יעקב שאול אלישר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: כתיבה לא אנציקלופדית.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
תמונתו של רבי יעקב שאול אלישר על גבי בול דואר ישראלי

הרב יעקב שאול אלישר (כינויו היש"א ברכה; כ"ג בסיוון ה'תקע"ז 1817 - כ"ח בתמוז ה'תרס"ו 1906) היה הראשון לציון מ-1893 עד מותו. נצר למשפחת אלישר.

זכרונות ילדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

זכרונותיו של ר' יעקב שאול אלישר, מהשנים 1819 - 1834, מובאים בספרו של אברהם יערי, זכרונות ארץ ישראל. הזכרונות נושאים את הכותרת: "אחרי מות ר' חיים פרחי". אביו , הרב אליעזר ירוחם אלישר , היה ראש השו"ב (השוחטים והבודקים) בצפת וכן דיין וחזן בקהילת יוצאי קושטא. אחיו, חיים פרחי היה "סופר וסוכן בבית השר הגדול הצדיק נודע למשגב, נדיב על נדיבות, כמר חיים פרחי זללה"ה". לאחר שהומת חיים פרחי, החלו הצרות, בייחוד על יהודי צפת. עבדאללה פאשה הטיל עליהם מיסים וארנוניות חדשים. אביו, אליעזר פרחי, הובא לבית האסורים בעכו. עכו הייתה במצור ימי, האסירים נשכחו וכך אביו שהה חצי שנה בבית הסוהר. הוא נמלט ממנו "בדרך פלא" , הגיע לצפת ומשם ברח לחצביה שבדרום לבנון, ומשם לדמשק. בדמשק הוא הורה לאשתו שתעלה עם בניו לירושלים. הפאשה שלח לחפש אחריו וכמעט "החריבו את כל בתי היהודים" בצפת. כאשר נודע לפאשה על בריחת המשפחה לירושלים, באו חיילים טורקים והכו את המשרתות כדי שיגלו לאן המשפחה ברחה. בינתיים, אביו הגיע לירושלים, חלה ומת. בית דין צדק בירושלים שלח שליח לפאשה בדמשק, אשר החזיר למשפחת פרחי את רכושם בצפת. הרכוש נמכר ומהתמורה סילקו את החוב לאיש אשר במשך חצי שנה מימן את המזון לאליעזר אלישר, כאשר היה במאסר בעכו. מהשאר, המשפחה התקיימה בירושלים. אך צרותיה לא הסתיימו. בספטמבר 1825, עבדאללה פאשה לירושלים, צר עליה, כבשה והטיל עליה מס שנתי.

בשנת 1831, נכבשה ירושלים על ידי מחמד עלי הפאשה של מצרים. הוא החזיר את הסדר על כנו עד ש"ילדה קטנה יכלה ללכת בדרך עם זהובים בידה" ללא כל חשש. סיפורו של יעקב אלישר מסתיים, בהיותו בן 17, בתיאור המרד של בני הכפרים מחברון ומשכם אשר פלשו ירושלים וכלאו את החיילים של פאשה במצודת העיר. אלא, היו מוכנים להדוף אותם, גם אם הדבר היה גורר הרג של רבים מתושבי בעיר. בינתיים נודע הדבר למחמד עלי, אשר חזר לירושלים והשיב את הסדר על כנו.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בצפת לאביו הרב אליעזר ירוחם אלישר ביום כ"ג בסיוון התקע"ז (1817). התייתם מאביו בי"ט באדר ב' ה'תקפ"ד (1824) כשהיה כמעט בן שבע, ללא אחים, ובעקבות כך עלה לירושלים. ב-1828 אומץ על ידי הרב המקובל בנימין מרדכי נבון (שלו נישאה אימו בשנית) שהפך למורו ורבו. כאשר הגיע לגיל בר מצווה, נחשב לעילוי בתורה, ואביו החורג כינה אותו "ישא ברכה" (על-פי תהלים כד, ה)

בצעירותו פירנס עצמו ממסחר, כאבותיו.

אביו החורג השיא לו ב-1832 נערה יתומה ופירנס אותם עשרים וארבע שנים.

בבית הרב נבון נולדו להם בתו הבכורה ושני בניו (ומאוחר יותר בן נוסף). עסק בתורה יומם ולילה וסייע לאביו החורג במעשיו. התקדם ברבנות ובהנהגת הציבור ונשלח כשליח הקהילה הספרדית בירושלים לחו"ל למספר שליחויות לגיוס כספים לישיבות. באיזמיר מילא שליחות חשובה כשליח אביו מאמצו, ובקושטא עיכבו אותו השרים ממשפחת קאמונדו בביתם כ-6 חודשים.

ב-1853 הוסמך לדיין ומורה הוראה על ידי רבני ירושלים. עד למינויו לרבה הראשי של ארץ ישראל שימש כדיין ומ-1869 כאב בית הדין למשך 24 שנים. היה אהוב ומקובל על בני כל העדות. קיבל ביחד עם הרב שמואל סלנט את פני הקיסר וילהלם השני בביקורו בירושלים ואף קיבל ממנו עיטור.

ב-1877 הגן על תוכניתו של סר משה מונטיפיורי לנדב כספים לתלמודי התורה בירושלים כדי לשלב בהם את לימודי השפה הערבית אל מול ההתקפה החריפה על התוכנית מצד העדה החרדית-אשכנזית. במאמר לעיתון שערי ציון ציין כי הערבית היא השפה של רבים מחיבורי הרמב"ם וגדולי העם היהודי וכן שידיעת השפה מביאה פרנסה ותועלת לתלמידיה.

