שושנת הרוחות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Compass Rose he.svg

שושנת הרוחות היא תרשים המראה את כיווני רוחות השמים: צפון, דרום, מזרח ומערב. השרטוט מורה גם את כיווני הביניים צפון-מזרח, דרום-מזרח, דרום-מערב, וצפון-מערב.

לעתים יש שושנות רוחות המראות כיוונים משניים נוספים (ראו שרטוט משמאל), הנותנים זווית נוספת של 22.5 מעלות, או אף פחות כמו 11.25 מעלות. למעשה צורתו של המצפן האנלוגי היא בצורת שושנת הרוחות.

שושנת הרוחות בתנ"ך[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעוד שבשושנת הרוחות המקובלת כיום הצפון מראה את הכיוון קדימה, הרי שבתנ"ך הכיוון "קדימה" הוא מזרח. האדם ניצב ופניו אל כיוון זריחת השמש - ממזרח ("מזרח שמש"), ומכאן נקרא מזרח גם "קדם" והכיוון שלפנים "קדימה".

ולפאתי מזרח, קדימה

התקווה

לימינו דרום, ומכאן הכינוי ימין או תימן לכיוון דרום

בֶּן אָדָם שִׂים פָּנֶיךָ דֶּרֶךְ תֵּימָנָה וְהַטֵּף אֶל דָּרוֹם וְהִנָּבֵא אֶל יַעַר הַשָּׂדֶה נֶגֶב

יחזקאל, כ"א, ב

, לשמאלו צפון, הנקרא במקורות מסוימים שמאל‏[1],

וַיֵּחָלֵק עֲלֵיהֶם לַיְלָה הוּא וַעֲבָדָיו וַיַּכֵּם וַיִּרְדְּפֵם עַד חוֹבָה אֲשֶׁר מִשְּׂמֹאל לְדַמָּשֶׂק

בראשית, י"ד, ט"ו

ובגבו הים התיכון, הנקרא לעתים גם הים האחרון, מלשון אחורי - מערב

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שושנת הרוחות בעלת 12 הכיוונים היא פרי המצאתו של אריסטוטלס טימוסתנס, ספן ומלומד שחי במאה השלישית לפנה"ס. תלמי השני, מלך מצרים מינה אותו לנתב ראשי בצי האוניות שלו. מכיוון שתלמי אהב מאד טכנולוגיה ומדע, ובימיהם התקדמה מצרים בתחומים רבים בצעדי ענק, וביניהם הניווט. טימוסתנס חיבר ספר של הוראות שיט לטובת הצי המצרי. בנוסף לכך היו בספר הנחיות לניווט, שהתבססו על שושנת הרוחות בעלת 12 כיוונים. בעקבות ספר זה יצאו במשך השנים עוד ועוד ספרי שיט, שנהיו חיוניים לספנים וליורדי הים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בערבית המילה המשמשת הן לתיאור הכיוון צפון והן לצד שמאל היא שִׁ‏‏מַ‏אל


רוחות השמים
Compass rose browns 00.png
Boussole avec inclinomètre.jpg

ראו גם: שושנת הרוחותמצפן

Terrestrial globe.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא גאוגרפיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.