עיריית תל אביב-יפו
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| תל אביב-יפו |
| ראש העירייה |
| סגן ראש העיר |
|
| פורטל - תל אביב-יפו |
עיריית תל אביב-יפו היא גוף השלטון המקומי, במעמד של עירייה, האחראי לניהולה השוטף של העיר תל אביב-יפו. ככל רשות מקומית, עוסקת עיריית תל אביב-יפו בעניינים מוניציפאליים מסוג הסדרת שרותי חינוך, תרבות, רווחה, תשתיות, ניקיון, תברואה וכדומה.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
[עריכה] יפו לפני איחודה עם תל אביב
פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.
[עריכה] לפני קום המדינה
עד שנת 1921 ניהלו את ענייני תל אביב והשכונות היהודיות ביפו ועדים שנבחרו באסיפות כלליות של התושבים. הוועדים היו וולונטריים, ואמנם התושבים קיבלו עליהם את מרותם, אך לא היה להם שום תוקף חוקתי.
השכונות היהודיות היו כולן שכונות של העיר יפו. עם התחלת השלטון הבריטי האזרחי בארץ, פעל ועד תל אביב לשנות את המעמד המשפטי של תל אביב. ב-19 ביולי 1920 ערך הנציב העליון הראשון, סיר הרברט סמואל, ביקור בתל אביב, התרשם מהיישות המיוחדת והנפרדת של תל אביב, וגילה הבנה לתביעות ההיפרדות מיפו. ב-11 במאי 1921 חתם על "פקודת מועצת עיריית תל אביב". הפקודה קבעה את עצמאות תל אביב על ידי כך שהפרידה אותה מיפו (אם כי בנושאים מסוימים, כמו אישור התקציב השנתי, הייתה עדיין כפופה לעיריית יפו), וקבעה את גבולותיה. שלוש שנים לאחר מכן, ב-24 בינואר 1924, נערכו הבחירות הראשונות למועצת העיר.
הצו עליו חתם הנציב העליון הרברט סמואל, הגדיר את גבולות המועצה וכך נכנסו לתל אביב שכונות נוספות. כמו כן הוקמו שכונות חדשות אשר הסתפחו אף הן לתל אביב ותושביהן נתווספו לכלל המצביעים.
בבחירות הראשונות לכל שכונה היו מספר קנדידטים לפי מספר תושביה.
הוחלט שבעלי זכות ההצבעה יהיו אזרחי תל אביב חצי שנה לפחות, מגיל 20, המשלמים מסי עירייה בסכום של 50 גרוש מצרי לשנה. לעומת זאת רשאי להבחר אזרח מעל גיל 24, הדובר עברית.
ב- 12 בינואר 1934 פורסמה פקודת העיריות, ובה תל אביב הוכרזה כעיר, והמועצה כעירייה. כמו כן בוטלו כל הסעיפים הפרוצדוראלים שקשרו את תל אביב לעיריית יפו, ותושבי תל אביב איבדו את זכות ההצבעה לעיריית יפו.
[עריכה] הבחירות הראשונות
ציבור האזרחים נחלק לשלושה מפלגות עיקריות: "מפלגת פועלי יפו", "אגודת בעלי המגרשים והבתים", "מחנה המרכז\בלתי מפלגתיים" -
הבחירות הראשונות היו בינואר 1924,
- "מפלגת פועלי יפו" ו"פועלי ציון" (דוד בלוך-בלומנפלד (ראש העירייה השני) ויוסף אהרונוביץ') זכו ב-15 נציגים
- "רשימת המרכז" (בראשה עמד מאיר דיזנגוף(ראש העירייה הראשון)) ב-7 נציגים
- "נכסי דלא ניידי" ב-5 נציגים
- "המזרחי הצעיר" ב-3 נציגים (מנשה מני ויוסף אליהו )
- "הסתדרות הספרדים" ב-2 נציגים בלבד ( סעדיה שושני ואברהם קריניצי)
שאר הנבחרים היו נציגי השכונות, סה"כ היו במועצה 41 חברים (18 היו מתל אביב עצמה ו-23 מהשכונות החדשות)
ישיבת המועצה הראשונה, התקיימה ב-31 בינואר 1924 ובה נבחרו:
- מאיר דיזנגוף לראש העירייה
- וסגניו ד"ר בן ציון מוסינזון (מנהל גימנסית הרצליה) ודוד בלוך בלומנפלד מסיעת הפועלים.
למרות שסיעת הפועלים זכתה למספר הקולות הרב ביותר, סיעתו של דיזנגוף, סיעת המרכז קיבלה את מנדט המועצה והיא הרכיבה את הקואליציה.
- בנוסף לכך אחד העם נבחר לחבר כבוד - החבר ה-42 של המועצה (ממלא מקום).
[עריכה] תקופת מדינת ישראל
בשנת 1949 אוחדו הערים תל־אביב ויפו במסגרת איחוד רשויות מקומיות, ומאז שני העריים מתנהלות כישות אחת.
