תומס הקטר (דמות)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תומס הקטר

Thomas CGI.png
תוכנית טלוויזיה תומס הקטר
הופעה ראשונה תומס הקטר (סדרת הרכבות), "תומס וגורדון" (תומס הקטר)
יוצר/ת וילברט אודרי, כריסטופר אודרי
מדבב/ת מרטין שרמן (ארצות הברית), בן סמול (בריטניה), אדוורד גלן (תומס ומסילת הקסמים), קייקו טודה (יפן)
מדבב/ת בשפה העברית דוריאל זוהר [1], שמחה ברבירו (תומס ומסילת הקסמים) [2]
מידע
מין "זכר"

תומס הקטראנגלית: Thomas the Tank Engine), הוא דמות מואנשת מספרי הילדים "סדרת הרכבות" מאת הכומר וילברט אודרי ובנו, כריסטופר. הוא הדמות הראשית והפופולרית ביותר בסדרה, ובסדרת הטלוויזיה הנלווית בעלת אותו שם.

תומס הוא קטר קטן, צבוע כחול עם פסים אדומים, ומציג את המספר אחד. כל הקטרים מסדרת הרכבות היו מבוססים על סוגים אמיתיים של קטרים; תומס מבוסס על קטרי ה-E2, שעוצבו על ידי לוסון בילינטון ב-1913. תומס כיכב לראשונה בשנת 1946 בספר השני בסדרה, תומס הקטר, והיה הנושא של ארבעת הסיפורים שהופיעו בספר.

בשנת 1979, הכותבת ומפיקה הבריטית בריט אלקרופט נתקלה בספרים, וביצעה עסקה כדי להביא את הסיפורים להמחשה בסדרת טלוויזיה, 'תומס הקטר'. התוכנית הפכה ללהיט עטור פרסים ברחבי העולם, ונלוו לה מגוון מוצרים מסחריים.

בסיס ורקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

כשאודרי יצר את דמותו של תומס, הקטר היה קיים רק כצעצוע מעץ שנבנה עבור בנו כריסטופר. הקטר הזה נראה שונה למדי מהדמות בספרים ובסדרת הטלוויזיה, ונשא את האותיות 'NW' על מיכלי המים. אודרי אמר שהאותיות היו ראשי תיבות ל-"No Where"; בהתפתחות של סדרת הרכבות וסיפור הרקע שלה, התחנה בה עבדו תומס וחבריו נודעה בשם "North Western Railway".

תומס לא היה מבוסס במקור על דגם קטר אמיתי. ליתר דיוק, הסיפורים הראשוניים היו ליווי לצעצוע שנעשה לכריסטופר. אחרי שאשתו של אודרי עודדה אותו להפיץ את הסיפורים, המוציא לאור של הספר השני בסדרת הרכבות, "תומס הקטר", שכר מאייר בשם רג'ינלד פיין. אודרי בחר בקטר אמיתי שפיין יכל להעתיק כדי ליצור אותנטיות: קטר 0-6-0 מדגם E2 מעיצוב בילינטון של מסילת לונדון, ברייטון וחוף הדרום. זה אולי נבחר פשוט כי הייתה לאודרי תמונה. תומס הוא אחד מחצי תריסר קטרים שהיו מצוידים בהארכה לחלק הקדמי של מיכלי המים. בעוד שהשפה וההתנהגויות המוצגות לעתים דומות לאלה של קטרים אמיתיים, ישנם כמה הבדלים משמעותיים. לדוגמה, גלגליו של תומס ממונעים על ידי בוכנות פנימייות האופייניות לקטרים קטנים כאלה. לכן, הארכובות ומוטות החיבור אינם נראים כלפי חוץ. אודרי לא היה מרוצה מפרט אחד של האיורים-העובדה שהיה לקצה הקדמי של סיפונו שיפוע כלפי מטה, מה שאמר שהפגושים הקדמיים והאחוריים שלו היו בגבהים שונים. זו הייתה טעות איור שהונצחה בספרים הבאים. התאונה ב-"תומס וארוחת הבוקר" תוכננה בחלקה כאמצעי לתיקון זה. תומס תמיד הופיע עם לוחית פגושים קדמית מעוגלת בסדרת הטלוויזיה.

למרות יצירת הדימוי החזותי של דמות כזאת אייקונית, פיין לא קיבל קרדיט כלשהו על העבודה שלו, ורק מאז הפרסום של הספר "איש תומס הקטר" מאת בריאן סיבלי הוא החל לקבל הכרה. לעתים קרובות הניחו בטעות שסי רג'ינלד דאלבי יצר את הדמות, כי הוא היה אחראי לאיור ספרי 3-11 וצביעה מחדש של האיורים בספר 1. תומס הגיע לסודור ב-1915, כשהמפקח השמן רכש את הקטר בסכום נומינלי כדי שיהיה קטר ראשי בוויקרסטאון. לאחר שהציל את ג'יימס בסיפור "תומס ורכבת החילוץ", הוא נהיה "קטר מאוד מועיל" ותוגמל בכך שהופקד על קו הנסיעה בפרקוואר. למרות שתומס מופיע היום בתחנות מורשת שונות, הקטר האחרון מדגם ה-LB&SCR E2 נכחד ב-1963.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]