חשבונאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Incomplete-document-purple.svg יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
Disambig RTL.svg המונח "חשבונאות" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו חשבונאות (פירושונים).
Money Coin Icon.svg
חשבונאות
מושגים בסיסיים
רואה חשבון
הנהלת חשבונות
מאזן בוחן
ספר חשבונות
חובה וזכות
חתך חשבונאי
עלות המכר
הנהלת חשבונות כפולה
תקן חשבונאות
בסיס מצטבר ובסיס מזומן
עקרונות חשבונאיים מקובלים
IFRS
דוחות כספיים
מאזן
דוח רווח והפסד
דוח על תזרימי המזומנים
דוח על השינויים בהון העצמי
ביקורת
ביקורת פיננסית
תקני ביקורת
ביקורת פנימית
ביקורת מערכות מידע
חוק סרבנס-אוקסלי

חשבונאות פיננסית היא תחום העוסק ברישום וניתוח האירועים הפיננסיים במערכת כלכלית. תכליתה היא השגת סיכומים ותוצאות, ודיווח המשמעות שלהם לבעלי עניין, כגון מנהלים, בעלי מניות, שלטונות המס והציבור הרחב. החשבונאות נלמדת כמקצוע אקדמי בתחום מדעי החברה וקשור לתחום הכלכלה ולמנהל עסקים. לצד החשבונאות הפיננסית המיועדת לצורכי חוץ, קיימות גם מערכות חשבונאיות נוספות המשמשות את הארגון למטרות פנים ארגוניות, כגון חשבונאות ניהולית לצורכי תמחיר.

הפעילות החשבונאית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפעילות החשבונאית מתקיימת בכל מערכת בה יש תנועה כספית – בעסק מסחרי, במוסד ללא כוונת רווח ובמוסד ציבורי או ממשלתי. היא משקפת את כל התנועות הכספיות שבוצעו בה על ידי פקידים, מנהלי חשבונות, מחסנאים, קופאים, וכיוצא בזה. רישום התנועות באופן מדויק מאפשר לקבל בכל זמן נתון מידע מהימן לגבי האירועים שהתרחשו ותוצאתם. באופן זה מתקבלת תמונת מצב עדכנית של העסק או הארגון הכלכלי.

החשבונאות עוסקת במכלול נושאים. המבנה הבסיסי שלה עוסק בפעולות שוטפות: הכנסות והוצאות, קנייה ומכירה, תמחור ותקצוב. מרבית הפעולות נמדדות בערכים כספיים, וכך הן באות לידי ביטוי בדו"חות כספיים הנערכים על פי כללים מקובלים מקומיים ובינלאומיים. הדו"חות הללו מכילים: מאזן, דו"ח רווח והפסד, דו"ח על השינויים בהון העצמי ודו"ח על תזרימי המזומנים.

החשבונאות עוסקת גם בתחזיות והערכות, המתבססות על נתונים קיימים, בתכנון פיננסי, בניתוח מידע כלכלי, ובמדידות כמותיות (מלאי).מלבד היותה כלי העזר העיקרי לצורך ניהול עסקים, החשבונאות מוכרת באופן רשמי על ידי הממשלה ובורסות העולם כשיטה הקבילה לצורך חישוב והצגה של תוצאות עסקיות ומצב העסק, לצורכי מס ולצורכי מסחר בניירות ערך.

הנהלת חשבונות היא רישום האירועים החשבונאיים בעסק. אין לטעות בין מנהל חשבונות העוסק בהנהלת חשבונות ובין רואה חשבון העוסק בראיית חשבון. מנהל חשבונות הוא בדרך כלל עובד של העסק או החברה (אם כי ייתכנו גם שירותי הנהלת חשבונות חיצוניים), בעוד רואה חשבון מבקר את הנהלת החשבונות. בחברות גדולות מועסקים רואי חשבון גם בתפקידי חשבים ומנהלי כספים.

