נחירה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

נחירה היא הפקת רעש בזמן שינה בעקבות היצרות דרכי האוויר בלוע ובגרון.

הרעש נוצר באחורי הפה, במקום שהלשון, הענבל, החלק העליון של הגרון והחך נפגשים. תופעה זו קיימת בדרגות חומרה שונות: החל מנחירה קלה, האופיינית למצבי עייפות רגילים, ועד לנחירות בעוצמה של 50-60 דציבלים, בדומה לרעש הנשמע מאוטובוס נוסע, כאשר עומדים במרחק 3 מטרים ממנו.

הגורמים העיקריים לנחירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מבני אברי הפה - נחירה יכולה להיגרם מענבל ארוך, חיך רפוי, חסימה באף, שקדים מוגדלים, לשון גדולה או צוואר קצר ושמן. אם מבנה החלקים הללו גורם להם להתחכך זה בזה הרעש מהתנודות יוצר את הנחירות.
  • עישון אקטיבי ופסיבי – קיימות שלוש תאוריות להסברת הקשר בין עישון לנחירה:
  • השמנה – אחת הסיבות לקשר הדוק בין השמנה לעלייה בנחירות היא משום שכאשר חלה עליה במשקל, המעבר באף הופך צר יותר. כיוון שעוצמת הרעש עולה ככל שמהירות האוויר עולה, הדבר גורם לעליה בעוצמת הנחירות.
  • גורמים נוספים: גודש באף, אלרגיות, הצטננות, אלכוהול, תרופות הרגעה המרגיעות את מעברי האוויר.

סכנות הנחירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנחירה עצמה אינה מסוכנת, אולם לעתים, נחירות כבדות מאוד הן סימן לבעיות רציניות יותר, כמו דום נשימה בשינה – דבר העלול לסכן את חיי הנוחר.

במצב של דום נשימה, אנשים למעשה מפסיקים לנשום למשך מספר שניות. הפרעה זו יכולה לתרום ללחץ דם גבוה ואפילו לגרום לשבץ. אדם ממוצע אינו מסוגל להבחין בין נחירות 'כבדות' לבין נחירות 'רגילות' – מסיבה זו מומלץ לכל אדם הנוחר באופן קבוע לפנות למומחה שינה כדי שיאבחן זאת ויקבע האם הבעיה היא דום נשימה, או שהוא סובל מנחירות 'רגילות'.

עבור רוב האנשים הנחירות אינן מהוות סיכון בריאותי גדול, למרות שעל פי מחקרים, הנחירות פוגעות באיכות השינה, מה שעלול לגרום ליתר לחץ דם, לירידה באחוז החמצן בדם ולירידה בקצב הלב.

נזקים נוספים שעלולים להיגרם מכך הם עצבנות, דיכאון, עייפות וחוסר ריכוז.

דרכי מניעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוב הרופאים ממליצים להתחיל תחילה בשינויים בסגנון החיים. שינויים אלו כוללים ירידה במשקל, התעמלות רבה יותר, הגבלת כמות האלכוהול ותרופות הרגעה שונות לפני השינה וכמובן הפסקת העישון.

דרכי המניעה בנחירות תלויים לעתים קרובות בגורם עצמו. לעתים די בשינוי תנוחת השינה כדי למנוע את הנחירות.

כך למשל מומלץ להימנע משינה על הגב ולהעדיף שינה על הצד. מי שמתקשה בכך יכול לנסות לתפור לגב הפיג'מה כיס ולהניח בתוכו כדור פינג פונג, מה שיאלץ אותו לישון בתנוחה אחרת. גם הגבהת הצוואר, באמצעות כרית מתאימה או מגבת מגולגלת המונחת בצמוד לעורף, מסייעת לדרכי הנשימה להיפתח יותר ולהקל על הנשימה.

מי שסובל מעודף משקל יחוש בדרך כלל שיפור ניכר אם ירזה.

