שחר טיבי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שחר טיבי
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 26 באוקטובר 1997 (בת 26)
מידע כללי
מדינה ישראלישראל ישראל
ספורט
ענף ספורט שיט
תת-ענף 470 (2021-2017)
גלישת רוח (2021-הווה)
דגם גלשן IQFOiL
מועדון מועדון השייט אילת
מאמן שחר צוברי
מאזן מדליות
מתחרה עבור ישראלישראל ישראל
אליפות העולם
זהב האג 2023 IQFOiL
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שחר טיבי (נולדה ב-26 באוקטובר 1997) היא גולשת רוח ישראלית על גלשן מדגם IQFOiL, אלופת העולם (2023). ייצגה את ישראל באולימפיאדת טוקיו 2020 בתחרויות דגם ה-470.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טיבי נולדה בשנת 1997 וגדלה באילת.[1] היא נכנסה לענף השייט בגיל 8 כשנרשמה למועדון השייט המקומי והחלה את דרכה בתחום גלישת הרוח. במהלך לימודיה בכיתה י"ב, פרשה טיבי מגלישה לתקופה של כשנתיים וכאשר חזרה, עברה מתחום גלישת הרוח ל-מפרשיות 470.[1]

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טיבי החלה את דרכה בענף השייט בתחום גלישת הרוח ובצעירותה התחרתה בתחרויות בינלאומיות. כשהייתה בת 13 היא התחרתה באליפות העולם עד גילאי 15 וסיימה במקום השנים-עשר. בשנת 2012 התחרתה טיבי באליפות העולם לנוער בגלשני ניל פרייד RS:X וסיימה במקום החמישי. בשנת 2014 היא זכתה במדליית הזהב באליפות אירופה עד גיל 17 שנערכה בטורקיה.[2] כשהייתה בת 15, השתתפה טיבי לראשונה באליפות העולם בגלישת רוח לגילאי בוגרים שנערכה בבוזיוס שבברזיל וסיימה במקום ה-32.

בשנת 2017 היא עברה להתחרות ב-מפרשיות 470 לצדה של יהל וולך ובאליפות אירופה באותה השנה סיים הצמד במקום ה-24. באולימפיאדת טוקיו 2020 התחרתה טיבי לצדה של נויה בר עם בתחרות דגם ה-470. בתום עשרה שיוטים מוצלחים, עלה הצמד לשיוט המדליות בו הן סיימו במקום השישי, ובמקום השמיני הכללי בשקלול כל השיוטים.[3]

לאחר אולימפיאדת טוקיו, החליטה טיבי לחזור לתחום גלישת הרוח ולדגם ה-IQFOiL. באליפות העולם 2022 שנערכה בברסט שבצרפת, היא סיימה במקום השמיני.

באליפות העולם 2023 שנערכה בהאג שבהולנד, זכתה טיבי במדליית הזהב והפכה לגולשת הרוח הישראלית השלישית שזוכה בתואר העולמי אחרי גל פרידמן ולי קורזיץ.[4] לאחר שיוטים מוצלחים בשלב המוקדמות, טיבי עלתה לשלב חצי הגמר מהמקום השני הכללי. בשלב חצי הגמר היא סיימה במקום הראשון והבטיחה זכייה במדליה. בשיוט הגמר טיבי הובילה לאורך רוב קטעי השיוט וסיימה במקום הראשון כאשר הקדימה את חברתה לנבחרת קטי ספיצ'קוב שזכתה במדליית הכסף.[5] באותה השנה היא זכתה גם במדליית זהב בשיוט שנערך בלנסרוטה שבספרד.[6]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]