שיחה:קבלה/ארכיון 2

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

הערות[עריכת קוד מקור]

בפסקת הפתיחה: "בקבלה ישנם זרמים שונים, ובהם הבדלים תפיסתיים רבים המגיעים לעתים עד כדי סתירה הדדית ומחלוקת, ועם זאת הם מתוחמים בתוך מסגרת משותפת של מושגים וסמלים" - זהו משפט סתמי מכיוון שאיננו מפרט על מה מדובר. יש לפרט לפחות באילו נושאים ובאילו תחומים נמצאות המחלוקות החשובות, ומהם המושגים שעליהם אין מחלוקת.

המשפט אינו "סתמי" כי אם מעט "סתום", בקבלה כמעט ואין מושג שעליו יש תמימות דעים וכל אסכולה תופסת אותם באופן שונה. למנות את המושגים הללו זה יהיה להעניש את הקורא.

במצב הנוכחי הנעלם רב על הנגלה ואין בכך תועלת. לטעמי יש להזכיר שתיים-שלוש נקודות החשובות ביותר, או להשמיט את המשפט כולו. (נתנאל)

הסרתי את המשפט.

כל פסקת "מחשבות היסוד בקבלה" טעונה הרחבה והבהרה. צריך להסביר באופן כללי יותר על הספירות, שזו מערכת של השתלשלות האורות האלוהיים וכו'. מושג השכינה צריך לבוא בשלב קודם יותר ולא להיות מוצג כבדרך אגב, ובכלל צריך הבהרה לגבי ההבדל בין "עצמות" לבין "האצלה", ובמסגרת זו גם להעלות את המושגים של "אורות" ו"כלים". ואז, נראה לי, יהיה קל יותר להסביר מה הן עשר הספירות. גם מושג האין-סוף בא בהמשך רק בדרך אגב וראוי להסבירו, אולי במשולב עם הרעיון שאין לעמוד על עצמות האלוהות.

מסכים איתך שצריך להרחיב אך לא כאן אלא בערכים נפרדים למשל בתורת הספירות, תורת הכוונות, עולמות אבי"ע, אין סוף ועוד ועוד, מה גם שהמושגים הם קשים לקורא הממוצע ובשל שיקולי נגישות לא עמדתי כדבעי על המושגים האלו כאן, אולי בעתיד נעשה כן במקומות המתאימים לכך.

חסר משפט על היחס ההדדי בין הלכה וקבלה.

חסר גם התייחסות למנהגים הנמשכים מהקבלה, ההשפעה של זו על ספרות התפילה והפיוט וההשפעה על ספרות המוסר שרק נרמזה בפיסקה על קבלת צפת. הערך לטעמי גדוש מאוד ותוספות נוספות יכבידו על הקורא, מה גם שגרשם שלום בערך קבלה באנצקלופדיה העברית כלל לא התייחס לנושאים אלו כך שאני נתלה על אילנות גבוהים.

הוספתי משפט קצר על כך. בברכה, Shayakir • שיחה. 11:23, 30 בנובמבר 2006 (IST)

האם המושגים "קבלה תאוסופית-תאורגית" ו"קבלה אקסטטית" מקבילים למושגים "קבלה עיונית" ו"קבלה מעשית"? בכלל, המונחים "תאוסופי", "תאורגי" ו"אקסטטי" צריכים ביאור.

לא, בערך ישנו ביאור על המושגים בפיסקה על הקבלה התיאוספית - תיאורגית מול הקבלה האקסטטית ובפיסקה על הקבלה המעשית ובפיסקה על המקובל העיוני הרמ" אני מסכים איתך שהדברים צריכים ביאורים נוספים אך אלו צריכים לבוא בערכים הנפרדים של כל אחד ואחד מהם.

"רוח היהדות" - היכן היא נושבת? אולי עדיף "על פי רוב, ביהדות...", וגם זה טעון ביסוס.

תיקנתי, "ואין המפורסמים צריכים ראיה".

"ספרות הקבלה מרבה להזהיר, להרחיק ולסייג את השימוש בקבלה מעשית. זאת משום שעל פי דברי המקובלים לעוסק בקבלה המעשית נחוצה טהרה מטומאת מת" - האם זו הסיבה היחידה להימנעות מקבלה מעשית? הייתי מצפה לנימוק הרבה יותר כללי ועקרוני של זהירות מעיסוק בעולמות עליונים. בכלל כל הפסקה הזו קצת חסרה הקשר.

הזהירות מהעיסוק בעולמות העליונים הוא משותף לכל תחום תורת הסוד, אך בקבלה המעשית יש אזהרה נוספת של טהרה מטומאת מת וזאת בשל השימוש המעשי בשמות הקודש.

ספר יצירה: "לאחר אותו - יש אומרים עד לתקופת המצאת הניקוד (אולי בסביבות המאה התשיעית לסה"נ), שכן ניקוד כלל לא נזכר בספר" - המשפט סותר את עצמו.

תקלדה, תיקנתי למאה ה-6 ולא ה-9. האם זה פותר את הבעיה?

