יסמין גודר
 | |
| לידה |
1973 (בת 51 בערך) ירושלים, ישראל  |
|---|---|
| תחום יצירה |
מחול מודרני, מחול עכשווי |
| פרסים והוקרה |
פרסי בסי (2002) פרס רוזנבלום לאמנויות הבמה (2004, 2009) פרס לנדאו (2005) |
|
www | |
  | |
יסמין גודר (נולדה ב-1973) היא כוריאוגרפית ורקדנית ישראלית.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
יסמין גודר נולדה וגדלה עד גיל 14 בירושלים. בילדותה למדה ריקוד בחוג אצל חסיה לוי-אגרון ובלט אצל יעקב ליפשיץ בירושלים. הופיעה לראשונה בגיל שש-שבע בימק"א ירושלים בהופעת סוף שנה בחוג[1].
ב-1984 עברה עם הוריה לניו יורק. ובגיל 14 לבית הספר העירוני לאומנויות של ניו יורק (Performing High School), עליו התבססה הסדרה "תהילה" שם החלה ליצור, יצירתה הראשונה שאבה השראה מכתביו של אדמון ז'אבס. במקביל זכתה במלגת לימודים בבית הספר של מרתה גרהם בניו יורק, בו רקדה כל סוף שבוע, בגילאים 14–17. עם סיום לימודיה שבה לישראל, אך חזרה לארצות הברית למשך שלוש שנים לצורך לימודים אקדמיים. גודר עשתה תואר ראשון במחול בבית הספר לאומנויות על-שם טיש באוניברסיטת ניו יורק, בו התחילה להציג את עבודותיה לראשונה. במקביל ותוך כדי הלימודים, התחילה להציג בתיאטרונים שונים. בנוסף לכך למדה במוסדות שונים מחוץ לאוניברסיטה שהידוע בהם הוא Movement Center, מקום שמגיעים אליו מורים שונים עם גישות מבוססות וגם אלטרנטיביות במחול[1].
גודר סיימה את לימודיה האקדמיים ב-1997 וכבר בשנת 1997/6 הציגה את עבודותיה במספר מקומות. המקום הראשון בו הציגה יצירה שלה וגם רקדה בה היה Gowanus Arts Exchange. אחר-כך הזמינו אותה להציג עבודה ב-Duncan Center, פראג. בשנה האחרונה ללימודיה עבדה על הערב A Car and a Bandge. אחר-כך הזמינו אותה ליצור חצי ערב של היצירה Split Stream. בשלב הבא יצרה שתי יצירות: האחת סולו בשם "הקיר של אינה" והשנייה Ding Ding Round Zero. ב-1999 בן-זוגה איציק ג'ולי עבר לישראל ועבד בתיאטרון חיפה וגודר התקבלה ל"גוונים במחול" 1999, והציגה בה את "הקיר של אילנה", היצירה הראשונה שיצרה בישראל. בעקבות זאת הוזמנה לעשות עבודה ל"הרמת מסך" ויצרה את I Feel Funny Today ו"שדות ירוקים", שהוצגו ב"הרמת מסך" בשנת 2000, שנעשתה עבור להקת בת-שבע[2]. ב-2001 יצרה את "אולם" עבור סדרת "בימת מחול" בתיאטרון תמונע[3]. "אולם" הוצגה גם בניו יורק ובבודפשט[4].
גודר היא המנהלת האומנותית של להקת המחול שלה. היא מלמדת מחול מאז ששבה לישראל. לימדה בבתי ספר שונים לאומנויות, ביניהם האקדמיה למחול. לימדה שנים רבות בביכורי העיתים. ב-2007 פתחה את סטודיו יסמין גודר, במרכז מנדל לתרבות ביפו וכיום כל פעילותה מתרכזת שם. שם ממוקמים משרדי הלהקה, גודר עורכת שם חזרות ומלמדת שם בשיתוף עם "מנוע חיפוש", מרכז להוראת התיאטרון, אותו הקים ומנהל איציק ג'ולי[5].
בשנת 2002, יצרה את "פתאום ציפורים", יצירה לארבע נשים שעלתה בתל אביב ובבודפשט. וב-2008 הוזמנה להופיע עם המופע שוב באירופה[6]. באותה שנה יצירתה "אני רעה אני", הוזמנה להשתתף בפסטיבל המחול הבינלאומי בוופרטל, גרמניה, שאוצרה פינה באוש[7].
בשנת 2014, יצרה גודר את היצירה CLIMAX בהזמנת מוזיאון פתח תקווה לאמנות. היצירה נוצרה עבור חלל המוזיאון כחלק מהתערוכה 'צעדים בוני אמון' (אוצרים שותפים: דרורית גור אריה ואבי פלדמן). בעקבות התערוכה יצא לאור הספר 'אקסטרמום - מבטים על יצירתה של יסמין גודר' (2014) בהוצאת המוזיאון ואסיה הוצאה לאור[8].