[עריכה] מבנה אדמיניסטרטיבי
מנגנון עיריית תל אביב כולל כ-7,000 עובדים (לא כולל עובדי עמותות ועובדי קבלן) המועסקים באגפי העירייה השונים ומנהלותיה. בראש המנגנון עומד מנכ"ל העירייה.
[עריכה] אגפי העירייה
- מינהל בינוי ותשתית
- מינהל החינוך
- מינהל הכספים
- מינהל הנדסה
- מינהל השירותים החברתיים
- חטיבת התפעול
[עריכה] רובעי העיר
שטחה המוניציפלי של תל אביב-יפו מחולק ל-9 רבעים מנהלתיים:
- רובע 1 - צפון-מערב. שכונות עבר הירקון שממערב לנתיבי איילון בהם אזור רמת אביב, אוניברסיטת תל אביב ועוד.
- רובע 2 - צפון-מזרח. שכונות עבר הירקון שממזרח לנתיבי איילון בהם שכונות נאות אפקה, הדר יוסף, צהלה, שיכון דן ועוד.
- רובע 3 - הצפון הישן ומרכז העיר. בין רחוב אבן גבירול והים, ומצפון לקו הרחובות בוגרשוב-שדרות בן ציון-מרמורק ומדרום לנחל הירקון.
- רובע 4 - בין רחוב אבן גבירול, נתיבי איילון, נחל הירקון ושדרות שאול המלך בדרום. כולל את הצפון החדש, שכונות בבלי, גבעת עמל ופארק צמרת.
- רובע 5 - שכונות לב העיר, נוה צדק כרם התימנים והסביבה. עד רחוב יהודה הלוי במזרח ודרך יפו/רחוב אילת בדרום.
- רובע 6 - מרכז העסקים כולל שכונת מונטיפיורי, שכונת הרכבת והקרייה. בין שדרות שאול המלך, נתיבי איילון, ורחוב הרכבת בדרום.
- רובע 7 - יפו ונוה עופר.
- רובע 8 - דרום. אזור נוה שאנן, פלורנטין, שכונת שפירא וקריית שלום.
- רובע 9 - דרום מזרח. כל האזור שממזרח לנתיבי איילון ומדרום לגבעתיים ורמת גן כולל שכונת התקווה, נחלת יצחק, יד אליהו ועוד.
חלוקה זו של רובעי העיר השתנתה עם השנים ואינה חופפת הגדרות חלוקה אחרות של העיר כגון ועדות התכנון באגף ההנדסה או אזורי החנייה של העיר.
[עריכה] מבנה פוליטי
בראש הפירמידה הפוליטית של עיריית תל אביב-יפו עומד ראש העירייה, הנבחר אחת לחמש שנים בבחירות אישיות. במקביל לבחירת ראש העירייה נבחרים, בפתק הצבעה נוסף ובמעטפה נפרדת, חברי מועצת העיר המתמודדים ברשימות שונות, שאינן בהכרח מקבילות לרשימות המתמודדות בפוליטיקה הלאומית.
ראש העירייה, בדומה לראש ממשלה, נזקק לתמיכת רוב של חברי המועצה שנבחרה, ועל כן ירכיב בדרך כלל קואליציה עירונית ליצירת רוב במועצת העיר, אשר יעניק לו גיבוי וחופש פעולה לניהול ענייני העיר. בכירי רשימות הקואליציה מתמנים על פי רוב לסגניו, אוחזים בתיקים נושאיים שונים של אחריות לניהול ענייני העיר, ומהווים יחד עם ראש העיר את "הנהלת העירייה" – היא ה"קבינט" המוניציפלי. יתר חברי המועצה שאינם חברי הנהלה פועלים בוועדות השונות, המורכבות מאנשי רשימות שונות מן הקואליציה והאופוזיציה.
מועצת העיר תל אביב-יפו מונה 26 חברים, והיא עוסקת בחקיקתם של "חוקי העזר העירוניים" בשטחים המונציפלים של העיר.
[עריכה] ראשי העירייה
| מס' | ראש העירייה | מספר קדנציות | משך הכהונה | סיעה |
| 1 | מאיר דיזנגוף | 1 | 1922 - 1925 | הציונים הכלליים |
| 2 | דוד בלוך-בלומנפלד | 1 | 1926 - 1928 | הציונים הכלליים |
| 3 | מאיר דיזנגוף (כהונה שנייה) | 2 (לא כולל הראשונה) | 1928 - 1936 | הציונים הכלליים |
| 4 | משה שלוש (ממלא מקום לאחר שדיזנגוף נפטר) | מ"מ | 1936 | הציונים הכלליים |
| 5 | ישראל רוקח (מינוי של הנציב העליון) | 4 | 1936 - 1952 | רשימת המרכז המאוחד |
| 6 | חיים לבנון (לאחר שישראל רוקח מונה לשר הפנים מונה סגנו) | 1 + מ"מ | 1953 - 1959 | הציונים הכלליים |
| 7 | מרדכי נמיר (פרש מטעמי בריאות, והעביר את תפקידו לסגנו) | 1 | 1959 - 1969 | מפא"י |
| 8 | יהושע רבינוביץ (ממלא מקום, לאחר שנמיר התפטר) | 1 | 1969 - 1974 | המערך |
| 9 | שלמה להט | 4 | 1974 - 1993 | ליכוד |
| 10 | רוני מילוא | 1 | 1993 - 1998 | ליכוד |
| 11 | רון חולדאי | 2, מכהן | 1998 - | תל אביב 1 |
[עריכה] "ראש העיר ליום אחד"
לאחר שנפטר ראש העירייה הראשון, מאיר דיזנגוף, בשנת 1936, בחרה מועצת העיריה את משה שלוש כיורשו. שלטונות המנדט סירבו לאשר את הבחירה, וקבעו כי ישראל רוקח יהיה ראש העיר הבא. רוקח הסכים לקבל את התפקיד, למרות הפגיעה בהליך הדמוקרטי. מאז זכור שלוש כ"ראש העיר ליום אחד".
