תעודת שחרור משירות צבאי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תעודת שחרור משירות צבאי היא מסמך שמקבל כל חייל המסיים את שירותו הצבאי, המעיד על עצם שירותו ועל נקודות ציון במהלכו, כגון קידום בדרגות ותפקידים, הכשרה צבאית וקבלת עיטורים.

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

תעודת הערכה למשתחרר משירות סדיר
תעודת שחרור משירות חובה בצה"ל, 1974. הפרטים נרשמו במכונת כתיבה.

"תעודת שחרור" היא מסמך צבאי בלתי מסווג שהוענק מקדמת דנא לכל חייל שהשתחרר משירות חובה בצה"ל וכללה בין היתר את מספרו האישי של המשוחרר, דרגתו ומשך שירותו, מידע על מקצועות צבאיים שרכש ועל עיטורים, אותות וציונים לשבח שקיבל, דירוג התנהגות, סיבת שחרור והערכות מילוליות קצרות. שם התעודה שונה עם הזמן ל"תעודת הערכה למשתחרר משירות סדיר", אך אופייה נותר דומה.

התעודה והמידע שפורט בה שימשו פעמים רבות מעסיקים פוטנציאליים וגורמים אחרים. ידוע לפחות מקרה אחד שבו חייל שהצבא התעכב בניפוק תעודת השחרור שלו זכה בפיצוי כספי בגין הנזקים שנגרמו לו מחמת העיכוב.‏[1]

החל מ-20 בינואר 2008 מנפק צה"ל לכל משתחרר תעודה מסוג חדש שכותרתה "תעודת שחרור בכבוד". ההבדל העיקרי בין הדגם החדש לזה הישן נוגע לסיווג בין משתחררים שונים. התעודה מוענקת לכל מי שהשלים לפחות 85% ממשך השירות הנדרש על פי חוק.[2] "תעודת זהב" מונפקת למי ששירת במערך הלוחם לפחות 75% מתקופת שירותו, "תעודת כסף" מונפקת למי ששירת במערך תומך לחימה לפחות 85% מתקופת שירותו או שירת כלוחם לפחות 65% מתקופת שירותו, ו"תעודת ארד" מונפקת לכל מי ששירת בתפקידים אחרים.[3] התעודה כוללת מידע על התנהגותו של החייל במהלך שירותו, סנקציות שונות שהוטלו עליו במהלך השירות (אם הוטלו), היעדרויות משירות וסיבת שחרור מהצבא.[4] בעוד שברוב המקרים כותרת התעודה היא "השתחרר משירות חובה בכבוד", מי שהתנהגותו "אינה מניחה את הדעת" או "כמעט טובה" מקבל תעודה שכותרתה "השתחרר משירות חובה בצה"ל". בתעודות מסוימות נוסף כוכב, שנועד להצביע על תרומה מיוחדת, למשל בתעודות של קצינים, מתנדבים, נשים ששירתו 36 חודשים, מצטיינים, בעלי עיטורים ועוד.[5] על בסיס הסיווגים הללו מקבלים המשתחררים זכויות והטבות שונות.[6]

המסיימים חובת שירות מילואים מקבלים "תעודת פטור משירות ביטחון".

בארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בארצות הברית מנופק על ידי משרד ההגנה האמריקני למי שסיים את שירותו הצבאי, שוחרר או פרש ממנו - טופס המכונה DD 214 או בשמו המלא - Defense Department Form 214 - Certificate of Release or Discharge from Active Duty. השם המקוצר משמש בשיח היומיומי וגם באינטראקציות עם גורמי ממשל. הטופס נכנס לשימוש בשנת 1950 ונחשב לאחד המסמכים החשובים ביותר בצבא האמריקני, משום שבו קיים תיעוד מלא על שירותו של המשתחרר, לרבות מידע על עיטורים ואותות, קידום, שירות קרבי או שירות מעבר לים, רכישת מקצועות צבאיים, אימונים ועוד.‏[7]

דוגמאות לתעודות שחרור[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]