הנהלת החשבונות אחראית על עבודת הנהלת החשבונות היומיומית הכוללת, בין השאר, הנפקת חשבוניות ורישומם, הכנת משכורות, תשלום צ'קים לספקים, גביית חובות, רישומי מלאי, התאמות הבנקים, ומטלות נוספות התלויות לאופיו הספציפי של העסק. הרישומים נעשים על פי כללים מקובלים, בשיטת החשבונאות הכפולה או החד-צדדית, ובנוסף, מכין מנח"ש את הדיווחים התקופתיים (חודשי או דו-חודשי) לשלטונות המס. בתום תקופה נתונה (בדרך כלל שנת מס, אך רבים עושים זאת בכל רבעון) מועברים רישומיו לביקורת של רואה חשבון, המוכר על ידי השלטונות כגורם מוסמך לאשר, לתקן או לפסול את הרישומים.

שיטת החשבונאות הכפולה הנה בפשטות רישום כל הוצאה (חובה) כנגד הנכס שמימן הוצאה זו (זכות), או רישום כל הכנסה (זכות) כנגד נכס שנוצר עקב הכנסה זו (חובה). בדיקת האיזון בעת רישום הפעולות בספרי העסק מבטיחה דיוק בדו"חות, אם כי אין היא מבטיחה את נאותותם.

ביקורת חשבונות היא בדיקה של מערכת הניהול החשבונאי אשר מטרתה לוודא, כי הדו"חות הכספיים תקינים וכי התנהלות החברה הגונה וכשרה. ביקורת חשבונות נערכת על ידי מי שהוסמך כרואה חשבון על ידי מועצת רואי חשבון ואשר צבר ניסיון בביקורת חשבונות במשך שנתיים בטרם קיבל רישיון רואה חשבון. ביקורת נערכת על הדוחות הכספיים של החברה בטרם פרסומם, הדוחות הכספיים מתפרסמים בגין כל שנת מס, כאשר חברות ציבוריות אשר מניותיהן נסחרות בבורסה לניירות ערך נדרשות לפרסם דוחות ארבע פעמים בשנה, דוח שנתי אחד ושלושה דוחות רבעוניים. הדוחות הרבעוניים נסקרים על ידי רואה החשבון המבקר, פעולה שהנה פחות מקיפה מפעולת הביקורת.

היסטוריה של החשבונאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

עדויות לרישום מסודר של נתונים הקשורים לפעילות כלכלית מסוימת קיימות כבר בעולם העתיק ובמקרא. פפירוסים וכתובות חרס עתיקים ממצרים העתיקה כוללים תעוד רישומי מס וניהול מחסני מזון שנוהלו על ידי פקידי השלטון. בתקופת הרפובליקה הרומית (400 לפנה"ס ואילך) כבר הייתה מערכת בנקאית מפותחת והאזרחים נדרשו להציג דו"חות אישיים על נכסיהם והתחייבויותיהם לצורך חישוב המס.

ימיה של החשבונאות המודרנית התחילה בהמצאת החשבונאות הכפולה: רישום כפול של כל אירוע פיננסי בצד החובה והזכות, בתקופת הרנסאנס באיטליה. המבשר הגדול של השיטה היה לוקה פאצ'ולי שחי ופעל במאה ה-15, ופרסם ספר שעסק בנושא החשבונאות הכפולה. מטרת השיטה היא "לתת לסוחר מידע מיידי על נכסיו והתחייבויותיו", כך לפי הגדרתו.

ראוי לציין כי בסביבות תקופה זו החלו לעבור מרישומים בספרות רומיות למספרים המוכרים לנו היום - ספרות הודיות-מערביות. המעבר הקל על הרישומים ותרם להתפתחות החשבונאות הכפולה.

השימוש בשיטה זו התרחב בבריטניה עם הקמת מיזמים שעסקו במסחר בינלאומי, דוגמת חברת הודו המזרחית ההולנדית, שהיו צריכות לדווח באופן מעורר אמון על תוצאות הפלגות מסחריות למשקיעיהם.

מקורות החשבונאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המקורות לשיטה החשבונאית הם כללי חשבונאות מקובלים מקומיים ובינלאומיים. תקינה חשבונאית נקבעת על ידי האיגודים המקצועיים של רואי חשבון בארצות השונות, על ידי איגודים בינלאומיים של רואי חשבון, ארגוני תקינה בינלאומיים, ומוסדות משותפים לאיגודי רואי חשבון ורשויות ניירות ערך בעולם.

