תקן דיווח כספי בינלאומי 1
תקן דיווח כספי בינלאומי 1: אימוץ לראשונה של תקני דיווח כספי בינלאומיים (באנגלית IFRS 1) הוא תקן דיווח כספי בינלאומי שהוצא על ידי המועצה הבינלאומית לתקינה בחשבונאות (IASB). הוא קובע דרישות לגבי הכנה והצגה של דוחות כספיים ודוחות כספיים ביניים על ידי ישויות המאמצות את תקני הדיווח הכספיים (באנגלית- IFRS-international Financial Reporting Standard) בפעם הראשונה, כדי להבטיח שהם מכילים מידע באיכות גבוהה.[1]
תקן זה צוטט על ידי איגוד רואי החשבון המוסמכים (ACCA) כבעל "משמעות מעשית רבה" בתחומי שיפוט המאמצים את תקני ה-IFRS.[2] התקן אושר על ידי הנציבות האירופית לשימוש באיחוד האירופי,[3] כאשר שירותי הנציבות מצאו בשנת 2009 כי לגרסה העדכנית ביותר של התקן יש יתרונות שעולים על עלויות האימוץ.[4]
סקירה כללית[עריכת קוד מקור | עריכה]
התקן נועד להבטיח כי הדוחות הכספיים הראשונים של ישות לאחר אימוץ IFRS, ודוחות ביניים לתקופות חלקיות לפי IFRS, יהיו:
- שקופים וניתנים להשוואה;
- "נקודת התחלה מתאימה" לחשבונאות של הישות לפי IFRS;
- יש יתרונות העולים על עלות ההכנה.[1]
היקף[עריכת קוד מקור | עריכה]
התקן חל על הדוחות הכספיים הראשונים לפי תקני דיווח כספי בינלאומיים ועל דוחות ביניים של ישות עבור חלקים מהתקופה המכוסה בדוחות הכספיים הראשונים שנערכים על ידי תקנים אלו.[1]
התקן מגדיר את הדו"ח הכספי הראשון של ישות כדוחות הכספיים השנתיים הראשונים שבהם הישות מאמצת את תקני הדיווח הכספי הבינלאומיים (IFRS), על ידי הצהרה מפורשת ובלתי מסויגת באותם דוחות כספיים בדבר עמידה בתקנים אלו. מקרים ספציפיים כוללים דוחות כספיים של חברות שהדוחות הכספיים העדכניים ביותר שלהן הוכנו לפי דרישות לאומיות שאינן עולות בקנה אחד עם תקני IFRS או שלא הציגו דוחות כספיים בתקופות קודמות.[1]
זיהוי ומדידה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בדוח הכספי הראשון, IFRS 1 מחייב ישויות להציג דוח יתרות פתיחה על המצב הכספי תוך שימוש במדיניות חשבונאית בהתאם לכל IFRS החל מסוף תקופת הדיווח הראשונה שבה יושמו תקני IFRS. עם זאת, אומדנים חשבונאיים במועד המעבר ל-IFRS צריכים להיות עקביים עם אומדנים שנעשו על ידי עקרונות חשבונאיים מקובלים (GAAP) שנעשה בהם שימוש בעבר.[1]
יש להכיר בכל התאמות הנובעות מהשימוש הקודם בעקרונות חשבונאים מקובלים אחרים ישירות ברווחים העודפים או בקטגוריה אחרת של הון, לפי המקרה.[1]
הצגה וחשיפה[עריכת קוד מקור | עריכה]
התקן מחייב ישויות להסביר את השפעת המעבר לתקני IFRS על מצבן הפיננסי, הביצועים הפיננסיים ותזרימי המזומנים שלהן. לדוגמה, הוא מחייב ישויות להציג התאמות מסוימות בין סכומים חשבונאיים לפי כללי החשבונאות המקובלים הקודמים לבין אלו שהם לפי IFRS.[1]
ישות רשאית להשתמש בשווי ההוגן של פריט רכוש קבוע במועד המעבר ל-IFRS כעלות הנחשבת שלו באותו תאריך. אם היא עושה זאת, הישות נדרשת לחשוף את הערך המצטבר של הערכים ההוגנים הללו ואת ההתאמות המצטברות מתקני החשבונאות המקובלים הקודמים שיושמו.[1]
בנוסף, דוחות כספיים של תקופות ביניים המכסים חלק מתקופת הדוח הכספי הראשון של IFRS נדרשים גם לכלול התאמות מהחשבונאות המקובלים הקודמים, בין היתר.[1]
היסטוריה ותיקונים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הפרויקט על אימוץ של תקני חשבונאות דיווח כספי בינלאומיים (IFRS) בפעם הראשונה התווסף לסדר היום של IASB בספטמבר 2001, IFRS 1 הוצא ביוני 2003, וגרסה מחודשת הוצאה ב-24 בנובמבר 2008. היו מספר תיקונים לתקן מאז יציאתו לאור, כולל תיקון בדצמבר 2010 כדי להנחות ישויות היוצאות מהיפר-אינפלציה חמורה.[5]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 IFRS Foundation, 2012. International Financial Reporting Standard 1: First-time Adoption of International Financial Reporting Standards. Retrieved on December 24, 2013.
- ^ ACCA, 2012. IFRS 1 First Time Adoption (אורכב 24.12.2013 בארכיון Wayback Machine). Retrieved on December 24, 2013.
- ^ EFRAG, 2012. The EU endorsement status report. Retrieved on May 4, 2012.
- ^ European Commission, 2009. Endorsement of the IFRS 1 First-time Adoption of International Financial Reporting Standards. Retrieved on May 4, 2012.
- ^ Deloitte Global Services Limited, 2013. IFRS 1 — First-time Adoption of International Financial Reporting Standards . Retrieved on December 24, 2013.