10BASE-T

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
כבל 10BASE-T.
סיווג פרוטוקולים על פי מודל ה-OSI
שכבת יישום HTTP, SMTP, FTP, RTP, IRC, SNMP, SIP, DNS, DHCP
שכבת ייצוג MIME, ASCII, Unicode, SSL
שכבת שיחה ASP, PPTP, SSH, NFS, RPC, SOCKS
שכבת תעבורה TCP, UDP, SCTP, DCCP
שכבת רשת IP (IPv4, IPv6), ICMP, IPX , ניתוב
שכבת קו Ethernet, Token ring, FDDI
שכבה פיזית E1, 10Base-T, RS-232, DSL, SONET
פרוטוקולים במודל TCP/IP
שכבת יישום
HTTP, SMTP, FTP, DNS, DHCP, SSH, RTP, RTSP, IRC, SNMP, SIP, IMAP4, MIME, TELNET, RPC, SOAP, LDAP ...
שכבת תעבורה
TCP, UDP, SCTP, DCCP ...
שכבת רשת
IP, IPv4, IPv6, ICMP, ARP, IPX, IGMP ...
שכבת קשר
Ethernet, 10BASE-T, 802.11 WiFi, Token ring, FDDI ...

10BASE-T הוא תקן יישומי של טכנולוגיית ה־Ethernet אשר מאפשר לתחנות קצה להתחבר זו לזו באמצעות כבל זוגות שזורים.

אטימולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכינוי 10BASE-T מורכב ממספר מאפיינים פיזיים של האמצעי:

  • המספר 10 מצביע על מהירות העברת הנתונים בכבל - 10 מיליון סיביות לשנייה.
  • המילה BASE היא למעשה קיצור של המילה baseband, המסמלת את שיטת השידור בה האות מועברת בצורה דיגיטלית ללא אפנון. כמו כן, בצורת שידור זו, בניגוד לשיטת broadband, לא ניתן להעביר מידע בשני הכיוונים בו-זמנית.
  • האות T היא קיצור של המילה הלועזית Twisted pair (זוג שזור) - סוג הכבל בו משתמשים.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

האורך המקסימלי של כבל מסוג זה מוגבל ל-100 מטר בלבד, בדומה ל-100BASE-T ו-1000BASE-T. בקצוותיו של כבל 10BASE-T ישנו תקע מסוג RJ-45 הדומה לתקע של טלפון, אך גדול במקצת.