שכבת הקו של מודל ה-OSI

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סיווג פרוטוקולים על פי מודל ה-OSI
שכבת יישום HTTP, SMTP, FTP, RTP, IRC, SNMP, SIP, DNS, DHCP
שכבת ייצוג MIME, ASCII, Unicode, SSL
שכבת שיחה ASP, PPTP, SSH, NFS, RPC
שכבת תעבורה TCP, UDP, SCTP, DCCP
שכבת רשת IP (IPv4, IPv6), ICMP, IPX , ניתוב
שכבת קו Ethernet, Token ring, FDDI
שכבה פיזית E1, 10Base-T, RS-232, DSL, SONET

שכבת הקו (אנגלית: Data Link) היא השכבה השנייה במודל ה-OSI והיא משמשת את שכבת הרשת, ומשתמשת בשירותיה של השכבה הפיזית של מודל ה-OSI. מבחינת התפקוד, שכבת הקו של מודל ה-OSI מקבילה לשכבת הקו של מודל ה-TCP/IP.

שכבת הקו אחראית על מעבר הסיביות בין שתי תחנות של הרשת. שכבת הקו אחראית על העברת המידע למרות רעשים או תקלות או התנגשויות שיש בקו. חבילות נתונים בשכבת הקו מכונות "מסגרות" (frames) ומכילות, בנוסף למידע ולתוספות הפרוטוקולים של השכבות הגבוהות יותר, את כתובות ה-MAC של תחנות המוצא והיעד.

כיום נהוג לחלק את שכבת הקו לשתי שכבות נפרדות:

  • Logical Link Control (‏LLC) אחראית על חלוקת הנתונים שמגיעים מהשכבות העליונות למסגרות, ועל הטיפול בכל מסגרת בנפרד.
  • Media Access Control (‏MAC) קיימת כאשר קיים מדיום משותף לכמה נקודות קצה - כאשר הרשת אינה רשת נל"ן (נקודה לנקודה) מלאה (ברשת נל"ן כל נקודת קצה מחוברת בקו ייעודי לכל נקודת קצה אחרת), ונכנסת לפעולה כאשר שני מחשבים או יותר באותו מתחם התנגשות (collision domain) מעוניינים לשדר בו-זמנית. במקרה כזה, יופעל פרוטוקול לטיפול בשכבת ה-MAC. דוגמאות לפרוטוקול MAC:
    • פרוטוקול ALOHA אשר מהווה בסיס לפרוטוקול שכבת ה-MAC של מערכות Ethernet.
    • שימוש במנגנון מרכזי אשר מפקח על כלל התעבורה ברשת ונותן "רשות דיבור" לאחד המכשירים. אלגוריתם זה ממומש למשל במערכות מבוססות Token Ring.

רכיבי תקשורת שמתפקדים בשכבת הקו[עריכת קוד מקור | עריכה]

תקנים של שכבת הקו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]