לא. אם ניקוד כלל לא נזכר בספר, אז אין סיבה לאחר אותו כל כך. אילו היה להיפך - שהניקוד *כן* נזכר בספר - אז הייתה כאן ראיה שהספר מאוחר לאחר המצאת הניקוד. אך המשפט כרגע לא מובן. (נתנאל)

בקבלה ובתורת הסוד יש חשיבות גדולה לניקוד ונתלו עליהם תלי תלים של תורות. האסכולה המאחרת את זמן כתיבתו טוענת כי היינו מצפים מהספר להתייחס לניקוד ולרעיונות הקבליים שנתלו בו.

הסרתי את ההתייחסות לפלוטינוס - שיש להניח שלא חסידי אשכנז ולא המקובלים הראשונים שמעו את שמו מימיהם.

מקובל עלי.

"דיבור אוטומטי" - המונח נראה לא מתאים בהקשרו. אולי יש מונח יותר טוב?

גם אני התלבטתי רבות במינוח הזה וגם לדעתי הוא מעט קשה לעיכול, אולם אחרי הכל זה המונח הכי קרוב שכן האופציה השניה היא עיבור שמקרה של מרן לא לגמרי מדוייקת שכן מושג זה מתייחס לעיבור של נשמות צדיקים ואילו כאן ישנו "עיבור" של המשנה.

אולי "דיבור לא-מודע" או "דיבור לא-רצוני"? (נתנאל)

המונח המקובל ל"דיבור לא-מודע" ו"דיבור לא-רצוני" הוא "דיבור אוטומטי" כמו "כתיבה אוטמטית" וכולי

התייעצתי עם אדם שעבודת הדוקטורט שלו היא בנושא של טכניקות מיסטיות של כתיבה אוטומטית בקבלה והא הסכים איתי שהמונח "דיבור אוטומטי" הוא המונח המתאים יותר

"הרמ"ק הוא גדול המקובלים העיונים" - אני אישית משתדל להימנע מקביעות כאלה, אלא אם כן ברור מאוד (לקורא) מי קובע את זה ולפי אילו פרמטרים. כאן נראה לי שאפשר להסתפק בציטוט של גרשם שלום שבהמשך הפסקה.

ללא כל ספק הרמ"ק הוא גדול המקובלים העיוניים ומעידים על כך דבריו של שלום בהמשך. המקובל העיוני הבא אחריו בשיעור הקומה הוא ר' מנחם רקאנטי שהשפעתו הייתה חשובה אומנם אך לא הגיעה לזו של הרמ"ק.

אינני חולק על הקביעה, אני חולק על הניסוח. לטעמי זה ניסוח לא אנציקלופדי, ניסוח אנציקלופדי צריך להיות זהיר ומסויג יותר. (נתנאל)

אתה מוזמן לנסח כראות עינייך

האזכור של יוסף בן שלמה וברכה ז"ק קצת מפריע בשטף הסקירה ההיסטורית. מקומם בערך על הרמ"ק ופחות כאן.

הסרתי את ההתייחסות על ברכה זק, את ההתייחסות לבן שלמה אני משאיר שכן לדבר על הרמ"ק מבלי להזכיר את בן שלמה זה כמו לדבר על אברהם אבולעפיה מבלי להזכיר את משה אידל. מה גם שבהמשך הבאתי את דבריו של בן שלמה שבמתק שפתיו עומד על ההבדלים בינו לבין האר"י, הסיבות לנהירה אחרי האר"י ולא אחרי הרמ"ק ועל המשיכה בכלל לתורת הקבלה באותה עת שהייתה רוויה באלמנטים משיחיים.

ערבך ערבא צריך... הזכרת שם של חוקר מודרני באמצע סקירה של המאה ה-16 קופצת לעין ומפריעה. הזכרת שמו בציטוט היא מצוינת, שם הקורא יכול להבין שהוא החוקר שעסק בהגותו של רמ"ק. (נתנאל)

מקובל עליי, אני יעביר זאת לערך על הרמ"ק

בפסקה על הרמח"ל חסר משפט מקדים - מי היה ומה עשה.

הוספתי.

"בשלוש השנים האחרונות אושרו בישראל ובעולם עשרות עבודות דוקטור בתחום הקבלה" - יש לפרט אילו שנים.

תיקנתי.

מסופקני אם האתרים המפורטים תחת "אתרי קבלה ברוח יהדות אורטודוקסית-חרדית" הם אכן כאלה. איני רואה טעם להפריד, ונראה לי שעדיף לכלול את כולם בכותרת "אתרי הפצת קבלה פופולרית להמונים".

כל החלק הזה של קישורים חיצוניים הוא שארית מן הערך המקורי, הבחנתך מקובלת עלי ותיקנתי על פיך.

ההגהה שלי הייתה לשונית בעיקרה וגם היא לא מספיק ממצה מקוצר הזמן ומקוצר המשיג. לא יזיקו לערך הגהה תוכנית מקיפה על ידי מי שבקי בחומר יותר ממני, וגם הגהה לשונית-סגנונית נוספת. יישר כוח על הכתיבה, ותזכה להגדיל תורה ולהאדיר. נתנאל 13:09, 26 בנובמבר 2006 (IST)

תודה רבה על העריכה וההערות. בברכה, Shayakir • שיחה. 13:14, 27 בנובמבר 2006 (IST)

אכן, שתזכה. נראה מאוד מרשים. ‏Harel‏ • שיחה 19:18, 26 בנובמבר 2006 (IST)

הערות 2[עריכת קוד מקור]

שלי לא ברמה של הקודם, אבל בכל זאת (לפי כותרות הפסקאות):

"ראשיתה של הקבלה" - כדאי לציין את גילוי הזוהר כנקודת המעבר.

