גבריאל מוקד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

גבריאל מוקד (נולד ב-1934), מבקר וכותב, עורך כתב העת "עכשיו" משנת 1957.

גבריאל מונבז' נולד בפולין, ועלה לארץ ישראל בעליית הנוער ב-1946. את שם משפחתו החדש, מוקד, הציע לו ידידו מנוער, המשורר דוד אבידן. בשנות ה-50 של המאה ה-20 שימש כסגנו של אלכסנדר פן, שערך את המוסף הספרותי של העיתון "קול העם".

מוקד הוא פרופסור לפילוסופיה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, לימד במחלקות לספרות באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת חיפה. כעורך כתב העת "עכשיו" היה אחראי לגילוים של חלק ניכר ממשוררי דור המדינה. כיוצר, הוא פועל במסגרת סגנון הווריאציות והמטא-וריאציות.

שימש גם כיושב ראש אגודת הסופרים העבריים. בדצמבר 2006 הוגש נגדו כתב אישום בחשד שמעל בכספי האגודה‏^[1]. ב-24 בספטמבר 2008, אחרי הסדר טיעון, תוקן כתב האישום להפרת אמונים בתאגיד‏‏^[2]. הוא נידון למאסר על תנאי וחויב בהשבת כספי החזר הוצאות שקיבל בניגוד לנהלים.

תוכן עניינים

5 ואריאציות, תל אביב, 1971.
דברים בוטים, תל אביב, 1953.
עיונים ב"מטאמורפוזיס" לפראנץ קפקא, פרקים בתולדותיה של חוויה אקזיסטנציאלית אחת, תל אביב, 1956.
שבחי עדיאל עמזה, עד עולם ועידו ועינם מאת ש"י עגנון, הוצאת שוקן, 1989.
ארבעה משוררים - דברים על יהודה עמיחי, נתן זך, דוד אבידן ויונה וולך, סדרת אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון, 2006.
בזמן אמיתי, הוצאת כתב, 2011.

תבניות פרצפטואליות כספרות, (הערות להקשר הז’אנרי של ה"וואריאציות" לגבריאל מוקד, מאת אמנון נבות, נדפס במאזנים, נ'ז, 9, 1984.
ממדי קיום עקרוניים, עיון בוואריאציות של גבריאל מוקד, מאת עזריאל קאופמן, נדפס בעכשיו, 49, 1984.