בחורף 2019. יצרה את "מתרגלים אמפתיה # 1" בה מעורב הקהל במופע, וב-2021 יצרה גרסה שנייה "מתרגלים אמפתיה # 2 על 2", כתגובה להגבלות שכפתה מגפת הקורונה, והיא נועדה לשני מבצעים ולשני צופים בלבד, תוך שמירה על מרחק של שני מטרים[9].
יצירות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- "הקיר של אלינה", במסגרת "גוונים במחול" 1999
- "אולם" (2001)
- "פתאום ציפורים" (2002)
- "שתיים שעשוע ורוד" (2003)[10]
- ""קרם תות ואבק שרפה"" (2004)[11]
- "אני רעה אני" (2006)[12]
- "אחושילינג singular sensation" (2008), קופרודוקציה ישראלית-צרפתית-גרמנית שעלתה בפסטיבל מונפלייה למחול, בצרפת[13], הוצגה גם בבית האופרה בסידני, בספטמבר 2010[14]
- "אוהבים אש" (2009), בשיתוף האמן יוחאי מטוס[15]
- "סוף סופה בוא" (2011)[16]
- “See her, change" (2013)[17]
- " Ghost Exercise" (2013)[18]
- "קליימקס" (2014)[19]
- "Lie Like a Lion" (2015)[20]
- "Common Emotions" (2016)[21]
- "רגש משותף" (2016)
- "פעולה פשוטה" (2017)[22]
- "משחק הסטריאוטיפים" (2018)[23]
פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 1999– פרס בתחרות הארצית לכוריאוגרפיה לכבודה של חסיה לוי-אגרון מטעם האקדמיה למוזיקה בירושלים, על היצירות "הקיר של אילנה" ו"תגידי שלום יפה"
- 2000-1999 – נבחרה לאמן הבית של עמותת Movement Research
- 2000 – מענק לכוריאוגרפיה של ה-New York Foundation for the Arts
- 2001 – פרס משרד התרבות לכוריאוגרף צעיר
- 2002 – פרס בסי לכוריאוגרף מצטיין מטעם עיריית ניו יורק עבור היצירה I feel funny today[24]
- 2003 – נבחרת הקרן למצוינות בתרבות
- 2003 – פרס משרד התרבות לכוריאוגרף צעיר
- 2004 – פרס רוזנבלום לאמנויות הבמה מטעם עיריית תל אביב[25]
- 2005 – פרס לנדאו לאמנויות הבמה של מפעל הפיס[26]
- 2009 – פרס רוזנבלום לאמנויות הבמה מטעם עיריית תל אביב.
- 2010 – פרס משרד התרבות ליוצרים ולמבצעים בתחום המחול[27]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של יסמין גודר- שני ליטמן, תנועה של אשה אחת, באתר הארץ, 14 ביולי 2004 - כתבת פרופיל
- נתי אורנן, עכבר העיר ת"א, יסמין גודר רוקדת מוזיקה, באתר הארץ, 15 בספטמבר 2007
- שיר חכם, צוללת: הכוריאוגרפית יסמין גודר לא מתרככת עם השנים. ריאיון, באתר "Time Out ישראל", 14 בספטמבר 2016
גילי איזיקוביץ, הכוריאוגרפית יסמין גודר חוזרת לעסוק בנשיות, מין, דימוי וסקס אפיל, באתר הארץ, 30 ביולי 2017- ליאת רון, "יש הטרדות מיניות נגד גברים מצד גברים בעמדות כוח", באתר גלובס, 28 באוקטובר 2017 - ריאיון
- מאיה נחום שחל, הכוריאוגרפית יסמין גודר: "מגע פיזי נהפך למשהו בוטה", באתר כלכליסט, 7 בספטמבר 2020
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 שני ליטמן, תנועה של אשה אחת, באתר הארץ, 14 ביולי 2004
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:הארץ
פרמטרי חובה [ 4 ] חסרים עכבר העיר, בימת מחול עם יסמין גודר, באתר הארץ - ^ להקת "דה דה דאנס" וקבוצת המחול של יסמין גודר בתיאטרון תמונע בת"א, באתר הארץ, 16 בדצמבר 2001
- ^ להקתה של יסמין גודר תופיע בניו יורק ובבודפשט, באתר הארץ, 9 במאי 2002
- ^ דנה אלמוסני, עכבר העיר, יסמין גודר פותחת סטודיו, באתר הארץ, 30 באוגוסט 2007