ב-1880 ויתר על כהונת הראשון לציון ו"חכם באשי" (פירוש הביטוי הוא ראש החכמים. תואר זה ניתן לרב הראשי של ישראל כהכרה של השלטונות שהוא הרב של כל הקהילות היהודיות ברחבי האימפריה ותפקידו של החכם באשי הוא ייצוג היהודים לפני השלטונות) לטובת מחותנו הרב רפאל מאיר פניז'יל. כיהן כראשון לציון 13 שנה, משבט תרנ"ג (1893) ועד לפטירתו בכ"ה תמוז תרס"ו (1906). נקבר, כאביו וסבו, בבית הקברות בהר הזיתים, בחלקת הרבנים, לצד אביו החורג ובסמוך להם חלקת משפחת אלישר.

שלט במספר שפות: לאדינו (ספרדית), עברית, ערבית, טורקית, איטלקית, פרסית ויוונית. השפה המדוברת בתקופה זו בירושלים הייתה הלדינו.

תקופת חייו של יעקב שאול אלישר על ציר הזמן
תקופת הזוגות תנאים אמוראים סבוראים גאונים ראשונים אחרוניםציר הזמן

בניו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנו הבכור הרב חיים משה אלישר המכונה - חמ"א (ראשי תיבות שמו), היה אף הוא ראשון לציון. הוא עסק במסחר כדי שלא להתפרנס מהרבנות. נשא בגיל 14 לאישה את בת הראשון לציון - הרב רפאל מאיר פאניז'ל. היה אף הוא כאביו איש ציבור פעיל וחשוב מאוד בירושלים.

שני בניו האחרים של ה-יש"א ברכה היו הרבנים אליעזר ירוחם (שנפטר בגיל צעיר) וניסים בנימין מרדכי אלישר (קרוי על שם אביו החורג - הרב נבון).

לרב אלישר נולדה גם בת בשם בכורה סולטאנה. היא נשאה לר' משה ברוך, וביתה רוזה נישאה לראשון לציון הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל. בת נוספת רוזה, נישאה לבנימין, בן למשפחת קוקיא.

הרב יעקב שאול אלישר נפטר בגיל 89, בכ"ה תמוז תרס"ו (1906). הוא קבור בהר הזיתים בחלקת הרבנים לצד אביו החורג, למרגלות חלקת אלישר.

לאחר מותו, פעל בנו, ניסים, להנצחת שמו וקרא על שמו את גבעת שאול. שכונה זו נמצאת במערב ירושלים שבה פעל רבות למען עם ישראל. בנוסף, הוא סבי-סבו של חבר הכנסת לשעבר דוד קורן.

ביולי 2006 הוציא השירות הבולאי בול לכבודו [1].

מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בני בנימין וקרב איש- ירושלים תרמ"א- השלמות וחידושים לחידושי אביו החורג רבי בנימין, בספר "בני בנימין".
  • שמחה לאי"ש- תרנ"ג- שו"ת- פיוטים ובקשות בתחילת הספר.
  • אי"ש אמונים- תרמ"ח- עוסק בדרשות בנושא חגי ישראל ומועדיו. לדוגמה: דרשות לשבת הגדול, שבת כלה, שבת שובה, שבת זכור וכו'... הספר מסתיים בדרשה שדרש הרב בחברת "אהל משה" לרגל סיום הבנייה.
  • מעשה אי"ש- תרמ"ב- שו"ת
  • דרך אי"ש- תרנ"ב- דרשות.
  • ישא אי"ש- תרנ"ו.
  • דברי אי"ש- תרנ"ו- דרושים, דברי אגדה. בספר זה כתובה דרשת הרב בעת הכתרתו ל"ראשון לציון" בט"ו בשבט ה'תרנ"ג (1893) והדרשה שהעביר רבי יוסף ניסים בורלא לרגל המאורע.
  • עולת איש"- תרנ"ט- דרושים.
  • שאל האי"ש ופני חמ"א- תרס"ו- שו"ת. התשובות "פני חמא" הן תשובות וחידושים של הרב חיים משה אלישר.
  • כבוד לאי"ש- תר"ע- דרושים.
  • פני אי"ש- תרנ"ט.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


הראשונים לציון

משה גלנטימשה בן שלמה אבן חביבאברהם בן דוד יצחקיבנימין הכהן מעליאליעזר נחוםניסים חיים משה מזרחיישראל יעקב אלגאזירפאל בן רבי שמואל מיוחסחיים רפאל בן אשררפאל משה בולהיום-טוב אלגאזימשה יוסף מרדכי מיוחסמרדכי הלוייעקב משה עייאשיעקב קוראלרפאל יוסף חזןיום טוב דאנוןשלמה משה סוזיןיונה משה נבוןיהודה נבוןחיים אברהם גאגיןיצחק קוב'וחיים נסים אבולעפיהחיים דוד חזןאברהם אשכנזירפאל מאיר פאניז'יליעקב שאול אלישריעקב מאיראליהו משה פאניז'ילנחמן בטיטומשה יהודה בן רבי יוסף פרנקונסים יהודה דנוןחיים משה אלישריעקב מאירבן-ציון מאיר חי עוזיאליצחק נסיםעובדיה יוסףמרדכי אליהואליהו בקשי דורוןשלמה עמאריצחק יוסף