לאור בשנת 1956, וחלקו השלישי ב-1967.

הרומן הוא דגם מובהק של "הסיפורת ההיסטורית" בנושא השואה. היצירה מושתתת על רצף כרונולוגי, כאשר ליחידות הזמן בו יש סימוכין היסטוריים.

הספר נכנס לפנתיאון התרבות הישראלית, הביא לזכיית המחברת בפרס רופין ובפרס אוסישקין, וכלול בתוכנית הלימודים לבגרות בספרות של בתי הספר בישראל.

סיפור העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרומן מתאר את השנים 1933 - 1930 בברלין בירת גרמניה. זהו סיום תקופתה של רפובליקת ויימאר, שבסיומה עלתה המפלגה הנאצית לשלטון.

במרכז הרומן עומדות שלוש דמויות השייכות למשפחה יהודית אחת, משפחה חילונית, אמידה ומתבוללת. שלוש הדמויות שונות זו מזו, ומייצגות תפיסות עולם שונות:

הסב הוא אדם קשיש, שנולד באמצע המאה ה-19, וליווה את המהפכה התעשייתית ואת הפיכת העולם האירופי המערבי למתועש ומודרני.
האב הוא אדם משכיל ודעתן. הוא נלחם למען גרמניה במלחמת העולם הראשונה, שהסתיימה לפני מספר שנים, ואף מחזיק בעיטורי הוקרה על שירותו. הוא מעריץ את התרבות הגרמנית, ודמות המופת שלו היא גתה.
הבת, יוהנה, צעירה אידיאליסטית, הנמשכת אל הציונות ואל ארץ ישראל, דבר שאינו מובן למבוגרים יותר במשפחתה.

במקביל מיוצגת התפיסה הנאצית בספר בדמותו של קצין המשטרה הגרמני, שהיה בתחילת הספר ידיד המשפחה. במהלך הרומן הוא נחשף לרעיונות הנאציים ומאמץ אותם אל ליבו מתוך שכנוע. חשיפת זהותו הנאצית מקבילה בטרילוגיה ליציאת הנאצים מן המחתרת ועלייתם לשלטון.

בספר לא מתוארים השמדת היהודים, מחנות ריכוז ומוות, שעדיין לא היו קיימים בשנים שבהם מתרחש הרומן. עם זאת הרומן מתאר שלוש שנים בחייה של משפחה שבה פערי דורות ופערי תפיסות, במציאות המבשרת את הנורא מכל, ואינה יודעת זאת.