שלום אדון קורבה
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| צייר | גוסטב קורבה |
| תאריך יצירה | 1854 |
| טכניקה וחומרים | שמן על בד |
| ממדים בס"מ | |
| רוחב |
150.5 ס״מ  |
| גובה |
132 ס״מ |
| נתונים על היצירה | |
| זרם אמנותי |
ריאליזם |
| מספר יצירה |
868.1.23 (Fabre museum) |
| מיקום | מוזיאון פאבר, צרפת |
  | |
שלום אדון קורבה (בצרפתית: Bonjour Monsieur Courbet) או הפגישה (La rencontre) הוא ציור של האמן גוסטב קורבה משנת 1854. היצירה מוצגת במוזיאון פאבר שבמונפלייה, צרפת. יצירה זו עוסקת בהצהרתו של גוסטב קורבה לגבי מעמדו ותפקידו של אמן בחברה - האמן הוא נפש חופשייה שאינה מקבלת תכתיבים מאף אדם, אפילו לא מפטרונו.
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
היצירה נוצרה בתקופת המהפכה התעשייתית שבה חלו שינויים רבים בחברה ובכלכלה וכך גם בתחום האומנות. באותה תקופה בעלי בתי החרושת מהמעמד הבורגני בצרפת התחזקו ובמקביל, מעמד הפועלים גדל והפך למנוצל יותר. ילדים ונשים עבדו בשכר זעום, בתנאים קשים וללא תנאים סוציאליים. קורבה בציוריו ביטא מצבים חברתיים שונים במטרה לייצג את האובייקטיביות וכתוצאה מכך נוצר זרם הריאליזם בעקבות ביקורות על ציוריו.
תיאור היצירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
היצירה "שלום אדון קורבה" מתארת פגישה בין הצייר גוסטב קורבה לפטרונו אלפרד בריאס בקרבת מקום לאחוזת הפטרון במונפלייה. הציור מצויר בנוף כפרי אשר היה אהוד על גוסטב קורבה ומציג שלוש דמויות: האמן, הפטרון ולידו נמצאים משרתו וכלב הציד שלו, דבר המסמל את מעמדו הגבוה. לבוש הפטרון מהודר ולבוש משרתו מוקפד. האמן לבוש כנווד הוא אוחז במקל ביד אחת ובכובע בידו השנייה, על גבו תרמיל וכלי הציור שלו כאשר הוא מחזיק את הכובע בצורה נינוחה לעומת הפטרון ומשרתו אשר הורידו את הכובע כברכת שלום ואות של כבוד. מבטם מושפל כאשר קורבה עומד עם ראש מורם מלא גאווה ומביט ישירות בפטרונו.
מרכיבים חזותיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
האור ביצירה מגיע מצד שמאל מאור השמש, הפטרון ומשרתו נמצאים בצל שבא מן העץ, אותו לא רואים אך מזהים לפי צורת הצל. כאשר קורבה נמצא באור שמש מלא. הקומפוזיציה מתוכננת כך שקו האופק חותך את היצירה לרוחבה במרכז, והדמויות ממלאות את הקומפוזיציה במאוזן מכל צדדיה. הצבע ביצירה הוא ריאליסטי, הצבעים מייצגים את המציאות כפי שהיא נראית לעין האנושית, הצייר מצייר מה שהוא רואה. תפיסת החלל והפרספקטיבה היא עמוקה, קיימת חלוקה למישורים ניתן לראות כי האמן נמצא במישור הקדמי ומאחוריו הפטרון ומשרתו הנמצאים במישור השני. נוסף על כך, קיים שימוש בפרספקטיבה אווירית, ככל שמתרחקים האובייקטים קטנים ומטשטשים.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שטרמל קריסטין, ריאליזם, תל אביב: ספרי, 2005.
- 1956 ,Chamson Andre, Gustave Courbet: 1819-1877, New York: H. N. Abrams.
- 1991 ,Herding Klaus, Courbet: to venture independence, New Haven, Ct.: Yale University Press.
- 1971 ,Sandra Pinto, Courbet, New York: Grosset and Dunlap.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יונתן הירשפלד, הזמנה להרהר באמן כיהודי נצחי, באתר הארץ, 24 ביוני 2015
- אתר המוזיאון הרשמי, באתר Musée Fabre
- אקדמיית קהאן, באתר Khan Academy