אם כוונתך היא למעבר בין תורת הסוד הקדומה לקבלה אזי זה לא מדוייק שכן הספר המסמל את המעבר ביניהם הוא דווקא ספר הבהיר ולא ספר הזוהר.

"תורת הסוד הקדומה" - כדאי לציין מה בדיוק האיסורים וההגבלות (משנה חגיגה ב, א).

ההגבלות מצוינות בערך וז"ל: "היא הוגבלה ללימוד רק לאחר תקופת הכשרה, אחרי גיל מסוים ורק לחתך מצטיין של הלומדים, בנוסף על הגבלות על צורת לימודה (שלא בפומבי, מרב לתלמיד יחיד)".

"קבלת צפת" - מה האברבאנל קשור לעסק? גם אם כן, הפיסוק שם מבולגן במעט.

בסוף ימיו של אברבאנל נתגלו בו מגמות משיחיות מובהקות שכנראה נגרמו בעקבות משבר הגירוש שקדם לקבלת צפת והיה אחד הגורמים המובהקים להתפרצותה.

"התנגדות לקבלה" - אין איזכור של הדרדעים. הכנסת ישעיהו לייבוביץ' בין שומרי המצוות היא בעייתית, ובסופו של דבר, רוב ציבור שומרי המצוות לא התייחס אליו, ואם כן, לא בכבוד, כך שבולטותו כנציג הענף הדתי מפוקפקת (להבדיל מהדרדעים שבהחלט זכו לתגובות, לרבות חרמות וכו').

הדרדעים מוזכרים בערך וז"ל: "תנועה יוצאת דופן בקרב יהדות זו היא תנועת "דור דעה", בראשותו של ר' יוסף קאפח מנהיג קהילת הדרדעים בתימן".

לגבי לייבוביץ מקומו בהחלט בערך שכן הוא מייצג בולט של היהדות הרציונלית בשנים האחרונות.

"הקבלה בעידן הפוסט מודרני" - צריך לציין בערך שברג את מיכאל לייטמן ושות' מתבססים על פרשנות, מוטעית כנראה, של הרב יהודה לייב הלוי אשלג, והחלו להפיץ את הקבלה גם למי שלא דתי או אפילו יהודי.

מקומה של ההערה הזו היא בערכים שלהם ולאו דווקא כאן, אני חושב שמספיק "ירדתי" עליהם ועל דומיהם ואין צורך לדרוך על גוויות.

אין לי עסק בנסתרות, כך שההערות היו חיצוניות ולא תוכניות. DGtal 17:29, 27 בנובמבר 2006 (IST)

ברוך תהיה. בברכה, Shayakir • שיחה. 18:59, 27 בנובמבר 2006 (IST)

הערות הקורא התמים[עריכת קוד מקור]

כתוב ואני מצטט: "הקבלה היא תורת הסוד והמיסטיקה היהודית" - אני מבין היטב מהי מיסטיקה ואפילו יש הפניה לשם. לא ברור לי מה "תורת הסוד".

אלו מילים נרדפות

כתוב שהקבלה התפתחה בפרובנס - זהו אזור מוגדר היטב. לא כתוב איפה היא התפתחה בצפון ספרד. זה לא כזה חשוב, אבל אם אפשר לציין אזור מסוים, זה יהיה לטובה.

כיוון שזה הפתיח לא הרחבתי כאן אלא במקום הראוי קרי בפיסקה על התפשטות הקבלה

כתוב ואני מצטט: "במרכזה של מחשבת הקבלה עומדת שאיפתו של המקובל כמיסטיקן להתאחד איחוד מיסטי חווייתי ותודעתי עם האלוהות" - המשפט הזה מסורבל מאוד. במיוחד הקטע "להתאחד איחוד" וכגם לא ברור מה זה "איחוד מיסטי ותועדתי".

המשפט מעט מסורבל אך הוא כאין וכאפס לעומת מורכבות הרעיון שהוא מנסה להביע...

עוד פעם משפט דומה: "...שאין לאף יצור נברא יכולת להשיג בה השגות" - "להשיג השגות" לא נשמע טוב כל כך.

אני לא מכיר מונח אחר יותר מתאים

הפרק ספירות - לקורא שאין לו מושג מה זה ספירה צריך להסביר לפחות ב2-3 משפטים על מה מדובר. לא די בהפניה.

כתוב הסבר קצר: "בחינתה של האלוהות המתגלה. בחינה זו מכונה לרוב בשם עשר הספירות, שהן הבחינות שבהן מאציל האל את פעולותיו, ודרכן הוא ברא ומנהיג את העולם." מסכים שצריך לבאר יותר אך בערך נפרד (תורת הספירות)

כתוב ואני מצטט: "מערכת הספירות שרוייה במתיחות של כוחות מנוגדים" - איזה כוחות מנוגדים?

של קו הדין וקו החסד, ושוב התעמקות בפרטים מעין אלו צריכה לבוא בערך נפרד

כתוב ואני מצטט: "פעולה זו מתאפשרת על ידי קיום המצוות והתפילות, או על ידי שימוש בשמות הקודש בכוונה הראויה" - מהי כוונה ראויה?

