תחרת סלילים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תחרת סלילים מקוויבק
טוויה של תחרת סלילים בדוברובניק (קרואטיה)

תחרת סלילים היא טכניקה באומנות שעיקרה קליעה וטוויה של חוטים המלופפים סביב סלילים. במהלך העבודה הרקמה הנוצרת מוחזקת במקום על ידי סיכות נעוצות בכרית. מיקום הסיכות נקבע לפי הדוגמה הרצויה.

מקור[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשיתה של תחרת הסלילים במאה ה-16 באיטליה. אומנות זו שימשה בעיקר בלבוש האצולה, בבגדי הכמרים ובקישוטי כנסיות. רוב העוסקים במלאכת התחרה היו נזירים ונזירות ומיעוטם נערות מהמעמד הגבוה. במאה ה-17 תחרת הסלילים הייתה פופולרית בעיקר בארצות השפלה ובנורמנדי. תחרת הסלילים הובאה לישראל מצ'כיה בשנת 1965 על ידי האמנית אנה קרלובה והוסבה מחלק של פריט לבוש לתחרה תלויה על קיר.

מבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחרת סלילים ניתן להשתמש בחוטים גסים או עדינים. בעבר נעשה שימוש בסיבי פשתן, משי, צמר ומאוחר יותר כותנה. כיום נעשה שימוש במגוון חוטים טבעיים וסינתטים.

תחרה עכשווית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הופעתה של תחרה שנוצרה על ידי מכונות דחפה את העוסקים באומנות זו ליצירת דוגמאות מסובכות יותר שהיו מעבר ליכולתן של המכונות המוקדמות. מאוחר יותר, בעקבות התקדמות המכונות, כמעט ולא נותרו אומנים העוסקים בתחרת סלילים ידנית לפרנסתם. כיום, תחרת סלילים ידנית פופולרית בעיקר כתחביב בעיקר בצרפת, ספרד, הולנד, בלגיה, אנגליה, גרמניה וקליפורניה.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

P human body.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא אמנות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.