שלום משה חי גאגין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב שלום משה חי גאגין
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1832
טבת ה'תקצ"ג
ירושלים
פטירה 1883 (בגיל 51 בערך)
י"ב באלול ה'תרמ"ג
כינוי המשמ"ח, שמ"ח
מקום קבורה בית הקברות היהודי בהר הזיתים עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות ירושלים, איטליה, צרפת וצפון אפריקה
תקופת הפעילות ?–1883 עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקידים נוספים ראש ישיבת המקובלים בית אל
רבותיו הרב ידידיה רפאל אבולעפיה
אב חיים אברהם גאגין עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב שלום משה חי גאגין (18321883) היה שד"ר ירושלמי, מחבר פיוטים וספרים וראש ישיבת המקובלים בית אל.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בירושלים כבן יחיד לרב חיים אברהם גאגין, בן למשפחת גאגין, ולרבקה בת הרב רפאל שרעבי בחודש דצמבר 1832 (טבת ה'תקצ"ג). בילדותו חונך על ידי אביו, ובהמשך למד אצל הרב ידידיה רפאל אבולעפיה ואצל רבני ישיבת המקובלים בית אל.

נישא לשרה אסתר (בוליסה אסתראג'י) בת הרב חיים נסים אבולעפיה.

בשנת 1862 (ה'תרכ"ב) יצא בשליחות כשד"ר מטעם ישיבת המקובלים בית אל לערי צפון אפריקה וצרפת, ולאחר כשלוש שנים חזר לישראל. בשנת 1872 (ה'תרל"א) יצא בשליחות נוספת לאיטליה. כשחזר משליחותו, מונה לשמש כשליח ציבור של ישיבת המקובלים בית אל, ובהמשך כראש הישיבה כממלא מקום אביו עד לפטירתו.

לאחר פטירת אביו ירש ממנו ספרייה גדולה בת כ-2000 ספרים וכתבי יד עתיקים, ואיפשר לרב אריה ליב פרומקין לשאוב ממנה מידע רב לספרו "תולדות חכמי ירושלים".

הלך לעולמו ב-14 בספטמבר 1883 (י"ב באלול ה'תרמ"ג) ונקבר בירושלים.

בנו הבכור היה הרב אברהם חי גאגין (השני) ובנו השני היה הרב יצחק רפאל יחזקיהו גאגין. נכדו היה הרב שם טוב גאגין.

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שמח נפש - אוצר משפטי דינים בקיום המצוות ונוסחי התפילות, בהוצאת בנו הרב יצחק, ירושלים ה'תרס"ג
  • ישמח לב - כולל שו"ת עם רבני דורו, חלק א' בירושלים ה'תרל"ח, חלק ב' בירושלים ה'תרמ"ח
  • שמח לבי - דרושים, ה'תרמ"ד
  • ישמח משה - פסקי דינים על צוואת השר קאיד ניסים שמאמה, ירושלים ה'תרל"ח
  • סביב האוהל - פירוש על הספר אוהל מועד של הרב שמואל מגירונדי, שני חלקים, ירושלים ה'תרמ"ו - ה'תרס"ד
  • שיר תהילות - ספר לכבוד משה מונטיפיורי, ירושלים ה'תרל"ה

כן חיבר קינות, פיוטים ופזמונים, בעיקר לכבוד הרש"ש.

אילן יוחסין[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב שלום מזרחי שרעבי
 
 
הרב חזקיהו יצחק שרעבי
 
 
הרב רפאל אברהם שלום מזרחי שרעבי
 
 
רבי חיים ניסים אבולעפיההרב חיים אברהם גאגין
 
רבקה
 
 
 
 
 
שרה אסתר
 
 
הרב שלום משה חי גאגין
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב אברהם חי גאגין (השני)הרב יצחק רפאל יחזקיהו גאגין
 
 
הרב שם טוב גאגין
 
 
הרב ד"ר מוריס גאגין


לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשי ישיבת המקובלים בית אל
הרב גדליה חיון הרב שלום שרעבי הרב יום טוב אלגאזי הרב חזקיהו יצחק שרעבי הרב רפאל אברהם שלום מזרחי שרעבי הרב חיים אברהם גאגין הרב ידידיה רפאל אבולעפיה הרב אהרן עזריאל
תקצ"ז (1737) -
תק"י (1750)
תק"י (1750) -
תקל"ז (1777)
תקל"ז (1777) -
תקס"ו (1806)
תקס"ו (1806) -
תקס"ח (1808)
תקס"ח (1808) -
תקפ"ז (1827)
תקפ"ז (1827) -
תר"י (1850)
תר"י (1850) -
תרל"א (1871)
תרל"א (1871) -
תרמ"א (1881)
הרב שלום משה חי גאגין הרב ששון בכר משה פרסיאדו הרב מסעוד הכהן אלחדאד הרב שלום הדאיה הרב עובדיה הדאיה (במערב העיר) הרב שלום מרדכי חיים הדאיה (במערב העיר) הרב מאיר יהודה גץ הרב ישראל אביחי
תרמ"א (1881) -
תרמ"ג (1883)
תרמ"ג (1883) -
תרס"ג (1903)
תרס"ג (1903) -
תרפ"ז (1927)
תרפ"ז (1927) -
תש"ה (1945)
תשי"ח (1958) -
תשכ"ט (1969)
תשכ"ט (1969) -
תש"ע (2010)
תשל"ג (1973) -
תשנ"ה (1995)
תשנ"ה (1995) -
מכהן