אם הייתי יודע היית צריך לבוא אלי לקבל ברכות לפרנסה, שידוך טוב, רפואה שלמה וכולי, אפילו הייתי עושה לך מחיר טוב...

כתוב ואני מצטט (בסוף הפרק יסודות מיתיים-מאגיים וקבלה מעשית): "לבין השימוש הטכני בשמות קודש כדי לחייב את הכוחות האלוהיים לבצע את רצונו של המקובל." - מה פירושו של דבר "לחייב"? האם אדם פשוט, שיהיה קדוש וטהור יכול לחייב את האל לעשות משהו? נראה לי שיש פה בעיה. גם אם זה אכן נכון לפי תורת הקבלה, צריך להסביר את זה.

ע"פ היסודות המאגים והתיאורגים ניתן להשפיע על האלוהות שכן נשמת האדם היא חלק אלוה ממעל

בפרק שבתאות כתוב ואני מצטט: "מגיל צעיר נתגלו בו סימנים של מאניה דפרסיה. בגיל 25 (או 29) גורש מאיזמיר והחל במסע נדודים" - אם יש שני מקורות שונים לגבי הגיל, כדאי לציין את מראה מקום המפורש.

המקור שלי לדברים אלו הוא הערך שבתי צבי

גילגמש • שיחה 08:38, 28 בנובמבר 2006 (IST)

תודה על ההערות. בברכה, Shayakir • שיחה. 09:15, 28 בנובמבר 2006 (IST)

לא להוסיף ספרים לקריאה נוספת?[עריכת קוד מקור]

לשי ההערה שם נראת לי מאוד לא במקום. כותב מוכשר ככל שיהיה לא יכול "לנעול" סעיף כזה או אחר בשום ערך ולתבוע מויקיפדים לא להוסיף בו דבר. לקריאה נוספת היא לא רק מראה מקום לטעמי היא גם מקור ללימוד, הרחבה ועיון. לגופו של עניין, חשוב לדעתי להוסיף את הספר הבסיסי של משה חלמיש, מבוא לתורת הקבלה, שהוצא בהוצאת "ספרית אלינר" ההסתדרות הציונית, ירושלים, 1991. --אפי ב. • שיחה • 10:34, 28 בנובמבר 2006 (IST)

זו לא דרישה כי אם בקשה שכן בשל ריבוי המקורות שנעזרתי בערך נתקשתי מאוד לתת מראי מקומות מדוייקים, אין לי חלילה כלום נגד משה חלמיש, נהפוך הוא ספריו מצויינים ואפילו נעזרתי באחד מהם כאן, אם תרצה להשאיל לי את הספר אני אשמח להוסיף אותו לרשימה :-) בברכה, Shayakir • שיחה. 11:04, 28 בנובמבר 2006 (IST)

זהו ספר קשה השאלה, אבל אשמח לשלוח לך תקציר. (-: ולעניין הגר"א והחסידות לא נראה שהפולמוס היה סביב הקבלה כשלעצמה, והיו שם אלמנטים אחרים, שכן הגר"א עצמו עסק בלימוד ופרשנות קבלית. --אפי ב. • שיחה • 11:28, 28 בנובמבר 2006 (IST)

לא כתוב בערך שזה סביב הקבלה, אלא סביב נושאים בקבלה - למיטב זכרוני, הפרוש ל"לית אתר פנוי מיניה" ועוד משהו שאני לא זוכר. דניאל צבי 11:32, 28 בנובמבר 2006 (IST)

הוספתי את הספר. בברכה, Shayakir • שיחה. 11:22, 30 בנובמבר 2006 (IST)

קניתי, אך טרם הספיקותי לקרוא[עריכת קוד מקור]

הצצתי בערך, ויש לי הרגשה שעלי לקחת ערב חופשי כדי לקרוא אותו בעיון. עד שאעשה זאת, הערות שלא לגופו של עניין: בהתחשב בכך שאת הערך המקביל באנציקלופדיה העברית כתב גרשם שלום, הרי Shayakir נכנס כאן לנעליים ענקיות. כל הכבוד על התעוזה. אלכס ליבק פירסם תמונה מדהימה של משה אידל בחדר עבודתו. כשאני רואה את רשימת המקורות הארוכה של שי, אני מבין שכך ולא אחרת צריך להיראות חדרו של חוקר קבלה. דוד שי 22:08, 28 בנובמבר 2006 (IST)

יהדות צפון אפריקה[עריכת קוד מקור]

אחד הערכים היפים של ויקיפדיה. אחרי שקצת התיישן אפשר לדעתי להכניס אותו למומלצים. משהו שקצת חסר לי בערך, היא ההשפעה הגדולה של הקבלה על יהדות צפון אפריקה ואת יחודיותה בחדירתה לכל שכבות העם ולא רק לשכבות אינטלקטואליות. דבר שיכול להיות מודגם בתופעות הבאות: סידורי תפילה המוניים שנערכו על פי תפיסות קבליות. שיעורי זוהר יומִיים בבתי הכנסת רבים בין מנחה לערבית לכל באי הקהילה. ספרי מוסר שנכתבו על פי תפיסות קבליות, תופעת המקובלים הספרדיים ועוד. --אפי ב. • שיחה • 19:50, 29 בנובמבר 2006 (IST)

