תנועות מטאטא מהירות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תנועות מטאטא מהירות
אלבום אולפן מאת שלום גד והיהלומים
יצא לאור 1999
סוגה רוק
שפה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים שלומציון, Earsay
הפקה היהלומים
כרונולוגיית אלבומים של שלום גד והיהלומים
סוף המדבר
(1996)
תנועות מטאטא מהירות
(1999)
אהבה
(2005)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

תנועות מטאטא מהירות הוא אלבום הסולו השני של המוזיקאי שלום גד והראשון שיוחס לשלום גד והיהלומים. הוא ראה אור בנובמבר 1999.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומו הראשון של גד, "סוף המדבר" מ־1996, היה היחיד שלו שיצא בחברת התקליטים הד ארצי, והוא לא זכה להצלחה מסחרית עם צאתו.[1][2] "תנועות מטאטא מהירות" הוקלט באולפן הביתי "שלומציון" שהקים גד לאחר מכן, ויצא באופן עצמאי בחברת התקליטים שנקראה באותו שם.[2][3][4][5][6] ההרכב שניגן בו היה זהה לזה שניגן ב"סוף המדבר" – למעט המתופף אורן בן־נון, ששם תופף לצד אלי דראי וכאן נעדר – והפעם כונתה הלהקה "היהלומים".[3] פחות משנה אחרי שיצא האלבום לאור הוא יצא מחדש בחברת התקליטים Earsay של האוזן השלישית. את עטיפת המהדורה הראשונה, שהייתה פשוטה ומינימליסטית,[6] החליפה עטיפה חדשה בעיצובה של עליזה חיון וגם מילות השירים הודפסו בחוברת שליוותה את התקליטור. פעם נוספת הפיצה את האלבום היי פידליטי בינואר 2014, בתוך מארז שכלל את חמשת אלבומיו הראשונים של גד.

תוכן[עריכת קוד מקור | עריכה]

המבקר גידי אביבי כתב על "תנועות מטאטא מהירות" כי עניינו במתח שבין חיי הכלכלה לבין חיי הרגש.[7] לדברי עינב שיף, שלום גד כתב בו "[...] את המנוני הפופ לאדם שלא יודע איך הוא יגמור את החודש, אבל תמיד חושב על השיר שהוא ישמע בדרך לבנק".[8] ואילו אורי משגב תיאר:[5]

בחנות אחת ברחוב שינקין מונחים 12 שירים קצרים ויפים על החיים, ועל להתחיל מחדש, ועל בניית המקדש. רק שהמקדש של גד בנוי ממערכת הגברה, ומאלכוהול, ומסיגריות, ומאהבה, ומתקווה. אהבה ותקווה של אנשים שכבר ראו דבר או שניים בחיים שלהם, ועדיין מאמינים. כי הרי בסוף המדבר יש ים. חייב להיות. [...]

לאורך האלבום שזורים מוטיבים מקשרים: השיר הפותח כולל את השורות "ייבנה המקדש/ דף חדש"; "דף חדש" ו"ייבנה המקדש" הם גם שמותיהם של השיר השמיני באלבום ושל השיר הסוגר אותו. מילות השירים, הטון הנבואי המתבטא בזמן העתיד שבו נכתבו חלקן וסגנון השירה של גד, אשר מדמה לפרקים חזנות, מרמזים על נושאים כמו מקומה של הרוחניות בחיי היום־יום בזמננו, תקווה והתחלה מחודשת.[9] כך למשל בשיר "ביום שבו אני איוולד", בשירים שנזכרו לעיל (בראשון ובאחרון מתוארת בנייתם של מועדון הופעות ובית מגורים, בהתאמה, כבתי מקדש – או כמשכן המקראי[3]), וכן בשם האלבום, שאינו נזכר כפשוטו בגוף הטקסטים. גד סיפר כי כתב את "ביום שבו אני איוולד" בתגובה לחשש מפני באג 2000 ולתחושה כי סוף העולם יגיע בעקבותיו, שנפוצו בסוף המאה העשרים.[10] השיר "You Are the Sunshine of My Life" מאת סטיבי וונדר שימש מקור השראה לשיר "האביב של חיי", שהתגלגל בסופו של דבר לשיר אהבה לאחיו הצעיר של גד, אביב גדג'.[11] עם האמונה באל התמודד גד בצורה מפורשת יותר כשנה לאחר שפרסם את "תנועות מטאטא מהירות", באלבום "העבד", שאותו הקליט עם הרכב שונה.

ההפקה המוזיקלית ב"תנועות מטאטא מהירות" בסיסית ופשוטה.[6] את הצליל, האופייני למוזיקת רוק, מייחדים הכינור, עיטורי הגיטרה המובילה ואופן ההגשה של שלום גד.

