שכבת הייצוג של מודל ה-OSI

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סיווג פרוטוקולים על פי מודל ה-OSI
שכבת יישום HTTP, SMTP, FTP, RTP, IRC, SNMP, SIP, DNS, DHCP
שכבת ייצוג MIME, ASCII, Unicode, SSL
שכבת שיחה ASP, PPTP, SSH, NFS, RPC ,SOCKS
שכבת תעבורה TCP, UDP, SCTP, DCCP
שכבת רשת IP (IPv4, IPv6), ICMP, IPX , ניתוב
שכבת קו Ethernet, Token ring, FDDI
שכבה פיזית E1, 10Base-T, RS-232, DSL, SONET

שכבת הייצוג (Presentation) של מודל ה-OSI היא השכבה השישית במודל. היא מספקת שירותי רשת לשכבת ההיישום ומשתמשת בשירותיה של שכבת השיחה על מנת להעביר את הנתונים על גב הרשת.

תפקיד השכבה הוא ייצוג הנתונים, והוא מבוצע בשלושה אופנים עיקריים:

  1. קידוד נתונים
  2. דחיסת נתונים
  3. הצפנת הנתונים

קידוד נתונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערכות מחשבים שונות משתמשות בקידודים שונים על מנת לייצג מידע. לכן, כאשר מעבירים מידע בין מערכות מחשבים שונות, יש לדאוג שהמידע שיוצא מהמקור יהיה קריא בתחנת היעד. לדוגמה, כאשר מעבירים קובץ טקסט, תחנת המקור יכולה לשתמש ב-ASCII כאשר תחנת היעד "מבינה" רק EBCDIC. או לחלופין תחנת המקור עובדת ביוניקוד כאשר תחנת היעד חושבת שמדובר בקידוד ISO-8859-8. דבר דומה קורה כאשר מעבירים קובצי קול (MP3, WAV, MIDI) או סרטוני וידאו (AVI, MPG, WMV).

לכן, שכבת הייצוג דואגת לתאם את הקידוד בין שתי המערכות, ובמקרה הצורך להתאים קידוד ביניים לנתונים - כזה שגם מחשב המקור, וגם מחשב היעד יוכלו להשתמש בו. למרות שהקידוד מוגדר בשכבת הייצוג, כיום ההחלטות לגביו נעשות כמעט באופן בלעדי על ידי המשתמשים, ולכן ניתן לכלול אותו בשכבת היישום.

דחיסת נתונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – דחיסת נתונים

תעבורת הנתונים ברשתות מוגבלת בעיקר על ידי רוחב הפס, לכן, על מנת להעביר את הנתונים בזמן הקצר ביותר יש לשמור עליהם קומפקטיים ככל שניתן. בשלב זה נכנסת לפעולה שכבת הייצוג המשתמשת באלגוריתמים שונים לדחיסת נתונים ובכך מקטינה את נפח הנתונים ומגדילה את מהירות העברה.

הצפנת מידע[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הצפנה

פעמים רבות מועבר ברשת מידע שאינו מיועד לעיני כל (תכתובות אישיות, פרטי כרטיסי אשראי וכו'). במקרים כאלו מופעלים בשכבת הייצוג אלגוריתמים שונים האחראים להצפנה של המידע הרגיש, כלומר - משנים אותו בצורה כזו שרק מי שיודע את השיטה (האלגוריתם) וברוב המקרים גם את המפתח (רצף תווים שמשמש לחיזוק ההצפנה) יוכל לפענח את הנתונים ולקרא אותם.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]