תודה, לגבי קבלת המזרח האמן לי שבוער לי יותר לכתוב על כך אבל אז אחינו האשכנזים והתימנים יזעקו בטענות לאפליה ומבלי שנשים לב הערך יזנק ל100k. בברכה, Shayakir • שיחה. 19:57, 29 בנובמבר 2006 (IST)

להוסיף עוד פסקה או שתיים ביחד עם המופלים לכאורה, זו באמת לא בעיה. לגבי אשכנז כבר יש התייחסות, שהרי החסידות במיקומה הגיאוגרפיה הייתה באירופה. מספיק לפתוח כל סידור תפילה ספרדי ולראות את השילוב של אותיות אדנות והוויה בשם השם, בכדי לראות את ההשפעה הרבה שהייתה ועדיין קיימת על המוני העם. ולגבי מקום אין בעיה, כל זמן שמדובר בדברים אמיתיים ונכונים הערך יכול לצמוח, גם ל100K. --אפי ב. • שיחה • 22:27, 29 בנובמבר 2006 (IST)

הוספתי. בברכה, Shayakir • שיחה. 11:21, 30 בנובמבר 2006 (IST)

תודה רבה, שי. עכשו הערך מושלם. (=; --אפי ב. • שיחה • 19:14, 30 בנובמבר 2006 (IST)

ח"ן[עריכת קוד מקור]

הביטויים "חכמה נסתרה" או "חוכמת הנסתר" או "ח"ן" אינם עולים בחיפוש בויקיפדיה בכל ערך שהוא. האם לא כדאי להוסיף בפתיח לאחר המשפט הראשון ("הקבלה היא תורת הסוד והמיסטיקה היהודית.") את המשפט הבא: "מוכרת לפעמים גם כחכמת הנסתר או חכמה נסתרה (ובראשי תיבות: ח"ן)"? אם לא תובע הסתייגות אכניס את השינוי. שנילי • שיחה 15:19, 16 בפברואר 2007 (IST)

קישורים[עריכת קוד מקור]

מחקתי קישורים חיצוניים לאתרים מסחריים ושנויים במחלוקת--قانونجي 08:01, 8 באפריל 2007 (IDT)

שו"ת תשובה מאהבה[עריכת קוד מקור]

הוספתי ציטוט משו"ת תשובה מאהבה, האם למישהו יש מידע או התייחסות כלשהי של מאן דהוא לדבריו הקשים, מדוע הוא לא מוכר כמתנגד לקבלה כמו ר' יהודא די מודינא? מדוע הוא לא הוחרם ולא יצא נגדו שום רב {עד כמה שידוע לי} כמו שיצאו נגד הרב די מודינא והרב יחיא קאפח? אשמח לתשובה. בברכה, המומחה.

אם מישהו מתנגד לקבלה הוא חייב להיות מוחרם? ‏pacman • שיחה 19:15, 19 באפריל 2007 (IDT)

לא, אבל בהכרח שיצא נגדו רב כלשהו, ולבטח לא יזכה לכבוד ולהערכה כמו שזכה וזוכה הרב תשובה מאהבה בספרות הפסיקה. המומחה.

למישהו יש תשובה לשאלתי? בברכה, המומחה.

????

הערה קטנה...[עריכת קוד מקור]

צוות ויקיפדיה - האם שמתם לב שהערך הזה מפחית את הרמה שלכם בהרבה?

הערך הזה ועוד אינספור ערכים שאתם לא בודקים את אמיתותם?

מי אמר שסתם מישהו שמחליט לכתוב ערך על קבלה הוא באמת צודק?

ואם אני אגיד לכם שקבלה ו"מיסטיקה" ו"מאגיה" הם לא אותו הדבר?

מיסטיקה, מאגיה, או כשפים כאלה או אחרים - הם קסמים, וזה הפך הפכים מקבלה (מי שכתב את זה התייחס למאגיה ומיסטיקה כחלק מהקבלה).

ומי אמר שמי שכתב את זה יודע בכלל על מה הוא מדבר כשהוא מדבר על "10 הספירות" - והרי אלו דברים עמוקים מאוד, שכידוע מותרים ללימוד רק למי שמילא את כרסו ש"ס ופוסקים והגיע כבר לגיל 40...

זה מה שיש לי לכתוב על ערך זה ועל עוד הרבה ערכים לא נכונים בעליל...

גילוי נאות - כותב הערך מילא את כרסו בש"ס ופוסקים...בברכה, Shayakir • שיחה. 21:46, 15 ביולי 2007 (IDT)

40>	ערך זה אינו מומלץ לאנשים מתחת לגיל 40, ולכאלה שלא מילאו כרסם בש"ס ופוסקים וממתקים של חברת עלית. ויקיפדיה מסירה מעצמה כל אחריות להבנה שטחית של הנושא.

