CPAP

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טיפול בסיפאפ: מחולל זרם אוויר, צינור, מסֵכת פנים מלאה

סיפאפאנגלית: CPAP - Continuous positive airway pressure) הוא מכשיר נשימה לא חודרני, מפוח המספק זרם אוויר בלחץ חיובי מתמשך. המכשיר נועד לסייע למטופלים שנושמים בכוחות עצמם אך זקוקים לסיוע נשימתי, בעיקר במחלות הפוגעות בנשימה במהלך שינת הלילה ובעת דום נשימה בשינה.

הרכב המערכת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכשיר הסיפאפ מורכב ממפוח המחולל זרם אוויר בלחץ, צינור ומסכה חלקית או מלאה המורכבת על פני המטופל. ישנם סוגי מסכות שונים, מצינורית אף ("משקפי חמצן"), ועד למסכת פנים מלאה (בדומה למסכת חמצן המשמשת בצלילה). המכשיר מנטר את הנשימה של המטופל כדי לתמוך בו במקרי דום נשימה במהלך השינה. המכשיר אינו פותר את בעיית הנשימה, אלא מספק טיפול סימפטומטי, ולרוב נדרש שימוש בו למשך כל החיים. בחלק מהמכשירים מותקן מכשיר אידוי המסייע בהשבת לחות.

המערכת מומלצת לשימוש במצבים רפואיים שבהם ישנה הפרעה בנשימה במהלך הלילה:

במרץ 2020, מנהל המזון והתרופות האמריקאי פרסם המלצה לשימוש בסיפאפ בחולי נגיף Covid-19, תוך הוספת סינון אוויר נוסף, כדי למנוע העברת זיהומים, אך מומחים הצביעו על בעיות שעלולות לצוץ כתוצאה מהשימוש.[1]

דרך פעולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במערכת הנשימה ישנן רקמות רכות: בית הבליעה, החך הרך, הענבל והחגורה הלימפטית על שם ולדייר, שמוחזקים בעת העוררות על ידי שרירי הצוואר ובעת השינה הם רפויים. עודף משקל, מבנה גנטי ומחלות שונות, עשויים לגרום להתקרבות הרקמות ולצמצום מעבר האוויר עד כדי חסימה (כך נוצרות קולות הנחירה). במקרה של הפסקת הנשימה, אינסטינקט הגוף הוא כניסה למצב לחץ, והערת האדם כדי שישוב לנשום, מצב זה יכול להגיע עד עשרות פעמים בשעה. מכשיר הסיפאפ מזרים אוויר בלחץ חיובי קבוע, היוצר "קיר" בין הפה והלשון באופן שמונע את סגירת הלוע, ומרחיב את המעבר בין הרקמות. הדגמים האוטומטיים של המכשיר מזהים את הפסקת הנשימה המתקרבת (על ידי מדידת הנשימה) ומגבירים בהתאם את לחץ האוויר המופק כדי למנוע חסימה.

מכשיר הביפאפ (BPAP) פועל על עיקרון דומה אך מספק שתי רמות שונות של לחץ חיובי: לחץ גבוה בשאיפה ולחץ נמוך בנשיפה. הביפאפ מאפשר טווח והפרש לחצים גדולים יותר.[2] מכשיר זה מיועד למטופלים שמתקשים להתמודד עם הלחץ החיובי הגבוה בזמן הנשיפה או לחולים באי ספיקה נשימתית.[3]

סיבוכים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכשירי סיפאפ נחשבים למכשירים בטוחים לשימוש, לאחר ההתאמות הנדרשות, שעלולות לקחת אף מספר שבועות. לחץ האוויר הנפלט מייצר רעש חלש שעשוי להפריע להירדמות של המטופל או של הסובבים אותו. חבישת המסכה על הפנים מסורבלת ולעיתים מפריעה להירדמות. בנוסף, השימוש במכשיר יכול לגרום לנזלת עד כדי סינוסיטיס, עלייה במשקל, יובש בפה, נפיחות בבטן, או תחושת מחנק כתוצאה מהתאמה לקויה של המכשיר.

הסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קולין סוליבן (Colin Sullivan), רופא ופרופסור מאוסטרליה, המציא את ה- CPAP ביוני 1980, ב- Royal Prince Alfred Hospital בעיר סידני[4]. סוליבן הגיש בקשה לפטנט (מספר 560360) במשרד הפטנטים של אוסטרליה. שם הפטנט: DEVICE FOR TREATING SNORING SICKNESS[5].

בשנת 1989 הוקמה באוסטרליה חברת ResMed, החברה הראשונה שהוקמה במטרה לקדם את הפטנט של סוליבן ולהפכו למוצר מסחרי[6]. בישראל היבואן הרישמי של חברת ResMed הינה חברת קלינטיקה.

שוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי מחקר שוק של חברת Grand View Research החברות העיקריות העוסקות ביצור מוצרים בתחום זה היום (2022) הן[7]:

  • ResMed
  • Phillips Respironics
  • Fisher & Paykel Healthcare Limited
  • Curative Medical, Inc.
  • Invacare Corporation
  • Somnetics International, Inc.
  • BMC Medical Co., Ltd.
  • Natus Medical Incorporated
  • SOMNOmedics GmbH
  • Compumedics Limited
  • Itamar Medical Ltd.
  • Nihon Kohden Corporation

על פי אותו מחקר שוק היקף השוק העולמי למוצרים לטיפול בהפרעות שינה היה כ- 4.2 מיליארד דולר בשנת 2022.

לפי דווח של US Securities and Exchange Commission יותר מ- 8 מיליון מכונות CPAP נמכרות מדי שנה בארה"ב ועוד 2.5 מיליון מכונות נמכרות מדי שנה ביתר העולם[6].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא CPAP בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.