קרימינולוגיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קרימינולוגיה (Criminology; מלטינית: crīmen - האשמה; מיוונית: λογία - תורה) הוא תחום ידע תאורטי, מחקרי ובין תחומי, שעניינו חקר הסטייה החברתית, סיבותיה ומאפייניה, ויחסי הגומלין בינה ובין שורת משתנים, המשפיעים על הקרימינולוגיה כתחום דעת, ביניהם משתנים ביולוגיים, פסיכולוגיים, סוציולוגיים ומשפטיים. האדם העוסק בקרימינולוגיה נקרא קרימינולוג, אם כי חקר הסטייה והעיסוק בה נעשה במשך השנים גם על ידי סוציולוגים, משפטנים ופסיכולוגים.

באופן טבעי, חקר הסטייה, הגדרותיה ומאפייניה הם יחסיים לחברה ולתרבות. כך, בעוד כי בחברות מערביות (ואף בינן ובין עצמן) מוגדרות מוסכמות ונורמות מסוימות כ"נורמליות" לעומת אחרות "אבנורמליות", הרי שההגדרה בחברות שבטיות להתנהגויות אלה היא שונה בתכלית.

אסכולות תאורטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין האסכולות ותחומי הדעת המרכזיים, בתאוריה ובמחקר, אשר אפיינו את הקרימינולוגיה לאורך השנים, ניתן למנות מספר תאוריות מרכזיות:

  • האסכולה הקלאסית והנאו-קלאסית – גישה זו עוסקת בעיקר בתגובה לפשע ובשאלות של ענישה, כיצד להרתיע עבריינים, איזה עונש הינו היעיל והצודק ביותר. לפי התאוריה הזו, אדם עובר עבירה משום שהחליט שהוא מבצע את העבירה. כל התנהגות של אדם היא רציונלית ונעשית מתוך בחירה.
  • האסכולה הפוזיטיבית – לא הסכימה לתפיסת האדם כפי שהוגדרה בגישה הקלאסית ולכן הפוזיטיביסטיים טענו שהתנהגות אנושית אינה נובעת מבחירה חופשית אלא נגרמת מתוך גורמים ביולוגיים, פיזיולוגיים, פסיכולוגיים, חברתיים וגורמים נוספים; הדגש צריך להיות בגורם לפשע ויש לפתור את הבעיה לא בענישה אלא בהעלאת רמת החיים או שיפור מערכת החינוך. בגישה זו מתמקדים במבצע העבירה ופחות במעשה, יש חשיבות לנסיבות שהביאו אותו לביצוע העבירה.
  • האסכולה הרדיקלית – תאוריה חדשה יחסית, מתמקדת בעיקר בהגדרות החוקים הפליליים, ובשאלה מדוע נחקקו חוקים פליליים כאלה ולא אחרים. הרדיקלים קראו תיגר על ההגדרות הבסיסיות של הפשע ושאלו מדוע התנהגויות מסוימות נחשבות לפשע, והתנהגויות אחרות שהן די דומות, ולעתים אף גורמות לאותו נזק או גדול יותר, לא מוגדרות כפשע.
  • תאוריות התיוג
  • תאוריות הקונפליקט
  • תאוריות העוסקות בפשיעה מצבית, ניהולה ומניעתה
  • תאוריית השיקום של קרייסי

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בר אלון

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אברהם נ. טננבוים (2003) "על שוטרים וגנבים: סוגיות בקרימינולוגיה" סדרת האוניברסיטה המשודרת - משרד הביטחון http://www.mishpat.ac.il/teachers/tennenbaum/Book-AviT.pdf
  • שהם, א'. (2006). החצר הסגורה, הוצאת הספרים של יד-טבנקין והמכללה האקדמית אשקלון
  • אדלשטיין, א'. (2005). קריירה פלילית ועבריינות סדרתית, הוצאת אוניברסיטת בן-גוריון
  • גוד, א'. (2002). על הסטייה, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה
  • שוהם, ש"ג, רהב, ג' ואדד, מ'. (2004). קרימינולוגיה, הוצאת שוקן.
  • שוהם, ש' ושביט, ג'. (1990). עבירות ועונשים, הוצאת עם-עובד.


מדעי החברה

סוציולוגיהאנתרופולוגיהמדע המדינהיחסים בינלאומייםמדיניות ציבוריתפסיכולוגיהקרימינולוגיהכלכלהתקשורת