--אפי ב. • שיחה • 14:08, 17 ביולי 2007 (IDT)

למה בעל הסולם - הרב יהודה אשלג לא מופיע בכלל??[עריכת קוד מקור]

הוא חולל מהפכה של ממש בשנים האחרונות!!! למה לא לתאר את ההתפתחויות המדהימות של 50 השנים האחרונות

אפשר למצוא מידע רב עליו בדף הבא: [1]

ומה עם...[עריכת קוד מקור]

ומה עם השימוש שעשו הפאגאנים האירופיים בקבלה (זאת אומרת בניאו פאגאניזם), בעיקר הכתות האנגליות המפורסמות (גולדן דאון וכ'ו) לשם מאגיה וכישוף למטרת הארה. נכון שהערך צריך לעסוק בעיקר בפן היהודי של הקבלה, אבל חלק נכבד היום הוא בשימוש הפאגאניזם לא פחות משהיהודים משתמשים בה, כך הגויים (בעיקר המערב) משתמש בה. לכן, בגלל הנאמר הנ"ל אני חושב שיש צורך להוסיף לפחות איזה חלק קטן בסוף שמדבר על הנושא. נרטוד 17:20, 4 בינואר 2008 (IST)

ביטול קישור להרצאות של רבנים.[עריכת קוד מקור]

מדוע קישור להרצאות של מרצים זה חוקי והרצאות של רבנים זה לא חוקי. הנשוא של קבלה הוא עיסוקם גם של רבנים, והקישור לשעור של הרב אורי שרקי הוא סקירה ביבליוגרפית, הסטורית לכל ספרות הקבלה. מדוע האם היה מעלה את ההרצאה על הכתב הקישור היה לגיטימי ואילו כאשר הדברים עדיין בע"פ יש למחוק את הקישור אליהם? --ניסן - שיחה 21:26, 25 באוגוסט 2008 (IDT)

קודם כל, גם להרצאות של מרצים כמעט שאין קישורים בוויקיפדיה, למעט במקרים מיוחדים (למשל הרצאות של ריצ'רד פיינמן, פיזיקאי זוכה פרס נובל). צפיתי בחלק מן ההרצאה שפרסמת כאן, ונראה שהיא מכילה בעיקר הרבה פלפולים ומוסיפה מעט מאוד תוכן שלא קיים כבר בערך. אני מזכיר לך שאנחנו אנציקלופדיה, ולא אתר ללימודי יהדות, ולמי שרוצה להרחיב את ידיעותיו (שזה כמובן דבר מבורך), יש רשימה ארוכה ומפורטת של ביבליוגרפיה וקישורים חיצוניים. אין צורך להוסיף קישורים חדשים, והרצאות בווידאו בוודאי שלא. בבקשה לא להוסיף את הקישור לערך. ברק שושני - שיחה 22:02, 25 באוגוסט 2008 (IDT)

אין כל בעיה בקישור להרצאות ושיעורים של רבנים או חוקרים, אין כל שוני בין זה לבין מאמרים כתובים. זאת כמובן בתנאי שמדובר בקישור התורם באופן משמעותי לתוכן הערך. במקרה הנדון אין תרומה משמעותית כזו, ולכן אין הצדקה לקישור, אך בעיקרון הדבר ייתכן. אריה א - שיחה 17:34, 27 באוגוסט 2008 (IDT)

מחשבות היסוד בקבלה[עריכת קוד מקור]

לדעתי יש לפרט יותר, כדי להבין את הרקע ההיסטורי נדרשת הבנה מעט יותר מעמיקה של הקבלה. נוי - שיחה 19:13, 4 בנובמבר 2008 (IST)

הקבלה החדשה[עריכת קוד מקור]

בסוף הערך הובא ציטוט בשמי, לפיו אני פוסל את הפרשנות הניו איג'ית של הקבלה. אינני יודע מה מקור הציטוט, אבל בודאי דברים שהוצאו מהקשרים ואינם משקפים את דעתי. למרות שיש לדעתי הבדל רב בין תפיסותיהם הקבליות של המרכז לקבלה וקבוצות קבליות אחרות לבין התפיסות הקבליות של הזוהר והארי, אינני רואה אותן כלא אותנטיות או לא לגיטמיות. להפך, הן מאד מעניינות אותי ואני עוסק במחקר שלהן. לכן הורדתי את הציטוט הלא מוצלח. בועז הוס

שלום פרופ' הוס. אנו מודים לך על עריכתך. אכן אין זה ראוי אם הובא ציטוט ללא מקור ואני מתנצל שכך ארע. אם מישהו ירצה להוסיף הציטוט יהיה עליו להביא הוכחות לדיוקו. תמהני, האם תוכל לסייע לנו בערכים בנושא? זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 11:45, 22 בדצמבר 2009 (IST)

הלכתי לחפש את מקור הדברים, והם כנראה נמצאים בראיון של אלי אשד עם פרופ' הוס ב-NRG, בתייחסותו לשיטתו של ד"ר אברהם אלקיים. אפי ב. • התחברו לרגשותיכם • 13:07, 22 בדצמבר 2009 (IST)

קישורים לאתר של הרב גינזבורג[עריכת קוד מקור]

הוספתי קישורים לאתר של הרב גינזבורג הישן, וכן בלוג השיעורים החדשים של הרב משום מה קיבלתי מיד הודעה שזה בוטל. לא בדיוק הבנתי מה. האתר pnimi.org.il לצערינו כבר כמה שנים לא פועל, אז הוספתי לפחות את הגירסה הישנה (זה הלינק הראשון: http://jewish-education.info/pnimi.org.il/ = זה פשוט מקור מעולה למושגים של קבלה, מוסברים בשפה ברורה. כשהאתר החדש יעלה - נשנה את הלינק מיד. הלינק השני - http://jewish-education.info/category/rav-ginzburg/ - השיעורים של הרב, המוקלטים והמשודרים על ידי, כמובן בהסכמת הרב.

