שארל השלישי, דוכס בורבון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שארל השלישי, יצירתו של תומאס דה לה (Thomas de Leu)

שארל השלישי דוכס בורבון (17 בפברואר 1490 - 6 במאי 1527), איש צבא צרפתי.

שארל היה בנו של ז'ילבר דוכס מונפסייה וקלרמון (כיום בחבל אוברן שבצרפת). ב-1496 נפטר אביו וב-1501 נפטר אחיו הבכור לואי השני, מה שהותיר את שארל היורש של כל נחלות המשפחה באוברן. ב-10 במאי 1506 נישא לסוזאן דוכסית בורבון, שבזכותה הפך לדוכס בורבון.

ב-1507 , שארל השלישי דוכס בורבון ליווה את לואי השנים עשר מלך צרפת במסעו לג'נובה (שבצפון מערב איטליה), וב-1512 נשלח על ידי המלך להגן על חבל בורגון בפני כוחותיו של מקסימיליאן הראשון קיסר האימפריה הרומית הקדושה. ב-1515 נתמנה למפקד העליון של הצבא הצרפתי על ידי פרנסואה הראשון מלך צרפת. באותה שנה פיקד על חיל החלוץ בקרב מאריניאנו (בצפון איטליה) נגד כוחות האימפריה הרומית הקדושה, ונתמנה למושל העיר מילאנו. הגן על מילאנו בפני כוחות האימפריה אך ב-1518 נקרא לשוב לצרפת.

ב-1521 נפטרה אשתו והורישה לו את כל נחלות בית בורבון, מה שגרם לסכסוך בינו לבין המלך פרנסואה הראשון שדרש נחלות אלה לעצמו בזכות אמו. בעקבות סכסוך זה, כרת שארל השלישי דוכס בורבון, הסכם סודי עם קרל החמישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה ועם הנרי השמיני מלך אנגליה, שתכננו פלישה לצרפת. ההסכם התגלה קודם זמנו ושארל השלישי נמלט לחצרו של קרל החמישי והתמנה לסגן מפקד של צבא האימפריה באיטליה. ב-1525 לחם נגד הצרפתים בקרב פאביה (בצפון איטליה) שבו נפל המלך פרנסואה הראשון בשבי כוחות האימפריה ונלקח כאסיר למדריד.

ב-1527 פיקד על צבא שכירים ספרדי-גרמני שנשלח על ידי קרל החמישי נגד האפיפיור קלמנס השביעי, שנתמך על ידי הצרפתים. אך קרל החמישי לא דאג לשלם את משכורות החיילים, שפתחו בשוד ובביזה במדינת האפיפיור (בצפון ובמרכז איטליה) כדי לפצות את עצמם. ב-6 במאי 1527 הגיע שארל השלישי דוכס בורבון עם חייליו לרומא וכבש את העיר, אך באותו יום נהרג בידי הצורף והפסל האיטלקי בנוונוטו צ'ליני, שהיה בן חסותו של האפיפיור קלמנס השביעי. אחרי מותו, בזזו חייליו את העיר (ביזת רומא).

אחרי מות שארל השלישי דוכס בורבון אוחדו כל נחלותיו עם אלה של הכתר הצרפתי.