ביזה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אזהרה על בית בניו אורלינס לאחר הוריקן קתרינה: "אתם בוזזים - אנחנו יורים"

ביזה היא לקיחת רכוש שבעליו עזבו את המקום או חסרים יכולת להתנגד. פעולה זו נפוצה בעיקר בימי מלחמה ובימי אסונות הגורמים לאנארכיה זמנית, כגון - רעידת אדמה או פיגוע טרור המוני. בתנ"ך מכונה כל לקיחת שלל "ביזה".

ביזה בזמני מלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שני סוגים של ביזה עשויים להתבצע בזמן מלחמה: ביזה שנערכת על ידי צבאות, וביזה שנערכת על ידי אזרחים שמנצלים את מצב השלטון הרופף כדי לבזוז רכוש. ביזה צבאית עשויה להיות מאורגנת, כלומר - מבוצעת על ידי כלל החיילים על פי הוראות מלמעלה, או בלתי מאורגנת, ומתבצעת על ידי חיילים בודדים במטרה להשיג רווח אישי. ביזה משני הסוגים הייתה נפוצה מימי קדם ועד למאות האחרונות, כשהייתה נחשבת למעשה לגיטימי בזמן מלחמה. במספר מקומות בתנ"ך ניתן לראות כי הביזה הייתה נאספת ומחולקת על פי כללים ידועים. דוד המלך אף קבע כלל מנחה - השלל מתחלק בין הכוח הלוחם לכוח העורפי:

אֵת אֲשֶׁר-נָתַן ה' לָנוּ, וַיִּשְׁמֹר אֹתָנוּ, וַיִּתֵּן אֶת-הַגְּדוּד הַבָּא עָלֵינוּ, בְּיָדֵנוּ. וּמִי יִשְׁמַע לָכֶם, לַדָּבָר הַזֶּה: כִּי כְּחֵלֶק הַיֹּרֵד בַּמִּלְחָמָה, וּכְחֵלֶק הַיֹּשֵׁב עַל-הַכֵּלִים--יַחְדָּו יַחֲלֹקוּ: וַיְהִי, מֵהַיּוֹם הַהוּא וָמָעְלָה; וַיְשִׂמֶהָ לְחֹק וּלְמִשְׁפָּט, לְיִשְׂרָאֵל, עַד, הַיּוֹם הַזֶּה.

שמואל א', ל', כג-כה

על פי המשפט הבינלאומי ואמנת ז'נבה, אסורה הביזה, למעט רכוש ממלכתי שלקיחתו מותרת כשלל מלחמה. עם זאת, ביזה בלתי מאורגנת היא תופעה המתרחשת כמעט בכל מלחמה, גם בידי צבאות של מדינות דמוקרטיות. גם ביזה מאורגנת לא נעלמה מן העולם. לדוגמה - גניבת יצירות אמנות בידי הנאצים בתקופת הרייך השלישי, או בזמן מלחמת המפרץ הראשונה אז נבזזה כווית באופן מאורגן על ידי כוחות עיראקיים.

ביזה בצה"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בצה"ל אסורה הביזה בפקודות מטכ"ל, על פי כללי המשפט הבינלאומי. סעיף 74 בחוק הצבאי קובע כי:

חייל שבז ביזה, או שפרץ לבית או למקום אחר כדי לבוז ביזה, דינו - מאסר עשר שנים.

עונש על ביזה חמור הרבה יותר מעונש על גניבה רגילה, שדינה שנתיים בלבד. ואולם השופטים הצבאיים נוטים להקל בדין ואינם נוהגים לגזור יותר מאשר חמישה חודשי מאסר בפועל. מקרי ביזה שהתרחשו במהלך מבצע חומת מגן עוררו ביקורת ציבורית.‏[1][2]

ביזה בזמני אסונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקרי ביזה עשויים להתרחש כמעט בכל אירוע הגורם להתרופפות זמנית של הסדר באזור מסוים, כמו בעת סופה או רעידת אדמה, אך גם בעת התרחשות מהומות ופיגועי טרור. כדי להילחם בתופעות כאלה ננקטת בדרך כלל יד קשה על ידי הרשויות כנגד בוזזים, עם נוכחות רבה של כוחות משטרה או צבא במקומות המועדים לביזה. במדינות מסוימות הותר לכוחות השיטור לירות בבוזזים, כגון בניו אורלינס, בזמן אסון הוריקן קתרינה.

על הביזה אחראים בדרך כלל עבריינים אך עשויים להצטרף אליה גם אנשים מן השורה להצטרף לביזה, תוך שהם נותנים לגיטימציה למעשיהם מסיבות שונות, כגון פיצוי על רכוש אישי שאבד ומחשבה שאחרים ממילא יבזזו את הרכוש או שהוא ממילא ייהרס. לעתים מתבצעת ביזה לצורכי הישרדות - איסוף של דברים חיוניים כמו מזון, תרופות ודלק. ביזה כזאת עשויה להתבצע אף בצורה מאורגנת, על ידי הרשויות.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]