כחלק מנסיון לבער סילופים[עריכת קוד מקור]

צריך לזכור שמה שמלמדים במרכזי הקבלה אין לו כמעט שום קשר עם קבלה מלבד שימוש מושאל ומוטעה בכמה ממושגיה. מדובר בגישה ניו-אייג'ית שמתהדרת בנוצות לא לה. חשוב מאד ללמוד קבלה, אבל אסור לקחת מה שלא קבלה ולקרוא לו קבלה. ולמי שיחשוב שאני קיצוני בדעותיי, אני מוכן להתעמת עם מי שלא יהיה. אוהד עשור

ביטלתי את השינוי שלך לאור דעתו של שי יקיר. אני גם מסכים איתו שדבריך כאן אינם נימוק הולם לעריכה שלך. עליך להסביר מה מהתוכן מוטעה או "לא קבלה". ‏odedee • שיחה 22:36, 15 ביוני 2010 (IDT)

שלום עודד, עכשיו ראיתי שכתבת לי כאן. כמובן שאני מוכן לנמק. חשבתי שקודם ישאלו לפני שימחקו. מה שכתבתי כאן בדף השיחה הוא כמובן לא נימוק, אלא הסבר למה יש חומר מוטעה כאן. לכל שאלה שתשאל אודות הדברים שכתבתי אני מתחייב לספק תשובה מלאה. לא ידעתי שבויקיפדיה צריך להוכיח כל שינוי כדי למנוע את מחיקתו. אוהד עשור

אתה לא צריך לנמק, אלא אם יש התנגדות לשינוי, כמו כאן. אתה יכול גם לצפות מראש אי-הבנות ולמנוע אותן על ידי מתן הסברים מפורטים לשינויים מהותיים. חוץ מזה, נהוג לחתום בדפי שיחה באמצעות הקלדת ארבעה סימני טילדה: ~~~~, שהופכים באופן אוטומאטי לשם משתמש ותאריך אחרי השמירה. ‏Setreset • שיחה • מתקפת איכות בפיזיקה! 15:23, 24 ביוני 2010 (IDT)

המרכז לקבלה הוא הגוף הכי משפיע בעולם ללימודי הקבלה![עריכת קוד מקור]

שכל ה"רבנים" למינייהם שעוד תקועים בתחפושות העתיקות שלהם יגידו מה שהם רוצים. המרכז לקבלה - מלמד קבלה!

עברתי כל כך הרבה חוויות שם. כולן לגמרי חיוביות בלבד!

החיים שלי ניצלו לגמרי בזכות המרכז לקבלה!

מגיל 13 בערך היו לי התקפי דיכאון ורצון תמידי להתאבד חס ושלום. לצבא התגייסתי לקרבי (דוכיפת) עם השתוקקות עזה לעזור למדינה. לצערי, באותם ימים עזבתי את "הדת היהודית", מה שגרם לפיצוץ גדול בבית עם ההורים (תופעה שכיחה ומוכרת בקרב האנשים שמוכנים למות בשם ה"דת", שזה חלק גדול מהדתיים שאני מכיר.). בצבא, מהר מאוד הבחינו בעצבות התמידית שלי. שלחו אותי לפסיכולוג, לא עזר אפילו קצת. היה לי רע בחיים ורע בלב. מאוד רע בלב. לא מצאתי נקודה אחת של אור שתגיד לי שיהיה בסדר. שזה שאבא חטף עליך כריזה ואין לך בית לחזור אליו לשישי שבת לא משנה ושיש חיים מופלאים מעבר לכל הכאוס הזה.

הצבא שלח אותי בעדינות חזרה לאזרחות לתקופת "החלמה". ידעתי שזה סופי. למה שהם יקחו סיכון שחולה נפש כמוני ישרת בקרבי או בכלל וזה היה בצדק. לגמרי היה בצדק.

קצת אחרי שהרוחות מעט נרגעו בבית. חזרתי להורים. ובאחד הימים שלאחר מכן הכרתי את המרכז לקבלה.

אומנם רציתי בחיים שמחים יותר שנים על גבי שנים, אך רק בשנה שהתגייסתי בקשתי ממש בקול רם מאלוהים "תראה לי כבר משהו, דרך.. כל דבר שיעזור לי לשמוח ולהבין שאפשר שהחיים יכולים להיות גם טובים" ממש התחננתי אליו.

נשבר לי מזה שכופים עלי לשמור שבת, ללכת לבית כנסת ולהניח תפילין! נמאס לי לחיות כמו רובוט. נמאס להתפלל תפילה שאני לא מבין ושלא משקפת בכלל את הדברים שאני רוצה להגיד לאלוהים. כשהכרתי את המרכז לקבלה הבנתי מיד שזה בדיוק מה שבקשתי.

באותם ימים היו כמה כתבות מלוכלכות על המרכז, אני התעלמתי מהם כי ידעתי שאת מה שטעמתי שם, שום כתב בעולם, שיהיה הטוב שבכתבים, לא ישנה. הלימוד שלי הגיע מההשתוקקות לשינוי אמיתי בחיים, מרצון לחיות סוף סוף. ידעתי בלי שום ספק שזו הדרך היחידה ללמוד ולהבין בכלל משהו על החיים שלי. אם הייתי מגיע ממקום של לבקר את המרכז, אין סיכוי בעולם שהייתי זוכה למשהו אמיתי. אם הרצון להבין אמיתי, אנחנו נקבל רק אמת נקיה. אם הרצון מהול בציניות וצרות עין, נקבל רק מה שאנחנו רוצים – צוניות וצרות עין. הקורס היה החוויה הכי מדהימה בעולם. כל החיים שלי נראו פתאום יותר פשוטים ושמחים ואמיתיים.

