Satlla-1
| מידע כללי | |
|---|---|
| ארגון | אוניברסיטת אריאל |
| מפעיל | מעבדת K&CG - אוניברסיטת אריאל |
| תאריך שיגור | 3 באוקטובר 2020 |
| משגר | סיגנוס |
| משימה | |
| לוויין של | כדור הארץ |
| מסלול | LEO |
| אפואפסיד | 418 ק"מ |
| פריאפסיד | 410 ק"מ |
| משך המשימה הכולל |
3 באוקטובר 2020 – הווה (3 שנים ו־27 שבועות)  |
| משך המשימה | 1 שנה |
| מידע טכני | |
| משקל בשיגור | 672.7 גרם |
| אורך | 10 ס"מ |
| רוחב | 10 ס"מ |
| גובה | 10 ס"מ |
| ערוצי תקשורת | UHF, S band |
| קישורים חיצוניים | |
| מאגר המידע הלאומי | 1998-067RU |
  | |
SATLLA-1 הוא לוויין ישראלי מסוג פיקו-לוויין, והוא הלוויין הראשון שנבנה על ידי סטודנטים במעבדת K&CG של אוניברסיטת אריאל.
ב-3 באוקטובר 2020 הלוויין שוגר לתחנת החלל הבינלאומית ומשם הוא שוגר לחלל, במסלול לווייני נמוך (LEO), במסלול קוטבי.
הבנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הלוויין נבנה במעבדת המחקר K&CG של אוניברסיטת אריאל בראשות הפרופסור בועז בן-משה. הוא הורכב על ידי קבוצה של 6 סטודנטים מהמחלקה למדעי המחשב, המחלקה להנדסת חשמל ואלקטרוניקה וכן מהפקולטה להנדסה באוניברסיטת אריאל.
בניית הלוויין הסתיימה באוגוסט 2020. לאחר מכן הוא עבר בדיקות הרעדה במעבדה להרעדה ונשלח לארצות הברית לבדיקות אינטגרציה ושיגור לחלל. באוקטובר 2020 הלווין שוגר על גבי חללית האספקה סיגנוס שנשאה אספקה לתחנת החלל הבינלאומית. במהלך חודש נובמבר, הלוויין יישלח מתחנת החלל למסלול ויחל במשימתו.
מטרות הלוויין[עריכת קוד מקור | עריכה]
הלוויין SATLLA-1 הוא הראשון מבין שלישיית ננו-לוויינים שמטרתם הצגת יכולת של תקשורת מבוססת לייזר מהחלל ובדיקת המערכות המאפשרות אותה. התקשורת עם הלוויינים תתבצע מתחנת הקרקע באוניברסיטת אריאל. הלוויין, אשר נבנה במהלך שנתיים, מבוסס על פלטפורמת לווייני Cubesat בגודל 10 סמ"ק ונועד להדגים ולבחון טכנולוגיות שהותאמו לננו לוויינים באוניברסיטת אריאל:
- עוקב כוכבים: המערכת מאפשרת קביעת המנח המרחבי של הלוויין ע"פ תמונת הכוכבים אותה הוא רואה.
- מערכת בקרת הכוון שמבוססת על גלגלי תנופה (Reaction Wheels): כוללת מספר גלגלים בתוך הלוויין המסתובבים במהירות גבוהה ושומרים על יציבות הלוויין או משנים את הזווית שלו בהתאם לצורך.
- שימוש ב-LED כדי לאתר את הלוויין ולעקוב אחריו: על הלוויין מערך נורות LED אשר יידלק בעת חליפותיו מעל ישראל ויאפשר מעקב מדויק אחר הלוויין באמצעות מערך טלסקופים רובוטיים.
- מערכת תקשורת לטווח רחוק בעלת הספק נמוך בתקן LoRa.
הלוויין משתמש בתדרים מסוג UHF ומסוג S-BAND.
מבנה הלוויין[עריכת קוד מקור | עריכה]
הלוויין בנוי בתצורה של קובייה של 10X10X10 ס"מ בתקן קיובסאט ומשקלו כ-670 גרם. הלוויין כולל תת-מערכות ההכרחיות לרבות מערכת בקרת אנרגיה, מערכת שידור, קליטה ועיבוד מידע, מחשב משימה ומערכת בקרה תרמית.
שיגור[עריכת קוד מקור | עריכה]
הלוויין שוגר על גבי טיל אנטרס 230 מתוצרת משותפת של נורטרוף גראמן האמריקאית וחברת יוז'ני האוקראינית. הטיל נשא עליו את החללית המשא הלא מאוישת סיגנוס NG-14. הלוויין SATLLA-1 הוא חלק מ-3.5 טון אספקה לתחנת החלל הבינלאומית. בתאריך 5/11/2020, הלוויין ישוגר מתחנת החלל הבינלאומית למסלול ויחל במשימתו.
תפקוד[עריכת קוד מקור | עריכה]
הלוויין שוגר בהצלחה מתחנת החלל הבינלאומית ב-5/11/2020 בשעה 15:00 שעון מקומי. בשתי החליפות הראשונות מעל תחנת הקרקע הממוקמת באוניברסיטת אריאל לא נקלטה אף תשדורת רדיו.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
 לוויינים ישראליים ותוכניות חלל אחרות
| ||
|---|---|---|
| לווייני תקשורת | עמוס (1 • 2 • 3 • 4 • 5 • 6) • דרור 1 | |
| לווייני צילום מסחריים | ארוס • אופטסאט | |
| לוויינים צבאיים ולוויינים של צה"ל | אביר • אופק (1 • 2 • 3 • 4 • 5 • 6 • 7 • 8 • 9 • 10 • 11 • 16 • 13) • טכסאר | |
| לווייני מחקר וטלסקופים | ULTRASAT* • ונוס* • DIDO • *SHALOM • *SLOSHSAT | |
| לווייני סטודנטים ואוניברסיטאות | טכסאט • דוכיפת 1 • דוכיפת 2 • דוכיפת 3 • SAMSON • BGUSAT • SATLLA-1 • SATLLA-2B | |
| חלליות וגשושיות | בראשית • בראשית 2 | |
| יכולות שיגור | משגר שביט • בסיס פלמחים | |
| משימות אנלוגיות למאדים | D-MARS | |
| מיזמים שהוקפאו | טאווקס* • MuSAR* • דוד* | |
| ארגונים ישראליים קשורים | סוכנות החלל הישראלית • מפא"ת • מנהלת תוכנית החלל • התעשייה האווירית לישראל • SpaceIL | |
| * שיתופי פעולה בינלאומיים | ||