- ^ פתאום גודר, באתר TheMarker, 27 בינואר 2008
- ^ רוני דורי, יסמין גודר הוזמנה על ידי פינה באוש, באתר הארץ, 13 במרץ 2008
- ^ רות אשל, היצירה שכמעט גרמה לי לרקוד, באתר הארץ, 5 ביולי 2014
שיר חכם, תערוכה תקדימית על הקשר בין מחול לאמנות חזותית תוצג במוזיאון פ"ת, באתר הארץ, 24 באפריל 2014 - ^ רן בראון, אחרי שנים של יצירה בעירוב הקהל, יסמין גודר ניצבת בצומת דרכים, באתר הארץ, 2 ביוני 2021
- ^ גלעד רייך, גושי בשר על הבמה, באתר גלובס, 3 בדצמבר 2003
- ^ ביקורות:
מרב יודילוביץ', מלחמה בצבע תות, באתר ynet, 17 בנובמבר 2004
רות אשל, הארץ, בואי נקנה רק תותים, באתר הארץ, 23 במרץ 2006
גלעד רייך, היא עושה את זה שוב, באתר גלובס, 22 בנובמבר 2004 - ^ מיכל בעדני, עכבר העיר, מחול שדים, באתר הארץ, 5 בפברואר 2007
שלי קלינג, רעה לתפארת, באתר גלובס, 21 במאי 2008 - ^ נתיח אורנן, עכבר העיר ת"א, אחושילינג, יסמין גודר, באתר הארץ, 19 ביוני 2008
שלי קלינג, בטירוף שלה, באתר גלובס, 18 באוגוסט 2008 - ^ אלעד סמורזיק, יסמין גודר תופיע בבית האופרה בסידני, באתר הארץ, 5 ביולי 2010
- ^ ביקורות:
רוני דורי, "אוהבים אש": משולש אהבים, באתר הארץ, 17 בנובמבר 2009
רות אשל, "אוהבים אש" ו"נמביה": רומנטיקה בצבע דם, באתר הארץ, 7 בדצמבר 2009 - ^ ביקורות:
רות אשל, "סוף סופה בוא" מאת יסמין גודר | בעין הסערה, באתר הארץ, 22 במרץ 2011
אלעד סמורזיק, "סוף סופה בוא" של יסמין גודר - מסע אל הממד החייתי שבתודעה האנושית, באתר הארץ, 25 בפברואר 2011 - ^ ביקורות:
אילה בלופולסקי, עכבר העיר, יסמין גודר יוצרת על הגבול שבין מצחיק לטראגי, באתר הארץ, 21 באפריל 2013 רות אשל, יסמין גודר רוקדת את אמהותה, באתר הארץ, 20 במאי 2013
טל לוין, עכבר העיר, "See Her Change": יסמין גודר חוצה את הקווים של המחול, באתר הארץ, 16 במאי 2013 - ^ חגית פלג-רותם, איך היא עושה את זה באמת, באתר גלובס, 24 בדצמבר 2013
- ^ חגית פלג רותם, "climax" של יסמין גודר: שיאי מחול בתערוכה, באתר גלובס, 10 ביולי 2014
- ^ רות אשל, יסמין גודר ממשיכה לכשף את עצמה, באתר הארץ, 11 בינואר 2015
- ^ רות אשל, יסמין גודר קורעת פתח בין העכשווי לאגדי, באתר הארץ, 17 בספטמבר 2016
- ^ רות אשל, היצירה החדשה של יסמין גודר: תנועה פשוטה אבל כל כך משמעותית, באתר הארץ, 11 במרץ 2017
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:הארץ
פרמטרי חובה [ 4 ] חסרים "משחק הסטראוטיפים" - מופע מחול אינטראקטיבי ודו-לשוני לכל המשפחה, באתר הארץ - ^ פרס בסי יוענק בניו יורק ליסמין גודר, באתר הארץ, 19 באוגוסט 2002
- ^ עתי"ם, עודד זהבי ועתי ציטרון זכו בפרס רוזנבלום לאמנויות הבמה, באתר הארץ, 31 באוגוסט 2004
- ^ ציפי שוחט, בין מקבלי פרס לנדאו: טליה פז ועידן רייכל, באתר הארץ, 13 במרץ 2006
- ^ רוני דורי, הוכרזו הזוכים בפרסי שרת התרבות והספורט למחול לשנת 2009, באתר הארץ, 21 בינואר 2010
- זוכי פרס רוזנבלום
- זוכות פרס רוזנבלום
- זוכות פרס לנדאו לאמנויות הבמה
- זוכי פרס לנדאו לאמנויות הבמה
- כוריאוגרפיות ישראליות
- כוריאוגרפים ישראלים
- כוריאוגרפיות יהודיות
- משפחת תוסיה כהן
- בוגרות בית הספר לאמנויות על שם טיש באוניברסיטת ניו יורק
- בוגרי בית הספר לאמנויות על שם טיש באוניברסיטת ניו יורק
- ישראליות שנולדו ב-1973
- ישראלים שנולדו ב-1973