בקלות מצאתי עבודה נורמלית. התחלתי לללמוד ולחיות.. חיים שמחים ואמיתיים. שלא תחשובו שהכתבות והרכילויות לא הידהדו לי בראש כל הזמן. עם כל הביטחון שהיה לי שזו הדרך, עדיין המים והחוט האדום המדוברים היו מקפצים לי בראש מידי פעם. ואני רוצה תשובות. אני רוצה להבין את כל זה. ניגשתי לדבר על זה עם המורה אחרי אחד השיעורים והוא אמר לי בפשטות : קח לך רק את מה שאתה רוצה ונראה לך טוב. כל מה שכרגע נראה לך אולי יקר, גנבה, כישוף שרלטנות וכו', שחרר.. אתה כרגע עובר קורס בסיסי בלבד, אל תצפה לקבל תשובות על כל השאלות ביום אחד. אם אחרי הקורס תרגיש שלא מתאים לך נגיד שלום יפה וזהו. העיקר שתקח את הדברים החיוביים שלמדת, במידה והיו דברים כאלה." שחררתי. וכיום אני יודע שאם יש מקום אחד שעושה הכי הרבה למען כל העולם כולו ללא שום הבדל דת, גזע, מין ולאום! זה אך ורק המרכז לקבלה! כל הדברים שנאמרים כאן הן נגד דרכו וגישתו של המרכז לקבלה אך ורק מתוך בורות! בכדי להבין מה מיוחד במים שנמכרים במרכז לקבלה, צריך ללמוד קבלה. אבל ללמוד, אולי אפילו שנים, בכדי לקבל הבנה אמיתית של כוחם העצום של המים (שאגב, תבדוקו הייטב ותגלו שגם כל המדענים בעולם מבינים שלמים יש כוח מטפיזי עצום שאין בשום חומר גשמי\פיזי אחר, ושניתן להשפיע על איכות המים בעזרת המחשבה בלבד! קבלו קישור למחקר של חוקר והוגה דעות יפני בנושא מים עם דוגמאות מופלאות -http://www.holisticcenter.co.il/archives/690 )

המקובל הרב ברג, כבר מדבר על זה שנים על גבי שנים ולמד בעזרתם של המקובלים הגדולים (הארי הקדוש, רבי שמעון, רבי אברהם אזולאי..) איך להכניס כוח של רפואה אדיר לתוך מים מנרלים פשוטים. מה שהיה פעם מכונה "מים חיים". כיום המים ברובם אינים עם אותה עוצמה שהייתה אז למים בגלל כל השליליות הקיימת בעולם. ואת זה אפשר לשנות! ניתן לראות בדוגמא שצרפתי קודם. העניין של ללמוד קבלה ורק אז להבין איך הכל עובד ולמה, נכון לגבי כל הדברים שאומרים כאן עכשיו ויגידו בעתיד. אי אפשר ללמוד על קבלה מהצד. חייבים לחיות קבלה בכדי להבין בכלל איך כל העולם הזה עובד. אומנם על רגל אחת זה -"ואהבת לרעך כמוך", אבל אם רוצים להכנס לתוך תוכו של הסוד העמוק והחשוב הזה של אהבת חינם – צריך להתאמץ, והרבה!. אנחנו בוחרים עכשיו אם לנסות לקבל את מה שאמרתי כאן או אם לדחות את כל זה בפלפול עיניים וציניות גדולה.

כל אחד והסרט שלו  :-)

נכון, בתורה כתוב מגיל 40 ומעלה וכו' וכו'.. האם בדקתם פעם בכלל איפה זה כתוב ועל מי ומה הם מדברים. האיסור המחמיר הזה מדבר על תקופה של עד לפני 500 שנה בערך. הארי הקדוש, ורבי אברהם אזולאי, הבעל שם טוב.. ועוד' כל אלה התירו ללמוד קבלה ואף טענו כי לימוד הקבלה הכרחי ואף חובה לכל איש, אישה ואף ילד קטן!

לפני פרושים מסויימים בתורה. בטח שמעתם על כך, התורה ניתנה לבני ישראל ב70 שפות. חשבתם פעם למה ? התורה ניתנה לנו העם היהודי ה"נבחר" כדי שנהיה אור לגויים! אנחנו אמורים להיות האור של העולם כולו. לתת לעולם דוגמא איך צריך להתנהג. להאיר על העולם. ולא לשמור את כל זה לעצמנו בלבד.

וזה שהמורים שלנו לא "רבנים" לדעתם של ראשי המוסד הדתי האורתודוכסי לא אומר שהם לא רבנים. מה שעושה רב זו לא התעודה מהרבנות. זו דרך החיים והדוגמא האישית. ואם לא חייתם עם אחד מאותם מורים, שום כתבה בעולם לא תציג בפנייכם את אורך החיים האמיתי של אותם מורים ואנשים מופלאים.

חבל על הלשון הרע שנשפך מכל הכיוונים. לשון הרע זה אחד הדברים החמורים ביותר שקיימים.