Take the "A" Train
| סינגל בביצוע דיוק אלינגטון | |
| יצא לאור |
1941  |
|---|---|
| סוגה |
ג'אז |
| שפה |
אנגלית |
| כתיבה |
בילי סטרייהורן |
| לחן |
בילי סטרייהורן |
  | |
"Take the 'A' Train" ("קח את רכבת A") הוא סטנדרט ג'אז מאת בילי סטרייהורן שהיה מנגינת ההיכר (signature tune) של תזמורת דיוק אלינגטון.[1]
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
.jpg)
סטרייהורן יצר את הקומפוזיציה "Take the "A" Train" כמנגינת החתימה של תזמורת ה"ביג בנד" של דיוק אלינגטון לאחר פסיקה משנת 1940 של האגודה האמריקאית למלחינים, מחברים ומוציאים לאור. כאשר האגודה למלחינים העלתה את דמי הרישוי שלה שהיו תנאי לשימוש בנעימות בשידורים, חברים רבים באגודה, כולל אלינגטון עצמו, לא יכלו עוד לנגן את היצירות שלהם לשם השמעה ברדיו, מכיוון שבאותה תקופה רוב המוזיקה ברדיו הושמעה בשידור חי. אלינגטון פנה לבילי סטרייהורן ולבן מרסר אלינגטון, שהיו רשומים ב-BMI (ראשי תיבות של Broadcast Music, Inc.), הארגון המתחרה באגודה האמריקאית למלחינים, וביקש מהם "לכתוב ספר נעימות חדש לגמרי עבור התזמורת", נזכר מרסר. "'A' Train'" היה אחד מלחנים רבים שכתב סטרייהורן. לחן זה נבחר להחליף את "Sepia Panorama" כשיר החתימה או הנושא של התזמורת.
מרסר נזכר שהוא מצא את הקומפוזיציה בפח האשפה לאחר שסטרייהורן זרק טיוטה שלו, כי היא נשמעה דומה מדי לקטע מאת פלטשר הנדרסון.[2] הקטע הוקלט לראשונה ב-15 בינואר 1941 כקטע סטנדרטי לשידורי רדיו. ההקלטה המסחרית הראשונה (והמפורסמת ביותר) נעשתה ב-15 בפברואר 1941.[3] הכותרת מתייחסת לקו הרכבת התחתית החדש דאז, A, שעובר בעיר ניו יורק, ונסע באותה תקופה ממזרח ברוקלין, בקו פולטון סטריט שנפתח ב-1936, עד להארלם ולצפון מנהטן, באמצעות קו השדרה השמינית במנהטן שנחנך בשנת 1932.
"Take the "A" Train" הולחן ב-1939, לאחר שאלינגטון הציע לסטרייהורן עבודה בלהקתו ונתן לו כסף לנסוע מפיטסבורג לניו יורק. אלינגטון כתב לסטרייהורן הנחיות לשם הגעה לביתו ברכבת התחתית, הנחיות שהחלו במילים "Take the "A" Train". סטרייהורן העריץ את העיבודים של פלטשר הנדרסון. "חשבתי על הסגנון שלו, על הדרך שבה הוא כתב לחצוצרות, טרומבונים וסקסופונים, וחשבתי שאנסה משהו כזה", סיפר סטרייהורן בסרטו של סטנלי דאנס, The World Of Duke Ellington.
סטרייהורן אמר שהוא כתב מילים עבור Take the "A" Train, אך המילים הראשונות שהוקלטו, הולחנו על ידי - או למען - ההרכב Delta Rhythm Boys. המילים ששימשו את להקת אלינגטון נוספו על ידי ג'ויה שריל, שהייתה בת 20 באותה תקופה (1944). היא כתבה את המילים בביתה בדטרויט, בזמן שהשיר התנגן ברדיו. אביה, אקטיביסט חברתי ידוע בעיר, קבע פגישה עם אלינגטון. בזכות האלגנטיות והשירה של ג'ויה והעיצוב הייחודי שיצרה בשיר, שכר אותה אלינגטון כזמרת ואימץ את המילים שלה. הסולן שבדרך כלל ביצע את השיר עם להקת אלינגטון היה החצוצרן ריי נאנס, אשר שיפר את המילים עם מקהלות רבות של שירת סקאט. נאנס אחראי גם על סולו החצוצרה בהקלטה הראשונה, שהתאים כל כך לשיר עד שלעיתים קרובות שוכפל תו אחר תו על ידי מבצעים אחרים.
Take the "A" Train בוצע על ידי אלינגטון ותזמורתו בסרט מ-1943 בשם Reveille with Beverly עם הזמרת בטי רוש. התזמורת מצולמת בהופעה בקרון נוסעים של רכבת, לא בקרון רכבת תחתית.
