Je t'aime... moi non plus
 | |
| סינגל בביצוע סרז' גינסבורג וג'יין בירקין | |
| מתוך האלבום Jane Birkin/Serge Gainsbourg | |
| יצא לאור | פברואר 1969 |
|---|---|
| פורמט |
תקליט ויניל  |
| הוקלט | 1968 |
| סוגה |
מוזיקת פופ, בארוק פופ, פופ פסיכדלי, שאנסון, פופ תזמורתי |
| שפה |
צרפתית |
| בי-סייד |
"Jane B." "69 Année Érotique" (בגרסה הבלגית) |
| אורך | 04:22 |
| חברת תקליטים | פונטה רקורדס, מייג'ור מינור רקורדס, אנטיק |
| כתיבה | סרז' גינסבורג |
| הפקה | ג'ק בוורסטוק |
  | |
"Je t'aime... moi non plus" (בעברית: "אני אוהב/ת אותך... גם אני לא") הוא סינגל של סרז' גינסבורג וג'יין בירקין, שיצא בפברואר 1969. השיר נכתב על ידי סרז' גינסבורג למען בריז'יט בארדו. הדואט הגיע למקום הראשון בבריטניה, ולמקום השני באירלנד, אך נאסר להשמעה במספר מדינות בשל התוכן המיני הגלוי שלו.[1][2]
בארדו הקליטה את השיר, אך הורתה לגנוז את ההקלטה עקב נועזותו של השיר. גינסבורג הקליט את השיר כדואט עם בירקין. השיר מתאר במילים מפורשות מעשה מיני, ולקראת סופו בירקין גונחת באופן המדמה יחסי מין. השיר עורר סערה בכל מקום בו הושמע, והוחרם על ידי תחנות רדיו באיטליה, בספרד ובבריטניה. השיר נכלל באלבומם Jane Birkin/Serge Gainsbourg, שיצא לאור ב-1969, ובו שרה בירקין ארבעה שירים בעלי אופי דומה, לרבות השיר "69 année érotique". התקליט היה ללהיט ולהצלחה קופתית בצרפת.
מיקומי שיא[עריכת קוד מקור | עריכה]
 | |||
|---|---|---|---|
| מדינה | מצעד | מיקום שיא | |
 אוסטריה
|
Ö3 אוסטריה טופ 40 | 1 | |
 אוסטרליה
|
מצעד הסינגלים האוסטרלי | 91 | |
 אירלנד
|
מצעד הסינגלים האירי | 2 | |
 ארצות הברית
|
בילבורד הוט 100 | 58 | |
 בריטניה
|
מצעד הסינגלים הבריטי | 1 | |
 גרמניה המערבית
|
GfK – טופ 100 | 3 | |
 הולנד
|
מצעד 40 הסינגלים ההולנדיים | - | |
| מצעד 100 הסינגלים ההולנדי | 2 | ||
 מקסיקו
|
טופ 100 – מקסיקו | 5 | |
 נורווגיה
|
VG-lista | 1 | |
 שווייץ
|
המצעד השווייצרי | 1 | |
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מידע על היצירה "Je t'aime... moi non plus" באתר מיוזיק בריינז- גרסאות נוספות ל"Je t'aime... moi non plus" באתר SecondHandSongs
סרטון השיר "Je t'aime... moi non plus" באתר יוטיוב
.svg){kind=logo}
.svg){kind=icon}
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Spencer, Neil (22 במאי 2005). "The 10 most x-rated records". Observer Music Monthly. London: Guardian Newspapers. ארכיון מ-2010-02-13. נבדק ב-3 באוגוסט 2010.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Cheles, Luciano; Sponza, Lucio (2001). The art of persuasion: political communication in Italy from 1945 to the 1990s. Manchester University Press. p. 331. ISBN 0-7190-4170-8. ארכיון מ-2021-09-22. נבדק ב-2021-10-27.