בשנים האחרונות מתרחשת בישראל תופעה של "יישור קו" עם התקינה הבינלאומית שמקבלת גושפנקה חוקית בכנסת. סטודנטים לחשבונאות לומדים משנת 2007 לפי התקינה הבינלאומית. חברות הנסחרות בבורסה חייבות בדוחות לפי התקינה הבינלאומית החל מה 1 בינואר 2008.

קווי יסוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – עקרונות חשבונאיים מקובלים

החשבונאות מבוססת על עקרונות חשבונאות, מוסכמות והנחות בסיסיות.

הנחות היסוד:

  • הנחת הישות החשבונאית הנפרדת - כל פעילות כלכלית מתייחסת לישות חשבונאית מוגדרת וספציפית. החברה הנה גוף נפרד מבעליה.
  • הנחת העסק החי (הנחת ההמשכיות) - העסק ימשיך לפעול גם בתקופות החשבונאיות הבאות.
  • הנחת יחידת המדידה הכספית - כל הדו"חות יוצגו בערכי אותה יחידת מטבע.
  • הנחת התקופה החשבונאית - קובע כי ניתן לחלק את טווח חיי הישות לתקופות חשבונאיות, ולמדוד ולדווח על הפעילות העסקית בתקופות אלו.

עקרונות החשבונאות:

  • עקרון העלות ההיסטורית - יש לרשום כל נכס או התחייבות בערכי העלות המקורית שלו. בשנים האחרונות עם קבלת התקינה הבינלאומית בישראל הפך עיקרון זה לרוולנטי פחות, בעיקר בכל הנוגע לנדל"ן להשקעה. הסיבה לכך היא הרלוונטיות של המאזן המוצג לפי עלות. כך למשל, קרקע שנרכש לפני עשרים שנה תמורת מיליון ש"ח, ואשר שווי כיום בשוק הינו עשרים מיליון ש"ח, יוצג במאזן לפי מיליון ש"ח בלבד. התקינה הבינלאומית פתרה נושא זה על ידי הוספת האפשרות לבצע הערכות שווי מידי תקופה, בכך חרגה מעקרון זה.
  • עיקרון הגילוי המלא (הנאות) - ישנה חשיבות רבה לפירוט ואופן הצגת הדברים בדו"חות הפירמה.
  • עקרון השמרנות בהצגת הנכסים והרווח - אין להכיר בהכנסה צפויה, בטרם העסק זכאי לה בפועל, אך לעומת זאת, הפסדים יש לרשום כבר בעת צפייתם.
  • עקרון מימוש ההכנסה - כאשר הסיכונים שבנכס הועברו לידי הקונה או מקבל השירות כשניתן לאמוד את ההכנסה בצורה מדויקת ואם יש התחייבויות עתידיות כנגד הנכס כמו אחריות על תיקונים גם הסכומים האלה ניתן לאמוד אותם בצורה מדויקת.יש לציין שאם בעת מתן השירות או מכירת הנכס יש ספקות ברורים ומעלה לגבי קבלת התקבול המגיע לא ניתן לרשום בספרים הכנסה בכלל. ישנן שתי גישות: גישת הביצוע המושלם ז"א כאשר הסתיים מתן השירות. וגישת הביצוע היחסי ז"א הכרה בהכנסה כסכום יחסי של מחיר השירות כיחס הפעולות שנסתיימו אל סה"כ הפעולות הדרושות לגמר השירות וזה במקרים מאוד ספציפיים ובודדים כמו בתקן של קבלן מבצע בקבלן בונה להבדיל אין דבר כזה.
  • עקרון ההקבלה - הכרה בהוצאות הצפוית בעתיד כנגד הכנסות שהוכרו לדוגמה הוצאות חובות מסופקים אף שאין כמובן הוצאה מכירים בהוצאה בספרים כנגד הכנסה שהכרנו בה קודם וכעת יש ספקות לגבי קבלת התקבול.
  • עקרון המהותיות, עלות מול תועלת - מבחינה כמותית או איכותית , עיקרון אומר שאם מדובר בעניין לא מהותי/שולי/לא רלוונטי למשתמשי הדו"חות הכספיים - מותר לסטות מעיקרונות החשבונאיים המקובלים , למשל : חברת בע"ם לא חייבת להמשיך לפרט על קומקום חשמלי (שהוא נכס) בתקופות החשבונאיות העוקבות מכיוון שזה לוקח זמן וכסף, וזה בעצם בניגוד לעיקרון הגילוי המלא (הנאות).
  • עקרון העקביות - המדיניות החשבונאית של ישות צריכה להיות מייושמת בעקביות, יישום לא עקבי של מדיניות חשבונאית של מדידה או הצגה של פריטים שונים בדוחות הכספיים יחייבו הסבר ונימוק מפורט של הישות על שינוי השיטה ולעתים הצגה למפרע של השיטה החדשה במספרי ההשוואה של שנים קודמות.
  • עקרון המהות הכלכלית - החשבונאות הפיננסית דוגלת בהכרה במהות כלכלית, זאת בניגוד לרשויות המס ושלטונות החוק הדוגלים בהכרה במהות המשפטית (צורה). עקרון המהות הקודמת לצורה הוא ההכרה כי ישנם פריטים חשבונאיים שלמרות שיש להם הגדרה משפטית מסוימת, מבחינת המהות הכלכלית שלהם עליהם להיות מסווגים להגדרה אחרת והחשבונאות הפיננסית תעדיף את הגדרת המהות הכלכלית על פני הגדרת המהות המשפטית.