Take the "A" Train מבוסס באופן רופף על האקורדים של "Exactly Like You" ומשלב את התנופה של להקת אלינגטון בשנות ה-40 עם התחכום של אלינגטון והאליטה היוצרת השחורה שאכלסה את שוגר היל בהארלם לאחר הרנסאנס של הארלם. המנגינה היא בצורת AABA, במפתח C, כאשר כל קטע הוא צמד שירים, קופלטים (Couplet) (אנ'). הגרסה של להקת אלינגטון מתחילה ב-C ועולה למפתח E ♭ אחרי הפזמון השני.
אלה פיצג'רלד שרה והקליטה את Take the "A" Train פעמים רבות מ-1957 ואילך; קיימת גרסה של הופעה חיה עם פיצג'רלד ב-1961, שלה מהדורה של ורב רקורדס בשם "אלה בהוליווד". Midwestern Rockers, להקת שיקגו הוסיפו את הגרסה שלהם ב-1995 בדיסק של חזרה לשורשים בשם Night & Day Big Band. ג'ו סטפורד הקליט פרשנות לא תואמת בכוונה ל-Take the "A" Train תחת השם הבדוי דרלין אדוארדס.
המנגינה, בגרסה שנלקחה מאלבומם של דיוק אלינגטון ותזמורתו Hollywood משנת 1941, נכללה בפסקול של משחק הווידאו Grand Theft Auto IV משנת 2008, ושודרה בתחנת הרדיו הפיקטיבית ששידרה מוזיקת ג'אז במשחק זה, "JNR 108.5 (Jazz Nation Radio)".
השיר היה שיר הנושא של "שעת הג'אז של קול אמריקה", תוכנית שהושמעה ברחבי העולם ברדיו בגלים קצרים במשך שנים רבות.[דרוש מקור]
הכרה ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1999, הרדיו הציבורי הלאומי כלל את השיר הזה ב-"NPR 100", רשימה שבה ביקשו העורכים המוזיקליים של NPR לאסוף את מאה היצירות המוזיקליות האמריקאיות החשובות ביותר של המאה ה-20.
הקלטות אחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דיוק אלינגטון – הוליווד, (1941)[4]
- בוב ווילס והפלייבויס שלו מטקסס - תעתיקי טיפאני (1947)[4]
- קליפורד בראון עם מקס רואץ' - Study in Brown (1955)[4]
- בילי סטרייהורן - הצד השלו של בילי סטרייהורן[4]
- צ'ארלס מינגוס - Pre-Bird, 1961
- Sun Ra – רסיטל לפסנתר (1977)[4]
- ג'ו הנדרסון - Lush Life (1991)[4]
- דייב גרוזין - הומאז' לדיוק (1993)
- הרמן ברוד - Back on the Corner (1999)
- טינה מאי – Live in Paris (2000)[5]
- Lost Weekend - Harbor Lights and Cowboy Blues (2001)[6]
- ג'יימס מודי - מודי 4B (2010)[7]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מידע על היצירה "Take the "A" Train" באתר מיוזיק בריינז- "Take the 'A' Train" באתר jazzstandards.com
- ג'ויה שריל בעמוד ההיסטוריה של ג'אז PBS
- דיוק אלינגטון בתוכנית 'בלשי ההיסטוריה של PBS'
.svg){kind=logo}
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Hansen, Liane; Gladstone, Brooke (15 בפברואר 2009). "How Ellington Took 'The A Train'". NPR. ארכיון מ-22 בינואר 2010. נבדק ב-8 בנובמבר 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Duke Ellington and Billy Strayhorn, Jazz Composers: Take the "A" Train". Smithsonian Documents Gallery. באפריל 4 – 28 ביוני 2009. p. 6. ארכיון מ-25 באוקטובר 2013. נבדק ב-2 ביולי 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Pop Chronicles 1940s Program #3". 1972.
- ^ 1 2 3 4 5 6 Gioia, Ted (2012). The Jazz Standards: A Guide to the Repertoire. New York City: Oxford University Press. p. 421. ISBN 978-0-19-993739-4.
- ^ "Tina May – Live In Paris". Discogs.
- ^ Bro, Dawg202 (25 במרץ 2020). "Lost Weekend - Harbor Lights and Cowboy Blues". YouTube. ארכיון מ-2021-12-12. נבדק ב-3 באוקטובר 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Allen, Warren (18 ביוני 2010). "Moody 4B". All About Jazz. נבדק ב-31 באוגוסט 2020.
{{cite web}}: (עזרה)