שכבת השיחה של מודל ה-OSI

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סיווג פרוטוקולים על פי מודל ה-OSI
שכבת יישום HTTP, SMTP, FTP, RTP, IRC, SNMP, SIP, DNS, DHCP
שכבת ייצוג MIME, ASCII, Unicode, SSL
שכבת שיחה ASP, PPTP, SSH, NFS, RPC ,SOCKS
שכבת תעבורה TCP, UDP, SCTP, DCCP
שכבת רשת IP (IPv4, IPv6), ICMP, IPX , ניתוב
שכבת קו Ethernet, Token ring, FDDI
שכבה פיזית E1, 10Base-T, RS-232, DSL, SONET

שכבת השיחה (session) אחראית על יצירת, ניהול, וסגירת שיחות בין התוכניות הפועלות בשני קצוות (nodes) של רשת מחשבים. היא משמשת את שכבת הייצוג ומשתמשת בשכבת התעבורה על מנת להעביר נתונים על גבי הרשת והיא השכבה החמישית במודל ה-OSI.

השיחות הללו, שעל שמן נקראת השכבה הם כל התקשרות בין שני מחשבים, נוצרת על ידי אחת משתי השכבות העליונות של מודל ה-OSI. לדוגמה, כאשר משתמש מבקש דף אינטרנט - נפתח תהליך, השרת מחזיר את דף האינטרנט המבוקש - והתהליך נסגר. שכבת השיחה מחלקת את השיחות לשני סוגים:

שני כיוונים במקביל (Two way simultaneous)
בשיחות אלו שני הצדדים יכולים לשלוח מידע במקביל, וכל אחד מהם יטפל במידע כאשר הוא מגיע אליו.
שני כיוונים לחלופין (Two way alternate)
בשיחות אלו בכל רגע נתון יש צד אחד ששולח נתונים וצד אחד שמקבל אותם. כדי לנהל את המערכת הזו מועבר "אסימון" (token) בין הצדדים, מי שהאסימון אצלו רשאי להעביר נתונים, וכשהוא מסיים, האסימון מועבר בחזרה אל הצד השני, כדי שהוא יוכל להעביר נתונים.

פרוטוקולים של שכבת השיחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ASP, PPTP, SSH, NFS, RPC, DNS, SSL

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]