עיריית תל אביב-יפו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף עיריית תל אביב)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בית עיריית תל אביב-יפו בלילה, ספטמבר 2009
בית העירייה הקודם בכיכר ביאליק

עיריית תל אביב-יפו היא גוף השלטון המקומי, במעמד של עירייה, האחראי לניהולה השוטף של העיר תל אביב-יפו. ככל רשות מקומית, עוסקת עיריית תל אביב-יפו בעניינים מוניציפליים מסוג הסדרת שירותי חינוך, תרבות, רווחה, תשתיות, ניקיון, תברואה וכדומה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפני קום המדינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד שנת 1921 ניהלו את ענייני תל אביב והשכונות היהודיות ביפו ועדים שנבחרו באסיפות כלליות של התושבים. הוועדים היו וולונטריים, ואמנם התושבים קיבלו עליהם את מרותם, אך לא היה להם שום תוקף חוקתי. השכונות היהודיות היו כולן שכונות של העיר יפו. עם התחלת השלטון הבריטי האזרחי בארץ, פעל ועד תל אביב לשנות את המעמד המשפטי של תל אביב. ב-19 ביולי 1920 ערך הנציב העליון הראשון, סיר הרברט סמואל, ביקור בתל אביב, התרשם מהיישות המיוחדת והנפרדת של תל אביב, וגילה הבנה לתביעות ההיפרדות מיפו. ב-11 במאי 1921 חתם על "פקודת מועצת עיריית תל אביב". הפקודה קבעה את עצמאות תל אביב על ידי כך שהפרידה אותה מיפו (אם כי בנושאים מסוימים, כמו אישור התקציב השנתי, הייתה עדיין כפופה לעיריית יפו), וקבעה את גבולותיה. הצו שעליו חתם הנציב העליון הרברט סמואל, הגדיר את גבולות המועצה, וכך נכנסו לתל אביב שכונות נוספות. כמו כן הוקמו שכונות חדשות אשר הסתפחו אף הן לתל אביב ותושביהן נתווספו לכלל המצביעים.

שלוש שנים לאחר מכן, ב-24 בינואר 1924, נערכו הבחירות הראשונות למועצת העיר. בבחירות אלה היו מספר מועמדים לכל שכונה לפי מספר תושביה. עוד הוחלט שבעלי זכות ההצבעה יהיו אזרחי תל אביב מזה חצי שנה לפחות, בני 20, המשלמים מסי עירייה בסכום של 50 גרוש מצרי לשנה. לעומת זאת נקבע כי הזכות להיבחר תוענק רק לאזרח שמלאו לו 24 שנים, הדובר עברית. תוצאות הבחירות היו כדלקמן:

שאר הנבחרים היו נציגי השכונות, וסה"כ היו במועצה 41 חברים - 18 מתל אביב עצמה ו-23 מהשכונות החדשות. נוסף לכך נבחר אחד העם לחבר כבוד - החבר ה-42 של המועצה (ממלא מקום). ישיבת המועצה הראשונה התקיימה ביום 31 בינואר 1924 ובה נבחרו מאיר דיזנגוף למשרת ראש העירייה, וכסגניו מונו ד"ר בן ציון מוסינזון, מנהל גימנסית הרצליה, ודוד בלוך בלומנפלד מסיעת הפועלים. על אף שסיעת הפועלים זכתה למספר הקולות הרב ביותר, סיעתו של דיזנגוף, סיעת המרכז, קיבלה את מנדט המועצה והיא הרכיבה את הקואליציה.

ב-12 בינואר 1934 פורסמה פקודת העיריות, ובה תל אביב הוכרזה כעיר, והמועצה כעירייה. כמו כן בוטלו כל הסעיפים הפרוצדורליים שקשרו את תל אביב לעיריית יפו, ותושבי תל אביב איבדו את זכות ההצבעה לעיריית יפו.

תקופת מדינת ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1949 אוחדו הערים תל־אביב ויפו במסגרת איחוד רשויות מקומיות, ומאז שתי הערים מתנהלות כיישות אחת.

