קלמנס השביעי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קלמנס השביעי
(26 במאי 1478; פירנצה - 25 בספטמבר 1534; רומא) (בגיל 56)
Clement VII. Sebastiano del Piombo. c.1531..jpg
קלמנס השביעי
שם בשפת המקור Clemens VII
האפיפיור ה-219
תקופת כהונה 19 בנובמבר 1523 - 25 בספטמבר 1534 (10 שנים)
הקודם בתפקיד אדריאנוס השישי
הבא בתפקיד פאולוס השלישי

קלמנס השביעילטינית: Clemens VII‏; 26 במאי 1478 - 25 בספטמבר 1534), נולד כג'וליו די ג'וליאנו דה-מדיצ'י, היה חשמן בין 1513 ו-1523 ואפיפיור מ-1523 ועד מותו ב-1534.

דה מדיצ'י נולד בפירנצה חודש אחרי הירצחו של אביו, ג'וליאנו דה מדיצ'י על ידי בני משפחת פאצי. הוריו לא היו נשואים, אבל פירצה בחוקי המשפחה אפשרה לו להיחשב כבן חוקי ולפיכך כאחיינו של לורנצו דה מדיצ'י, אשר חינך אותו בצעירותו. לאחר שבן-דודו, ג'ובאני דה-מדיצ'י, הפך לאפיפיור לאו העשירי, הוא הפך לבעל השפעה ברומא ומונה ב-1513 לחשמן. בתקופה זו היה ג'וליו דה מדיצ'י פטרונו של ניקולו מקיאוולי ואף ציווה על הלה לכתוב את "ההיסטוריה של פירנצה".

אחרי מותו של ליאו העשירי בשנת 1522 התעורר פילוג בין פלגים שונים בותיקן, בני משפחת מדיצ'י והחשמנים האיטלקים תמכו במועמדותו של ג'וליו ד'מדיצ'י, או של חברו אלסאנדרו פרנזה לאפיפיור (שהם היו המועמדים המועדפים על הקיסר קרל החמישי), בעוד שהחשמנים הצרפתים והספרדיים התנגדו למינויו. המחלוקת הסתיימה רק עם הצעת הפשרה - למנות את אדריאנוס השישי. אחרי מותו של אדריאנוס דה מדיצ'י הצליח להבטיח את מינויו לאפיפיור בקונקלווה.

תקופתו כאפיפיור הייתה מאופיינת בתכססנות פוליטית מתוחכמת מחד גיסא, אך גם בחוסר יכולת להתמודד עם הרפורמציה מאידך גיסא. התקופה מאופיינת בחוסר יציבות באיטליה, שהשפיעה על הלכי רוח משיחיים, גם בקרב הקהילה היהודית (אשר שניים ממנהיגיה, דוד הראובני ושלמה מולכו אף נועדו עם האפיפיור).

הוא היה מעורב במלחמות בין צרפת, ספרד ואנגליה, כשהוא עובר - חליפות - מברית עם קרל החמישי לברית עם פרנסואה הראשון מלך צרפת (וחוזר לברית עם קרל החמישי). התכססנות הפוליטית עוררה מרד בתוך הותיקן: ב-1526 כבשו חייליו של החשמן פומפלו קורונה את רומא וצרו עליה. קלמנס המושפל נאלץ לטעון שהוא חוזר לברית עם קרל החמישי (אבל אחרי שקורונה נסוג מרומא, הוא פיטר אותו וחזר בו מהתחייבויותיו - תוך שהוא כורת ברית עם הצד הצרפתי).

כאשר צבאות הדוכס מפררה ובני בריתו מן האימפריה הרומית הקדושה נכנסו לאיטליה ללא התנגדות, מצא עצמו קלמנס מבודד שנית. החיילים בזזו את מדינת האפיפיור. ב-6 במאי 1527 כבשו חיילי קרל החמישי את רומא ובמשך שמונה ימים בזזו החיילים (שלא קיבלו שכר) את העיר. מאורע זה מכונה Sacco di Roma (ביזת רומא). האפיפיור ברח לאורבייטו ואחר כך הוחזק בשבי במצודת סנט אנג'לו שברומא עד 6 בדצמבר. האפיפיור נכנע והוחזק כאסיר במשך כשנתיים, עד 1528. בפירנצה, אויבי משפחת מדיצ'י ניצלו את חוסר היציבות הפוליטית לסילוק משפחת האפיפיור מעמדות כוח בעיר.

ביוני 1529 חתם האפיפיור על הסכם שלום עם הקיסרות הרומית הקדושה בברצלונה וקיבל בחזרה את השליטה על אדמותיו. החוזה אושרר בכינוס בולוניה ב-24 באפריל 1530 בטקס שבו קיבל קרל החמישי כתר קיסרי מקלמנס השביעי. משפחת מדיצ'י חזרה לשלוט בפירנצה וקלמנס מינה את אלסנדרו דה-מדיצ'י לדוכס. הוא הפך לתלוי בחסדו של קרל החמישי.

אחת מהתוצאות העקיפות של התלות הזו הייתה סירובו לאשר את גירושיו של הנרי השמיני מלך אנגליה מקתרינה מאראגון. תוך כדי כך, הוא השתמש בטקטיקות של עיכוב ודחייה, וכן במרגלים אשר גנבו את מכתביו של הנרי לאן בוליין להוכחת רומן מחוץ לנישואין בין השניים. התנהגותו הובילה בסופו של דבר להתנתקותו של הנרי מהכנסייה הקתולית והקמת הכנסייה האנגליקנית.

בנוסף לסוגיות הפוליטיות, קלמנס גם ידוע בשל תרומתו לאמנות הרנסאנס. בין היתר, הוא ציווה ימים אחדים לפני מותו על ציורו של מיכלאנג'לו, "יום הדין" בקפלה הסיסטינית.

קלמנס מת ברומא ב-1534 מאכילת פטרייה רעילה.

הקודם:
אדריאנוס השישי
אפיפיור
(רשימה)
הבא:
פאולוס השלישי