שלמה אסבאג (השני)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הרב שלמה אסבאג השני (סביב ה'תק"ץ, 1830 - א' אדר א' ה'תרע"ו, מרץ 1906) היה פוסק הלכה, אב בית הדין ורבה של מרקש בסוף המאה ה-19 ותחילת ה-20.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד במרקש לאביו רבי יעקב שהיה מדייני העיר. נכדו של רבי שלמה הראשון המכונה 'מהרש"'א'.

רבנותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת ה'תרל"א התמנה לדיין במרקש, בבית הדין בראשות הרב מרדכי הצרפתי, לצד הדיינים: רבי שלם הכהן, ורבי רפאל יוסף חרוש. בית הדין התכתב עם דיינים נוספים בערי מרוקו בענייני הלכה, כדוגמת הרב רפאל אנקווא (רבה של סאלי).[1] כמו כן בית הדין התכתב עם הראשון לציון הרב יעקב שאול אלישר.[2] בשנת ה'תרנ"ח, לאחר פטירת הרב רפאל יוסף חרוש, התמנה הרב שלמה לאב בית הדין ולרבה של מרקש. לבית דינו הצטרפו הדיינים: רבי ראובן פינטו, רבי דוד הסבעוני, רבי אברהם אבן מוחא ורבי ימין הכהן. בית דינו שבראשותו המשיך להתכתב עם יתר חכמי מרוקו.[3] רבי שלמה התיידד עם מספר רבנים מארץ ישראל ומיתר ערי מרוקו, ביטוי לכך ניתן לראות בכמות הספרים שנשלחו אליו על מנת שיתן 'הסכמה'.[4]

כחלק מתפקיד רבנותו, ראה רבי שלמה לעסוק גם בגמילות חסדים עם אורחים שד"רים שהזדמנו לעירו.[5] כמו כן הרבה להעניק להם המלצות על מנת שיתרמו להם צדקה.[6]

רבי שלמה נפטר בשנת ה'תרע"ו במרקש.[7]

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לרבי שלמה היו חמישה בנים. המפורסמים מביניהם הם רבי שלום שהיה דיין באספי, ורבי ברוך מחבר הספר 'מנחה בלולה'.

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שאלות ותשובות - מקבץ מתשובותיו יצא לאור בספר 'תשובות חכמי מראכש', הוצאת פי ישרים שנת תשפ"ב.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראו תועפות רא"ם סימן ס"א.
  2. ^ שו"ת ישא איש חו"מ סי' ו', שו"ת עולת איש יו"ד סי' ד'.
  3. ^ לדוגמה, בשנת ה'תרס"ב - חתום בפס"ד בעניין אשה מורדת מהעיר אצווירא. כת"י 3730=8 סרט 807.
  4. ^ לדוגמה: שנת תר"מ - הסכמה ממנו ספר ימלט נפשו למו"ה אברהם חמוי. שנת תרנ"ד – הסכמה ספר שופריה דיוסף אדהן, מו"ה רפאל יוסף חרוש מו"ה שלמה אסבאג מו"ה ימין הכהן מו"ה יעקב אבן חיים. שנת תרס"ב – הסכמה לספר הוד יוסף למו"ה יוסף ארוואץ: שלמה ן' יעקב אסבאג ס"ט. אברהם ן' מוחא ס"ט. ימין כהן ס"ט. יעקב אבן חיים ס"ט. שלמה סימאנה ס"ט. שנת תרס"ג - הסכמה לספר קדש הלולים למו"ה שאול נחמייאש.
  5. ^ הד לגמילות חסדיו ניתן למצוא בכתבי רבי אליהו ילוז שד"ר טבריה (תולדות אליהו ילוז עמ' 44): שנת תר"ס אחר שבועות הגענו למראכש, ויצאו לקראתנו רבני העיר הרה"ג ראב"ד ר' יעקב ן' חיים ז"ל ושאר בדה"צ ר' אברהם זריהן ר' ימין כהן, ר' שלמה אסבאג ר' אברהם ן' מוחה ז"ל ור' מרדכי עזראן הי"ו ועוד כמה רבנים, ויבואו עמו עד בית האכסניא החה"ש הגביר סי' מרדכי אתורג'מאן ז"ל, גם מנכבדי העדה ובראשם השר הגביר המפו' החה"ש סי' ישועה קורקוס נ"ע באו וידרשו בשלומו.
  6. ^ לדוגמה: בשנת תרס"ג - המלצה לרבי מכלוף חזן, שנה בשנה תשכ"ט עמ' 458, מו"ה שלמה ן' יעקב סבאג מו"ה אברהם ן' מוחא מו"ה ימין הכהן מו"ה יעקב ן' אהרן אבן חיים מו"ה אברהם זריהן. שנת תרס"ז דברך אמת – המלצה לרבי יעקב בן רבי חיים בן רבי שלמה נחמייאש: ע"ה שלמה א"א יעקב אסבאג ס"ט. ע"ה אברהם זריהן. ע"ה ראובן פינטו ס"ט. ע"ה יוסף אזוילוס ס"ט. ע"ה מרדכי א"א יעקב אסבעוני ס"ט. שנת תרס"ט - המלצה למו"ה יצחק רפאל סאמון: ע"ה שלמה א"א יעקב אסבאג סיל"ט. ע"ה אברהם סימנא. ע"ה שלמה בן חיים ס"ט. ע"ה יוסף אזוילוס ס"ט. גם אה"ב ... ע"ה ישועה קורקוס ס"ט (מ"ו א 233).
  7. ^ ספר מצבות מראכש עמ' 468.
הקודם:
הרב רפאל יוסף חרוש
רבנים ראשיים של מרקש הבא:
הרב יעקב טולידאנו (בן יוסף)