מבנה אדמיניסטרטיבי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנגנון עיריית תל אביב כולל כ-7,000 עובדים (לא כולל עובדי עמותות ועובדי קבלן) המועסקים באגפי העירייה השונים ומנהלותיה. בראש המנגנון עומד מנכ"ל העירייה.

תקציב[עריכת קוד מקור | עריכה]

תקציב העירייה עמד בשנת 2011 על 4.65 מיליארד ש"ח. מהם 790 מיליון בתב"ר (תקציב מקורי).

תקציב העירייה מתפרסם באתר האינטרנט של עירית תל אביב יפו

אגפי העירייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מינהל בינוי ותשתית
  • מינהל החינוך
  • מינהל הכספים
  • מינהל הנדסה
  • מינהל השירותים החברתיים
  • חטיבת התפעול
  • חטיבת תכנון, ארגון ומערכות מידע
  • חטיבת משאבי אנוש ומינהל
  • מינהל התקשורת וההסברה

רובעי העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – רובעי תל אביב-יפו
מפת הרבעים

שטחה המוניציפלי של תל אביב-יפו מחולק ל-9 רבעים מנהלתיים:

חלוקה זו של רובעי העיר השתנתה עם השנים ואינה חופפת הגדרות חלוקה אחרות של העיר כגון ועדות התכנון באגף ההנדסה או אזורי החנייה של העיר.

מבנה פוליטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראש העירייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראש הפירמידה הפוליטית של עיריית תל אביב-יפו עומד ראש העירייה, הנבחר אחת לחמש שנים בבחירות אישיות. במקביל לבחירת ראש העירייה נבחרים, בפתק הצבעה נוסף ובמעטפה נפרדת, חברי מועצת העיר המתמודדים ברשימות שונות, שאינן בהכרח מקבילות לרשימות המתמודדות בפוליטיקה הלאומית. ראש העירייה, בדומה לראש ממשלה, נזקק לתמיכת רוב של חברי המועצה שנבחרה, ועל כן ירכיב בדרך כלל קואליציה עירונית ליצירת רוב במועצת העיר, אשר יעניק לו גיבוי וחופש פעולה לניהול ענייני העיר. בכירי רשימות הקואליציה מתמנים על פי רוב לסגניו, אוחזים בתיקים נושאיים שונים של אחריות לניהול ענייני העיר, ומהווים יחד עם ראש העירייה את "הנהלת העירייה" – היא ה"קבינט" המוניציפלי. יתר חברי המועצה שאינם חברי הנהלה, פועלים בוועדות השונות, המורכבות מאנשי רשימות שונות מן הקואליציה והאופוזיציה.

מס' ראש העירייה מספר קדנציות משך הכהונה סיעה
1 מאיר דיזנגוף 1 1922 - 1925 הציונים הכלליים
2 דוד בלוך-בלומנפלד 1 1926 - 1928 פועלי ציון
3 מאיר דיזנגוף (כהונה שנייה) 2 (לא כולל הראשונה) 1928 - 1936 הציונים הכלליים
4 משה שלוש (נבחר כממלא מקום לאחר שדיזנגוף נפטר, אך בחירתו בוטלה על ידי הנציב העליון) מ"מ 1936 הציונים הכלליים
5 ישראל רוקח (מינוי של הנציב העליון. בתקופתו גם אוחדו הערים תל אביב ויפו) 4 1936 - 1952 רשימת המרכז המאוחד
6 חיים לבנון (לאחר שישראל רוקח מונה לשר הפנים מונה סגנו) 1 + מ"מ 1953 - 1959 הציונים הכלליים
7 מרדכי נמיר (פרש מטעמי בריאות, והעביר את תפקידו לסגנו) 1 1959 - 1969 מפא"י
8 יהושע רבינוביץ (ממלא מקום, לאחר שנמיר התפטר) 1 1969 - 1974 המערך
9 שלמה להט 4 1974 - 1993 הליכוד
10 רוני מילוא 1 1993 - 1998 הליכוד
11 רון חולדאי 4, מכהן 1998 - תל אביב 1

מועצת העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מועצת העיר תל אביב-יפו מונה 31 חברים, והיא עוסקת בחקיקתם של "חוקי העזר העירוניים" בשטחים המונציפלים של העיר.