קידום ויחס הביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

עטיפת האלבום המקורית (השוו לעטיפה הראשונה של "רכבות" מאת גבריאל בלחסן)

הביקורות על "תנועות מטאטא מהירות" שפורסמו בעיתונות היו אוהדות ביותר[12] – אורי משגב לדוגמה חתם את הרשימה שפרסם[5] בהמלצה "לקנות ומהר" ואבי אפרתי כינה את האלבום "יצירה נהדרת" ו"דיסק נדיר", אך חזה לו הצלחה צנועה בלבד.[6] צאתו של התקליטור לוותה בהופעות מועטות.[12] במקומון התל אביבי "העיר" ציין משגב כי גד נהג להופיע אחת לשבוע במועדון "בארבי" מופע שנמשך כ־45 דקות. לדבריו, קשה לתרגם אל הכתב את הפער בין האיכויות של גד ובין הביקוש הצנוע למוזיקה שיצר. בביקורתו[13] על ההופעות באותם ימים, שלהערכתו נערכו בפני כשלושים איש, כתב לקוראים:

ייתכן שנמאס לחלקכם לקרוא כל הזמן מחמאות על מוזיקאי שאין לכם מושג מיהו ומהו. זאת, איך לומר, הבעיה שלכם. יש לה גם פתרון – לגשת לאוזן השלישית ולהתארגן על 'סוף המדבר' ועל 'תנועות מטאטא מהירות'. וכמובן להגיע לבארבי בימי ראשון.

נוכחותו של האלבום ברדיו הייתה דלה עד כדי כך שבריאיון שנערך עם גד לכבוד צאתו ב־Earsay, כשהוא נישא על גלי הביקורת,[9] תמה משגב מדוע לא נבחרו קטעים מתוכו להשמעה; הוא נענה שנשלחו שלושה, במספר נמוך, והם שודרו בתוכניות מסוימות ותו לא. Earsay דיווחה[14] כי התקליטור הצליח לעומת אחרים שיצאו באותו לייבל, ועם זאת הסתכמו מכירותיו בכמה מאות עותקים. מבחינה מסחרית נותר שלום גד אמן שוליים, והוא הוסיף להתפרנס משטיפת חדרי מדרגות במשך שנים.[12][15][16]

רשימת השירים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל השירים נכתבו והולחנו על ידי שלום גד

מס' שם משך
1. אלכוהול וסיגריות 2:05
2. האביב של חיי 2:18
3. קביים 2:53
4. הבקשה האחרונה 2:39
5. כסף שחור 2:46
6. אהבת אמת 4:11
7. שיר החתונה 1:24
8. דף חדש 2:10
9. ביום שבו אני איוולד 2:37
10. הסוף שלך התחיל 1:18
11. לך מפה קסם רע 4:21
12. ייבנה המקדש 2:39
משך כולל:
31:21

משתתפים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלום גד: שירה, בס
אלי שאולי: גיטרות
גיל פדידה: גיטרות, כינור
אלי דראי: תופים, כלי הקשה
היהלומים: עיבוד והפקה

דרי נחמיאס: עריכה (אולפני "אמביאנס")

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בן שלו / נויה כוכבי, פונץ': בין היפה והפגום, באתר הארץ, 27 בינואר 2010
  2. ^ 1 2 שירים פשוטים זה בסדר, אתר Mooma,‏ 20 בדצמבר 2004
  3. ^ 1 2 3 ציפי גוריון, "האדמה תיפתח: מוזיקה ובית הכנסת של תלמי אליהו", תזה לתואר מוסמך למדעי הרוח והחברה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, הפקולטה למדעי הרוח והחברה, המחלקה לספרות עברית (מהדורה מתוקנת נכון ל־28 באפריל 2014)
  4. ^ חן לב, עושה שלום: שלום גד חוגג הוצאת שני מארזים, בסדרת הופעות מיוחדות ב"אוזן בר", בתל אביב, הבלוג "מבין השורות", 13 במרץ 2014
  5. ^ 1 2 3 אורי משגב, "זו רק עייפות", העיר, המדור "אולטראסאונד", 10 בדצמבר 1999
  6. ^ 1 2 3 4 אבי אפרתי, "יהלומים לנצח", עיתון תל אביב, מדור מוזיקה, 26 בנובמבר 1999
  7. ^ גידי אביבי, רומנטיקן מריר, באתר הארץ, 7 ביולי 2005
  8. ^ עינב שיף‏, שלום גד: הטרובדור הישראלי האחרון, באתר וואלה‏, 7 בנובמבר 2011
  9. ^ 1 2 אורי משגב, "רגשות מעורבים הם אולי ההתמחות הגדולה ביותר שלי", העיר, מדור המוזיקה, 10 במרץ 2000
  10. ^ חן לב, ביום שבו אוולד, האתר מימה
  11. ^ חן לב, האביב של חיי, האתר מימה
  12. ^ 1 2 3 אסף לבנון, "הקריירה שלי מתחילה עכשיו" – ריאיון עם שלום גד, הבלוג "רטרוספ־כתיבה", 27 ביולי 2007
  13. ^ אורי משגב, "אינטימיות, המחזמר", העיר, המדור "אולטראסאונד", 21 בינואר 2000
  14. ^ גור ז"ק, "חמצן למיינסטרים", העיר, 19 באוקטובר 2000
  15. ^ אסף לבנון, תת־כלב: קווים לדמותו של האנדרדוג, הבלוג "וגם אוסף בולים", 26 בדצמבר 2013
  16. ^ "מרתון סרטי עובדי הסינמטק לרגל יום הפועל", אתר קול הקמפוס, 1 במאי 2013