[עריכה] כמעט ראשי עיר
- גולדה מאיר - 1955, מטעם מפלגת מפא"י -
- בבחירות לראשות העירייה ב-1955 היה מובטח רוב לגולדה מאירסון (מאיר) מול חיים לבנון.[דרוש מקור] למרות זאת, סיכלו סיעות אגודת ישראל והפועל המזרחי את בחירתה על רקע התנגדותם למינוי אישה לתפקיד. לבסוף מונה לבנון לראשות העיר וכעבור 14 שנים נבחרה מאיר לתפקיד ראש ממשלת ישראל.
[עריכה] פרסים עירוניים
עיריית תל אביב-יפו מחלקת מדי מספר שנים 16 פרסי עידוד והוקרה לאישים ראויים בתחומי פועלם. תדירות חלוקת הפרס משתנה לפי סוג הפרס. מתוך 16 הפרסים העירוניים, שלושה ממומנים על ידי קרנות חיצוניות, וה-13 הנותרים ממומנים מתקציבה של העירייה.
- פרס דוש לקריקטורה ע"ש קריאל גרדוש
- פרס ויצמן למחקרים במדעים מדויקים ע"ש ד"ר חיים ויצמן
- פרס דיזנגוף לאמנות הציור והפיסול ע"ש מאיר דיזנגוף
- פרס טשרניחובסקי לתרגומי מופת ע"ש שאול טשרניחובסקי
- פרס אנגל ליצירה מוזיקלית ולמחקר המוזיקה העברית ע"ש יואל אנגל
- פרס סוקולוב לעיתונות הכתובה והאלקטרונית ע"ש נחום סוקולוב
- פרס רוקח לאדריכלות ע"ש ישראל רוקח
- פרס משה הלוי לאמנות הבימה ע"ש משה הלוי
- פרס קרוון לאדריכלות גנים ונוף ע"ש אברהם קרוון
- פרס נפתלי למדעי הכלכלה והחברה ע"ש פרץ נפתלי
- פרס הרב קוק לספרות תורנית ע"ש הרב אברהם יצחק הכהן קוק
- פרס דב הוז לספורט ע"ש דב הוז
- פרס לעובדים בתחום החינוך העברי
- פרס סולד לרפואה והיגיינה ציבורית ע"ש הנרייטה סולד
- פרס רוזנבלום לאמנויות הבמה ע"ש גוטליב וחנה רוזנבלום
- פרס ביאליק לספרות יפה ולחכמת ישראל ע"ש חיים נחמן ביאליק
[עריכה] מועצת העיר
-
ערך מורחב – מועצת העיר תל אביב-יפו
כיום מועצת העיר מורכב מהסיעות:"תא1" (סיעת ראש העיר),"ליכוד" (סיעת סגן ראש העיר),"מרצ", "הירוקים", "ש"ס", "שינוי", "גד", "א", "זץ". חברי המועצה עוסקים בחקיקתם של "חוקי העזר העירוניים" בשטחים המנוציפלים של העיר.
[עריכה] הבחירות הבאות
 |
קטע זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך הנתונים בנושא זה משתנים במהירות, ועל כן ייתכן שהם חלקיים, לא מדויקים או לא מעודכנים. |
ב-2008 ייערכו בחירות לראשות עיריית תל אביב. בין האישים המוזכרים כמועמדים לראשות העיר:
- רון חולדאי - ראש עיריית תל אביב הנוכחי
- אבישי ברוורמן, מטעם מפלגת העבודה. נשיא אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, חבר כנסת.
- גדעון סער, מטעם מפלגת הליכוד. חבר כנסת, ומזכיר הממשלה בעבר.
- רונית תירוש , מטעם מפלגת קדימה. מנכ"לית משרד החינוך, התרבות והספורט בעבר וכן חברת כנסת.
- דן להט, בנו של ראש העיר התשיעי שלמה להט.
- יעל דיין, סגנית ראש עיריית תל אביב מטעם מפלגת מרצ-יחד.
- פאר ויסנר מטעם מפלגת הירוקים, סגן ראש עיריית תל אביב.
 |
לנושאים משויכים נוספים ראו פורטל תל אביב-יפו |