הרכב מועצת העיר: 2013-2018

שם הסיעה מספר מנדטים חברי המועצה כיום חברי מועצה שעזבו במהלך הקנדציה תפקידים נוספים
מרצ תל אביב-יפו 6 מיטל להבי, מהרטה ברוך-רון, אפרת טולקובסקי, גבי לסקי, מיקי גיצין, איתי פנקס - להבי - סגנית ומ"מ ראש העירייה, ברוך-רון - סגנית ראש העירייה
תל אביב אחת 5 רון חולדאי, דורון ספיר, אופירה יוחנן, קרנית גולדווסר, גל שרעבי-דמאיו - חולדאי - ראש העירייה, ספיר - סגן ומ"מ ראש העירייה
רוב העיר 4 אסף זמיר, אלון סולר, יניב ויצמן, מירב בן ארי - זמיר - סגן ראש העירייה
עיר לכולנו 3 אהרון מדואל, יעל בן יפת, שלי דביר
״שגב- ביחד תל אביב יפו" : ש״ס, הבית היהודי, יהדות התורה. 3 נתן אלנתן, שמואל גפן, נפתלי לוברט אלנתן - סגן ראש העירייה
כח לגמלאים 2 נתן וולוך, יהודה המאירי וולוך - יו"ר המועצה
הליכוד ביתנו 2 ארנון גלעדי, ניר סביליה - גלעדי - משנה לראש העירייה
דרום העיר 1 חיים גורן -
יש עתיד 1 דן להט -
תל אביב בטוחה 1 שלמה מסלאווי -
אסיפת הורים 1 ציפי ברנד -
צדק חברתי 1 כרמלה עוזרי - -
מהפך ירוק בתל אביב 1 ראובן לדיאנסקי - -

2008-2013

הרכב המועצה ה-19:

שם הסיעה מספר מנדטים חברי המועצה כיום חברי מועצה שעזבו במהלך הקנדציה תפקידים נוספים
  קואליציה (21 חברים)   
תל אביב אחת 5 רון חולדאי, דורון ספיר, יעל דיין, שולה אגמי, שמואל מזרחי - חולדאי - ראש העירייה, ספיר - סגן ומ"מ ראש העירייה, דיין - יו"ר המועצה
כח לגמלאים 3 חביבה אבי גיא, משה טיומקין, מאיר מוזס נתן וולוך - עזב לאחר שהורשע בקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות והוטל עליו קלון אבן גיא - סגן ראש העייריה
רוב העיר 3 אסף זמיר, אלון סולר, יניב ויצמן - זמיר - סגן ראש העייריה, ויצמן - יועץ ראש העיר לקהילה הגאה
הירוקים 2 רפי קישון, דן להט פאר ויסנר - עזב לאחר שהורשע בזיוף מסמך במטרה לקבל דבר, שימוש במסמך מזויף וקבלת דבר במרמה‏ והוטל עליו קלון. ד"ר חנה תמיר - עברה לסיעת "לתת לחיות-חי". -
הליכוד 2 ארנון גלעדי, שלמה מסלאוי - גלעדי - משנה לראש העירייה, יו"ר שפד"ן
יהדות התורה 2 נפתלי לוברט, שמואל גפן - לוברט - סגן ראש העירייה
ש"ס 2 שלמה תבור, בנימין בביוף - -
יאפא - רשימת תושבי יפו 1 סאמי אבו שחאדה עומר סיקסיק - עזב בשל הסכם רוטציה סיעתי -
צדק חברתי 1 כרמלה עוזרי - -
  אופוזיציה (10 חברים)  
עיר לכולנו 5 אהרון מדואל, יואב גולדרינג, שרון מלכי, שרון לוזון, רחל גלעד וולנר יעל בן יפת ונח עפרון-עזבו בשל הסכם רוטציה סיעתי -
מרצ תל אביב-יפו 3 מיטל להבי, אחמד משרהוואי, ערן לב תמר זנדברג - נבחרה לכנסת ה-19 -
לתת לחיות-חי 2 ראובן לדיאנסקי, ד"ר חנה תמיר - -

קואליציה: תל אביב אחת (5), רוב העיר (3), כח לגמלאים (3), הירוקים (2), יהדות התורה-המפד"ל (2), הליכוד (2), ש"ס (2), צדק חברתי (1), יאפא - רשימת תושבי יפו (1) (נכנסה לקואליציה ב-27/9/2012). בסה"כ 21 חברים בקואליציה העירונית.