דרכי טיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכשיר CPAP

במידה והנחירות אינן חולפות על ידי דרכי המניעה שלעיל, קיימות כמה שיטות טיפול אחרות, חלקן מספקות מענה ממוקד וחד-פעמי, ואחרות מהוות פתרון לטווח הארוך. מי שסובל מנחירות עלול לסבול גם מדום נשימה, ולכן צריך להיבדק במעבדת-שינה ולעבור בדיקה אצל רופא אף אוזן גרון:

  • מדבקות: הצמדת מדבקות חד פעמיות הנמכרות בבתי מרקחת ללא מרשם רופא, לאורך האף, כך שמרחיבות את פתחי הנחיריים ועשויות להקל על מעבר האוויר אל דרכי הנשימה.
  • מסכת אוויר בלחץ חיובי (CPAP) : מומלצת בעיקר לסובלים מדום נשימה. מסכת פלסטיק המזרימה אוויר לאף ולפה, מה שמונע מן החיך לצנוח ולחסום את מעבר האוויר.
  • 'התקן לקידום הלסת - מכשיר פלסטי שמורכב על השיניים. ההתקן דוחף את הלסת התחתונה לכיוון קדימה, ויחד איתו נדחף קדימה גם בסיס הלשון, ובכך גדל המרווח של הלוע ומתפנה מקום למעבר אוויר דרכו. זהו פתרון טוב ונוח לחולים שאינם יכולים להסתגל למכשיר CPAP.
  • ניתוח פלסטי: UPPP‏ (Uvulopalatophryngoplasty) לכריתת החך הרך, הענבל והשקדים מה שיוצר קשת המאפשרת זרימת אוויר טובה יותר.

טיפול והתמודדות עם דום נשימה חסימתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי רוב אדם הסובל מדום נשימה לא מודע לכך. אדם החושד כי הוא סובל מבעיה זו צריך להיבדק מעבדת-שינה, וחייב לעבור בדיקה אצל רופא אף אוזן גרון, כדי לאבחן את הסיבה לדום נשימה ואת החומרה.

לרוב הטיפול בדום נשימה בשינה הוא בעזרת מכשיר CPAP (סיפאפ). מכשיר זה מונע את צניחת הרקמות על ידי הזרמת אוויר. המכשיר בנוי ממדחס המזרים אוויר בלחץ בעזרת מסכה לאף. מכשיר ה-CPAP איננו מרפא את הבעיה אלא רק מונע ממנה להפריע לתפקוד האדם. ההסתגלות ל-CPAP לעתים לא נוחה כיון שהוא מזרים אוויר קר על הפנים ומשפיע על תנוחת השינה.

בשנים האחרונות מתרחב השימוש בהתקן לקידום הלסת - מכשיר פלסטי שמורכב על השיניים בזמן השינה. ההתקן דוחף את הלסת התחתונה לכיוון קדימה, ויחד איתו נדחף קדימה גם בסיס הלשון, ובכך גדל המרווח של הלוע ומתפנה מקום למעבר אוויר דרכו. זהו פתרון טוב ונוח לחולים שאינם יכולים להסתגל למכשיר CPAP.

על פי מרבית המחקרים מכשיר ה-CPAP יעיל יותר מאשר ההתקן הדנטלי. בכל זאת, במקרים רבים, מטופלים עם מכשיר CPAP אינם משתמשים בו במהלך כל הלילה או אינם משתמשים בו כלל. במחקר השוואתי‏[1] נמצא, כי בקרב 126 ממטופלים ב-CPAP‏, 71% העדיפו את השימוש בהתקן הדנטלי, 19% העדיפו את ה-CPAP ו-10% לא יכלו להצביע על מכשיר מועדף.

לאנשים הסובלים מעודף משקל, ירידה במשקל הגוף יכולה להביא לשיפור משמעותי בהפסקות הנשימה עד כדי היעלמותן.

אפשרות נוספת היא ניתוח UPPP‏ (Uvulopalatophryngoplasty) לכריתת החך הרך, הענבל והשקדים, מה שיוצר קשת המאפשרת זרימת אוויר טובה יותר.

גם הרפואה המשלימה מציעה פתרונות, אך למקרים קלים של נחירות, שהגורם להם אינו המבנה האנטומי של מערות האף. בין הפתרונות הם: דיקור סיני, טיפול בצמחי מרפא ותוספי מזון לסיוע בירידה במשקל. כאשר הנחירות נגרמות מהצטננות, מומלץ להיעזר במכשיר אדים עם תמצית אקליפטוס להפחתת הבצקת והליחה, מה שימנע את חסימת דרכי הנשימה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ McGown AD, Makker HK, Battagel JM, et al. Long-term use of mandibular advancement splints for snoring and obstructive sleep apnoea: a questionnaire survey. Eur Respir J. Mar 2001;17(3):462-466.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.