שירת רולאן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שמונה שלבים של שירת רולאן בציור אחד

שירת רולאןצרפתית: La Chanson de Roland) היא היצירה הספרותית המשמעותית הקדומה ביותר בשפה הצרפתית. ליצירה קיימים כמה עותקים קדומים - מה שמעיד על תפוצתה הרחבה והפופולריות שלה בתקופה שבין המאה ה-12 למאה ה-14. העותק הקדום ביותר שמור בספרייה הבודליינית שבאוניברסיטת אוקספורד והוא מתוארך לאמצע המאה ה-12 (בין 1140 ל-1170). היצירה האפית היא הדוגמה הראשונה והבולטת ביותר לסוגת (ז'אנר) שירת האבירים (צרפתית: Chanson de Geste) שפרחה בין המאה ה-11 למאה ה-15 ושעסקה במעלליהם של גיבורים.

רקע היסטורי[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיפור העלילה מבוסס על אירוע צבאי שולי למדי - קרב רונסבו (Bataille de Roncevaux) ב-15 באוגוסט 778 - שבו ספגו יחידות המאסף של צבאו של קארל הגדול אבידות רבות מידי לוחמי גרילה באסקים.

על אף שהיצירה מבוססת על אירוע היסטורי אמיתי, אין היא נאמנה לפרטיו והיא נגועה בעיוותים היסטוריים מהותיים (כגון החלפת האויבים מבאסקים למוסלמים).

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר 7 שנים של לחימה נגד המוסלמים בספרד, נשאר רק מאחז אחד שלא נכנע לקארל הגדול - סרגוסה, הנשלטת על ידי המלך המוסלמי מרסילה. אימתו של קארל הגדול נופלת על מרסילה, והוא שולח שליחים אל המחנה הצרפתי, בהצעת כופר והבטחה להתנצר, ובלבד שהצרפתים יסוגו.

קארל מקבל את עצת האביר גאנלון לשאת ולתת עם המוסלמי. המלך מבקש לבחור שליח אל המוסלמי ורולאן - אחיינו של קארל ובנו החורג של גאנלון - מביא לבחירת גאנלון. גאנלון הזועם על השליחות המסוכנת שהוטלה עליו, נשבע לנקום ברולאן. יחד עם מלך סרגוסה, הוא זומם להפיל בפח את רולאן כשהוא משכנע את המלך המוסלמי לתקוף את יחידת המאסף של קארל.

גאנלון חוזר מן המלך המוסלמי ומוסר על כישלון שליחותו. הוא מציע כי רולאן יעמוד בראש צבא המאסף בקרב המתקרב וקארל (בלחץ מפקדי צבאו) מסכים לכך, אך מציע לרולאן את מחצית הצבא. רולאן מסרב ומבקש רק 20,000 חיילים.

בקרב המתרחש לאחר מכן, תוקף צבא בן 100,000 מוסלמים את יחידתו של רולאן. אוליבייה, ידידו הטוב ביותר, מבקש ממנו לתקוע בקרן ולהזעיק את עזרתו של קארל. רולאן מסרב בטענה שכבודו אינו מאפשר לו לעשות זאת. הקרב ממשיך ועל אף גבורתם של הצרפתים, הם ניגפים מול כוח עדיף. כשרולאן נותר כמעט לבדו, הוא מבין שחיכה יותר מדי, וכי קארל לא יספיק עוד לבוא להצילו. בכל זאת, מחליט רולאן לתקוע בקרן, כדי לקרוא לקארל לנקום את התבוסה. תקיעתו של רולאן בקרן היא כה עזה שצדעיו מתפקעים, והוא מת מות קדושים. מלאכים יורדים משמיים ולוקחים את נשמתו היישר לגן עדן.

כאשר חוזרים הלוחמים לצרפת, יוצאת אוד הנאווה, ארוסתו של רולאן, לקראת הלוחמים. כאשר היא מגלה את דבר מותו של רולאן בקרב היא נופלת מתה בזרועות המלך קארל. עם סיום המלחמה, מתגלה תכסיסו של גאנלון והוא מואשם בבגידה. הוא טוען להגנתו שלא בגד בקארל אלא רק השיב לרולאן כגמולו. גנלון משתמש בזכותו לדו-קרב כהוכחה לצדקתו, ואת התפקיד לוקח על עצמו פינאבל, ידידו הטוב ביותר. פינאבל עצום הממדים מצליח להביא לתמיכת רוב האצילים בעמדתו של גאנלון. אך תיירי - אביר קטן ממדים - כועס ומזמין את פינאבל החזק ממנו לדו-קרב שבו יוכרע הכל. ההשגחה האלוהית גורמת לתיירי לנצח וגאנלון מוצא להורג כשהוא קשור ל-5 סוסים הרצים לכיוונים מנוגדים ושלושים מבני משפחתו מוצאים להורג בתליה.

היצירה מסתיימת במלאך גבריאל, היורד לשלוח את המלך קארל, היגע ושבע המלחמות, למלחמה נוספת ב"כופרים".

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]