אופוזיציה: עיר לכולנו (5), מרצ (3) (פרשה מהקואליציה ביום 26/6/2012), לתת לִחיות (2) (פרשה מהקואליציה ביום 22/5/2011). בסה"כ 10 חברים באופוזיציה העירונית.

2003-2008

קואליציה: תל אביב אחת (4), כח לגמלאים (6), מרצ (5), הירוקים (4), הליכוד (3), ש"ס (3), יהדות התורה (2), תמורה {זהר שביט} (1), המפד"ל (1). בסה"כ 29 חברים בקואליציה העירונית.

אופוזיציה: שינוי {רון לוינטל} (1), זכות הציבור לדעת - גילה הרץ (1). בסה"כ 2 חברים באופוזיציה העירונית.

פרסים עירוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיריית תל אביב-יפו מחלקת מדי מספר שנים 16 פרסי עידוד והוקרה לאישים ראויים בתחומי פועלם. תדירות חלוקת הפרס משתנה לפי סוג הפרס. מתוך 16 הפרסים העירוניים, שלושה ממומנים על ידי קרנות חיצוניות, וה-13 הנותרים ממומנים מתקציבה של העירייה.

  1. פרס דוש לקריקטורה ע"ש קריאל גרדוש
  2. פרס ויצמן למחקרים במדעים מדויקים ע"ש ד"ר חיים ויצמן
  3. פרס דיזנגוף לאמנות הציור והפיסול ע"ש מאיר דיזנגוף
  4. פרס טשרניחובסקי לתרגומי מופת ע"ש שאול טשרניחובסקי
  5. פרס אנגל ליצירה מוזיקלית ולמחקר המוזיקה העברית ע"ש יואל אנגל
  6. פרס סוקולוב לעיתונות הכתובה והאלקטרונית ע"ש נחום סוקולוב
  7. פרס רוקח לאדריכלות ע"ש ישראל רוקח
  8. פרס משה הלוי לאמנות הבימה ע"ש משה הלוי
  9. פרס קרוון לאדריכלות גנים ונוף ע"ש אברהם קרוון
  10. פרס נפתלי למדעי הכלכלה והחברה ע"ש פרץ נפתלי
  11. פרס הרב קוק לספרות תורנית ע"ש הרב אברהם יצחק הכהן קוק
  12. פרס דב הוז לספורט ע"ש דב הוז
  13. פרס לעובדים בתחום החינוך העברי
  14. פרס סולד לרפואה והיגיינה ציבורית ע"ש הנרייטה סולד
  15. פרס רוזנבלום לאמנויות הבמה ע"ש גוטליב וחנה רוזנבלום
  16. פרס ביאליק לספרות יפה ולחכמת ישראל ע"ש חיים נחמן ביאליק

פרסים נוספים שחולקו: פרס איינהורן לחקר הלשון והספרות הרפואית העברית, ע"ש ד"ר משה איינהורן (מ-1966).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


תל אביב-יפו

ערכים ראשיים: יפו - היסטוריה - תחבורה - אדריכלות - רחובות ושדרות - רבעים - צפון תל אביב - דרום תל אביב

נושאים מרכזיים נוספים: יפו העתיקה - אחוזת בית - העיר הלבנה - חוף תל אביב - העירייה ומועצת העיר - סמל העיר

קטגוריה ראשית - פורטל תל אביב-יפו

ראשי עיריית תל אביב
1921 - 1925: מאיר דיזנגוף | 1925 - 1927: דוד בלוך-בלומנפלד | 1928 - 1936: מאיר דיזנגוף | 1936: משה שלוש | 1936 - 1952: ישראל רוקח | 1953 - 1959: חיים לבנון |
1960 - 1969: מרדכי נמיר | 1969 - 1974: יהושע רבינוביץ | 1974 - 1993: שלמה להט | 1993 - 1998: רוני מילוא | החל מ-1998: רון חולדאי
TelAvivEmblem.svg