מאיר כרמון
 |
||
| יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים. | |
 | |
| לידה |
31 בדצמבר 1947 (בן 76)  |
|---|---|
| מדינה |
ישראל |
| השכלה |
אוניברסיטת בר-אילן |
| מעסיק |
אוניברסיטת בר-אילן |
  | |
מאיר כרמון (נולד ב-31 בדצמבר 1947) הוא סופר ישראלי, מרצה בכיר במחלקה למדע המדינה באוניברסיטת בר-אילן ובמחלקה לקרימינולוגיה במכללה האקדמית אשקלון.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
כרמון, קצין משטרה לשעבר, כיהן, בין היתר, כראש המשרד ללוחמה בפשיעה במחוז תל אביב ועסק בחקירתם של פשעים חמורים. נמנה עם חוקרי פרשת חטיפתו של אורון ירדן בראשית שנות ה-80. בוגר אוניברסיטת תל אביב ובהמשך רכש תואר שני באוניברסיטת בר-אילן ודוקטורט בחינוך[דרושה הבהרה].
ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
עד כה יצאו לאור ארבעה עשר מספריו וספר אחד שותף בעריכה.
בספר "חוקרים ונחקרים - משחק המוחות" דן המחבר באפשרות לבסס את החקירה הפלילית על כלים מדעיים ובכך למנוע הפללת חשודים חפים מפשע.
בספרו "שקיעתה של האמת - מוסר האמת והשקר" ניתח את הדילמה העומדת בפני המין האנושי, באיזה עולם אנו חיים. האם זהו עולם המבוסס על ערכים של 'אמת' ו'צדק' או עולם הנע בין 'שקר קדוש' ל-'שקר נתעב'. הספר מנתח את התפיסות הפילוסופיות, התאולוגיות והמשפטיות המתמודדות עם דילמה זו.
בספרו "השמונה ביוני" חוזר המחבר אל שנות השמונים של המאה ועשרים ומעלה על הכתב, כסיפור מתח הנוגע ללב, את אחת הפרשות שזעזעו מדינה שלמה.
בספרו "שגעון מחפש משמעות" דן המחבר, בתפיסתה של החברה את המשוגע, את החריג, ממיני זוויות ראייה: סוציאלית, פילוסופית, רפואית ומשפטית.
ד"ר כרמון היה שותף בעריכת הספר "הרשעות שווא" קובץ מאמרים הדנים בליקויים במערכת אכיפת החוק, דבר שהביא להרשעתם של חפים מפשע.
בספרו "ארץ הילדים הבודדים" מציג המחבר את סיפורם של חמישה ילדים קטנים שנשלחים לחיות ב"בית הילד" בפרדס חנה של שנות החמישים, בלי הורים ובלי בני משפחה, עזובים ובודדים. הם נאחזים זה בזה באהבה, בצחוק ובנאמנות אין-קץ.
בספר "לא רוצה להיות אלוהים" מעלה המחבר את שאלת קיומו של אלוהים השולט באדם ובאתני הטבע. נער סקרן, המלווה בקיפוד, נחש, שועל, ינשוף, נשר ועגור, הנלחם באיתני הטבע, ברוחות רעות, חוצה אגמים והרים מושלגים, עד שהוא מגיע אל מקום משכנו של האין סוף-שרואה בו את מחליפו.
בספר "הזקן עם המטאטא", מתאר המחבר קשר בלתי אפשרי הנרקם בסמטאותיה הצבעוניות של מרקש, בין מקס, הבחור היהודי המופנם, לבין סרינה, ילדת הסהרה המוסלמית היפהפייה.
הספר "הזקן עם המטאטא", תורגם לצרפתית Le Vieux Au Balai.
שני עולמות המשתלבים בעלילה אחת. עולמה של סרינה המותירה אחריה שובל של דם כחלק מחיפושיה אחר אביה הביולוגי, מחד, לבין עולמו של מקס השזור במעשי גבורתם של לוחמי המחתרת היהודית באלג'יר, שסייעו לכוחות האמריקניים לפלוש לאלג'יריה במלחמת העולם השנייה ולסיפור עלייתם של יהודי המגרב בשנות החמישים של המאה ה-20.
בספרו "רצח בבעל בק" חושף המחבר את סיפורן של 'הנזירות' אן מרי המוסלמית ונדין עשראווי היהודיה, שפעלו בשליחות מדינת ישראל שאך קמה על רקע מלחמת קדש והעלאת יהודי פורט סעיד.
בספרו "רצח פקיד השומה" מעלה המחבר את סיפורה של משפחת אבולעפיה שאחד מבניה שימש כפקיד שומה ובחקירת הרצחו נחשפו בידי חוקרים פרטיים מקרי רצח נוספים של בני המשפחה.
בספר האחרון "רוקסאן" נשזרים סודות מהעבר עם ההווה בדמויותיהם של שלוש הגיבורות, ג'מה, רוקסאן, לואיז. ג'מה מחפשת את קורות משפחתה שברחה מעיראק, רוקסאן נמלטת מאימת פרחי כנסייה לאחר שחשפה בית בושת שהם ניהלו ולואיז שלא חסה על איש וחיסלה את כל מי שאיים על רוקסאן. סופה של העלילה המפתיעה תשאיר את הקורא פעור פה.
רשימת ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רצח בתשרי (1995)
- חוקרים ונחקרים ומה שביניהם, תל אביב, הוצאת סער, שנת 2000.
- מסע ללא שם, שנת 2004.
- חוקרים ונחקרים – משחק המוחות, תל אביב, הוצאת מסדה, שנת 2008.
- שקיעתה של האמת – מוסר האמת והשקר, תל אביב, הוצאת מסדה, שנת 2011.
- הרשעות שווא – היבטים פילוסופים פסיכולוגים וארגוניים, תל אביב, הוצאת פירלשטיין-גינוסר, שנת 2012.
- השמונה ביוני, תל אביב, הוצאת מסדה, שנת 2013.
- שיגעון מחפש משמעות, תל אביב, הוצאת דיונון, שנת 2013. גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר".
- ארץ הילדים הבודדים, אזור, הוצאת ספרי צמרת, שנת 2014.
- לא רוצה להיות אלוהים, כפר סבא, הוצאה עצמית, שנת 2018
- הזקן עם המטאטא, תל אביב, הוצאת 'הדובדבן', שנת 2019
- Le Vieux Au Balai, כפר סבא, תרגום לצרפתית של הספר 'הזקן עם המטאטא', שנת 2019
"חוקרים ונחקרים-משחק המוחות" גרסה שלישית, מעודכנת. 'מסדה' שנת 2020
"רצח בבעל בק", כפר סבא, 2020
"רצח פקיד השומה", כפר סבא, 2021
"רוקסאן" ספרי 'ניב' 2023
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| בקרת זהויות |
|
|---|
