נזלת
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נזלת היא הפרשה רירית שצבעה עשוי להיות שקוף או צהוב-ירקרק במקרה של זהום חיידקי. הנזלת מופרשת משכבת האפיתל בחלל האף, כחלק ממערכת ההגנה מפני פתוגנים הנשאפים למערכת הנשימה. הפרשת הנזלת מוגברת כשיש דלקת בדרכי הנשימה. לרוב הנזלת מופיעה כחלק מהתסמינים של הצטננות או של אלרגיה. ישנם מקרים בהם הנזלת מופיעה לאחר בכי ממושך. על פי חז"ל תפקידה של הנזלת להיות "סרוחה" כדי לחסן אותנו מצחנות חיצוניות.
| מפני מה מי החוטם (נזלת) סרוחים? שבזמן שאדם מריח ריח רע, אלמלא מי החוטם סרוחים, שמעמידים אותו , מיד מת | ||
| -- מדרש רבה, פרשת קרח | ||
תוכן עניינים |
[עריכה] תאי גביע
בין התאים המרפדים את רירית האף ודרכי הנשימה פזורים תאים הקרויים תאי גביע, (goblet cell). התאים קיבלו את שמם בשל צורתם כפי שהיא נצפית במיקרוסקופ (השונה מצורתם ברקמה החיה). גרעין התא ויתר מרכיביו נמצאים ב"תחתית" התא, וברוב הנפח בכיוון היציאה מאוכסנים גרגרי החלבון מוצין עטופים בקרום. לחולי סיסטיק פיברוזיס צפיפות יתר של תאי גביע בדרכי הנשימה והעיכול, עד שייצור הליחה המוגבר מפריע למעבר האוויר. תאי גביע מצויים, כאמור, בכל רקמות האפיתל: בדרכי הנשימה, העיכול, המין והדמעות. ההפרשה מתאי הגביע נעשית בשני אופנים:
- הפרשה קבועה, בספיקה נמוכה ללא בקרה חיצונית הנקבעת על ידי תנועת שלד התא (cytosceleton) .
- הפרשה מוגברת בעקבות גרוי חיצוני המאפשרת עליה דרמטית בכמות הנזלת המופרשת.
[עריכה] יצירת הג'ל
הנזלת היא ג'ל: רשת רופפת צמיגה שכולאת כמות גדולה של מים - כ-95 אחוזים. את הצמיגות הגבוהה והדביקות מקנים לה גליקו-פרוטאינים, שהם חלבונים שאליהם קשורות מולקולות סוכר הנקראים מוצין (mucins).
דרך פתח ה"גביע" מופרש החלבון אל פני השטח, ורק שם הוא יוצר את הרשת הג'לטינית ומקבל את המרקם האופייני. על פני החלבון מצויות קבוצות טעונות במטען חשמלי שלילי בצפיפות גבוהה בתוך תא הגביע ריכוז גבוה של יוני סידן ממסך את הדחיה האלקטרוסטטית שבין המטענים השליליים כך שמתאפשרת קיפול ואריזה צפופה שלו. מחוץ לתא ריכוז הסידן נמוך בהרבה והחלבון מתפשט עד פי 500 מנפחו בתוך התא וסופח מים כך שנוצר מרקם הג'ל הדביק האופייני.
[עריכה] הנזלת במצבי חולי
בעת חדירה של גורמים מעוררי מחלה לתוך הנחריים, האף ומערכת הנשימה - עלולה להווצר תגובה דלקתית המהווה את תגובת מערכת החיסון כנגד גורם המחלה. דלקת זו עשויה להתבטא בפעילות יתר של תאי הגביע ובייצור יתר של נזלת שלתוכה מתאספים לא רק הריר והג'ל אלא גם תאי דלקת מה שגורם לנזלת להפוך לצהובה ולסמיכה יותר. הגורמים מעוררי המחלה העיקריים הגורמים לנזלת הם הוירוסים וידועים כיום מאות וירוסים שונים העשויים לגרום לתחושת חולי ונזלת מה מכונה גם "התקררות רגילה". לעתים עשויה הנזלת להגרם גם מחיידקים ואז גם עלולה להתפתח דלקת קשה עם חום גבוה ועם זהום בגתות (סינוסים). לעתים בשל רגישות יתר של דרכי הנשימה ומערכת החיסון עלולים ילדים ומבוגרים לסבול מנזלת כרונית הנמשכת שבועות או חודשים - אז הגורם העיקרי לכך הוא דווקא הגורם האלרגי: גורמים סביבתיים כמו קרדית אבק הבית, פרוות בעלי חיים, אבקנים, עובשים ועוד. הטיפול בנזלת נעשה על ידי תרופות המנסות להקטין את ייצור היתר של הריר מתאי הגביע או לבלום את התהליך הדלקתי. תרופות אלו עשויות להינתן כטבליות או כטיפות או תרסיסים לאף.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- עוד על נזלת, באתר נענע
- ד"ר איתי גל, מה התועלת של הנזלת?, באתר ynet
- פיזיולוגיה של תאי גביע והפרשת נזלת באתר אוניברסיטת קולורדו
- הנזלת האלרגית באתר האלרגיה והאסתמה
