שלום יוסף עראקי
 | |
| לידה |
1843 ה'תר"ג צנעא, תימן |
|---|---|
| פטירה |
18 בינואר 1917 (בגיל 74 בערך) ה'תרע"ז |
| תקופת הפעילות |
? – 18 בינואר 1917  |
הרב שלום יוסף עראקי (1843 – 18 בינואר 1917) היה שד"ר, מנהיג ואב בית הדין הראשון של העדה התימנית בירושלים, ומייסד בית הכנסת נווה שלום בעיר.
קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בצנעא שבתימן בשנת 1843 (ה'תר"ג) לרב יוסף עראקי. בשנת 1881 (ה'תרמ"ב) עלה עם הוריו ובני משפחתו לישראל במסגרת עליית אעלה בתמר, ונמנה עם ראשוני עולי תימן לישראל. תחילה השתכנה משפחתו בכפר התימנים בשילוח, ולאחר מכן עבר להתגורר בשכונת משכנות ישראל. לפרנסתו עסק בכתיבת שטרות בבית דין, ובהמשך בצורפות.
בשנת 1886 (ה'תרמ"ו) יצא בשליחות כשד"ר מטעם כוללות העדה הספרדית לערי הודו ותימן, וביקר בקולקטה, מובמאי, קוצ'י, סינגפור ותימן (כולל העיר עדן, שהייתה בשליטה בריטית באותה תקופה), ובחודש ינואר 1887 (טבת ה'תרע"ז) חזר לירושלים.
בשנת 1905 (ה'תרס"ה) ייסד בשכונת משכנות ישראל שבירושלים את בית הכנסת התימני נווה שלום על שטח שקנה לפני כן.
שימש כמנהיג העדה התימנית בירושלים יחד עם הרב יחיא צארום, וכשעלה נושא ההיפרדות מוועד העדה הספרדית, נמנה עם התומכים בהיפרדות, בעוד שזה האחרון נמנה עם המתנגדים למהלך.
לאחר ההיפרדות מועד העדה הספרדית בשנת 1908 (ה'תרס"ח), מונה לשמש כאב בית הדין של העדה התימנית בירושלים, וכיהן במשרה זו עד לפטירתו. ע"פ המסורת המקובלת, היה הראשון מבני עדתו שנשא בתואר אב בית דין בישראל.
הלך לעולמו ב-18 בינואר 1917 (כ"ד בטבת ה'תרע"ז).
אחיו היו הרבנים שלמה וחיים עראקי, מחשובי וממנהיגי העדה התימנית בירושלים.
חיבורו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יד שלום - חידושים ודקדוק השפה העברית
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שוכן לשבטיו, עמ' ל"ה, בהוצאת מכון כתם אופיר, אלעד
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- משה דוד גאון, "שלום ב"ר יוסף עראקי", יהודי המזרח בארץ ישראל ח"ב, ירושלים, תרצ"ח, עמ' 526, באתר היברובוקס
- סיפורו של בית הכנסת נווה שלום ומייסדו, באתר בית הכנסת