דו"חות כספיים עיקריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – דוחות כספיים

בסוף כל תקופה חשבונאית (לרוב שנה, חצי שנה או רבעון) מופקים שני דו"חות כספיים בסיסיים:

  • מאזן (נקרא גם דוח על המצב הכספי) - דו"ח על מצב הארגון לנקודת זמן מוגדרת (מצב הנכסים וההתחייבויות של הפירמה לסוף התקופה ביום מסוים).
  • דוח רווח והפסד - דו"ח על תוצאות פעילות הארגון לתקופת זמן מוגדרת (פירוט הרווח או ההפסד ברמות שונות, עבור התקופה החולפת).

בנוסף לדוחות אלו, עשויה החברה להפיק דוחות משלימים נוספים:

יש לעמוד על ההבדל המהותי בין דו"ח מאזן לדו"ח רווח והפסד: המאזן הוא מעין "צילום סטילס" של מצב החברה ליום ספציפי, ואילו דו"ח רווח והפסד משקף את תוצאות פעילות החברה לכל אורך התקופה החולפת.

התפתחויות בחשבונאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם השתכללות עולם העסקים, ומהירות השינויים העסקיים, עוברת החשבונאות ממדידה בערכי עלות היסטורית, למדידה בערך נוכחי. מדידה זו פחות מדויקת ומאפשרת הטיה של הרישום החשבונאי. שערוריות בהן מעורבים תאגידי ענק ופירמות בינלאומיות של רואי חשבון, מציבות סימן שאלה לגבי המהימנות של שיטות הרישום והדיווח החשבונאי.

שערויריות אלו נבעו בין היתר מאופן השיערוך של נכסים והתחייבויות ואופן הצגתם בספרי החשבונות של החברות. שיערוך נכסים אלו נעשה על ידי רואי חשבון העוסקים בעבודות כלכליות במחלקות הכלכליות בפרמות ראיית החשבון הגדולות בעולם, מחלקות כלכליות אלו התפתחו עם כניסת החשבונאות הבינלאומית לתוקף ברבות ממדינות העולם והן עוסקות בשיערוכי נכסים והתחייבויות בדוחות הכספיים, יש הטוענים כי אלו הפכו לכלי המאפשר להנהלות החברות לקבל גושפנקה לעיצוב הדוחות הכספיים בהתאם לצרכיהן וזאת תוך הטעיית המשקיעים.

שיטות חשבונאיות אחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לצורכי מס מוכרת בישראל לעסקים מסוימים גם חשבונאות חד-צידית, שאיננה ערוכה לפי כללי חשבונאות מקובלים.

הגופים המקצועיים בתחום החשבונאות בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]