Datagram Congestion Control Protocol

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סיווג פרוטוקולים על פי מודל ה-OSI
שכבת יישום HTTP, SMTP, FTP, RTP, IRC, SNMP, SIP, DNS, DHCP
שכבת ייצוג MIME, ASCII, Unicode, SSL
שכבת שיחה ASP, PPTP, SSH, NFS, RPC, SOCKS
שכבת תעבורה TCP, UDP, SCTP, DCCP
שכבת רשת IP (IPv4, IPv6), ICMP, IPX , ניתוב
שכבת קו Ethernet, Token ring, FDDI
שכבה פיזית E1, 10Base-T, RS-232, DSL, SONET
פרוטוקולים במודל TCP/IP
שכבת יישום
HTTP, SMTP, FTP, DNS, DHCP, SSH, RTP, RTSP, IRC, SNMP, SIP, IMAP4, MIME, TELNET, RPC, SOAP, LDAP ...
שכבת תעבורה
TCP, UDP, SCTP, DCCP ...
שכבת רשת
IP, IPv4, IPv6, ICMP, ARP, IPX, IGMP ...
שכבת קשר
Ethernet, 10BASE-T, 802.11 WiFi, Token ring, FDDI ...

Datagram Congestion Control Protocolראשי תיבות: DCCP; בתרגום חופשי: פרוטוקול שליטה בצפיפות חבילות מידע) הוא פרוטקול מונחה הודעות לשליטה בתעבורת מידע, אשר נמצא בפיתוח על ידי ה־IETF.

ישומים אשר עשויים לעשות שימוש ב-DCCP הם לדוגמה ישומי טלפון מבוסס אינטרנט, וישומי זרימת מדיה (streaming media), שיש בהם אילוצי זמן על שליחת המידע. שליטת צפיפות (congestion control) היא הדרך שבה פרוטוקול רשת מגלה מהי הקיבולת הזמינה ברשת בנתיב מסוים. המניע העיקרי בפיתוח ה־DCCP הוא הצורך לספק לישומים דרך סטנדרטית לעבוד עם שליטה בצפיפות, בלי שיהיה צורך לפתח אותם עבור כל תוכנה מחדש.

DCCP מיועד ליישומים שדורשים סמנטיקה של הפרוטוקול TCP, אך אינם רוצים לעשות בו שימוש עבור שליחת מידע, או אשר רוצים שליטת צפיפות שונה מה־TCP. במקביל, DCCP מיועד לישומים אשר אינם דורשים תכונות של SCTP כגון משלוחי מידע עוקבים בתוך מספר זרימות מידע.

נכון לעכשיו, רוב הישומים השתמשו ב־TCP, על הבעיות אשר נלוות אליו, או ב-UDP ויישמו שליטות צפיפות משל עצמם (או לא השתמשו בשליטת צפיפות בכלל). מטרת ה־DCCP היא לספק דרך סטנדרטית לישום שליטת צפיפות ותיקשור של שליטת צפיפות בין יישום אחד לשני. בנוסף, DCCP מיישם הגדרת תצורה אמינה ליצירת חיבורים ולתיקשור.

חיבור DCCP מכיל מעבר נתונים ומעבר אישורים. האישורים מיידעים את השולח האם הגיעו חבילות המידע ששלח. האישורים נשלחים ברציפות לפי דרישת מנגנון שליטת הצפיפות, עד לרציפות מלאה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]