מרי בליאן
 | |
| לידה |
1927 ליון, צרפת |
|---|---|
| פטירה |
13 בספטמבר 2017 (בגיל 90 בערך) ירושלים, ישראל |
| מקום לימודים |
בית הספר הלאומי הגבוה לאמנויות היפות  |
| תחום יצירה | קרמיקה |
  | |
מרי בליאן (בארמנית: Մարի Պալյան; 1927 – 13 בספטמבר 2017) הייתה ציירת ואמנית קרמיקה ארמנית שפעלה בירושלים. יצירותיה מהוות חידוש סגנוני בתוך מסגרת אמנות הקרמיקה הארמנית בירושלים.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מרי בליאן החלה לצייר בילדותה. מאוחר יותר נשלחה ללימודים באקדמיה לאמנויות היפות. בשנת 1953 היא פגשה את בעלה לעתיד, סטארק בליאן, בן דוד רחוק שלה, שלמד באותה עת הנדסת קרמיקה באנגליה. השניים נישאו לאחר שנה בבית לחם.[1] בשנת 1955 התגורר הזוג ברבת עמון, שם כיהן סטארק בתפקיד מנהל בית חרושת למוצרים קרמיים. בשנת 1965, עם פטירתו של נישאן בליאן, סב המשפחה, שבו בני הזוג לירושלים. כמו כן פורקה ה"הסדנה המשותפת" לייצור קרמיקה שהקימו מגרדיש קרקשיאן ביחד עם נישאן בליאן בדרך שכם בירושלים. סטארק ומרי בליאן המשיכו להפעיל את הסדנה בדרך שכם מס' 14, שנקראה מעתה "Palestine Pottery", ואילו סטפן קרקשיאן ואחיו הכדר ברג' קרקשיאן פתחו סדנה לייצור קרמיקה ברחוב ה"ויה דולורוזה" שנקראה "Jerusalem Old City". בשנותיה הראשונות בסדנה השתמשה מרי בדגמים המסורתיים של הסדנה. העבודות מאותה עת מאופיינות בקו עדין, על כלים קטנים או בינוניים בגודלם. בין חידושיה העיקריים בתקופה זו היה השימוש בדגם של עץ איילות ואריה שנלקח מפסיפס בח'רבת אל-מפג'ר. בנוסף, בליאן השתמשה במוטיבים של דגם זה לשם פיתוח סצנות חדשות ובעלות קומפוזיציה חופשית יותר.
החל ממחצית שנות השבעים ובמהלך שנות השמונים של המאה ה-20 עברה יצירתה של בליאן שינוי בקנה המידה של העבודות. המעבר מציור על כלים קטנים לכלים גדולים יחסית, ולציור המורכב מכמה אריחי קרמיקה, איפשר לבליאן ליצור קומפוזיציות מורכבות יותר, המדגישות את התנועה שבדגמים. בין העבודות הציבוריות שיצרה בתקופה זו ניתן למנות לוח אריחים במלון אמריקן קולוני, שלושה לוחות בנושא של איילות ועצים במשכן הנשיא ועוד.
החל מראשית שנות התשעים הפכה יצירתה של בליאן למונומנטלית יותר. בשנת 1992 הציגה בליאן במוזיאון הסמית'סוניאן סדרה של 22 ציורי אריחים גדולי ממדים ובהם נושאים ומוטיבים מסורתיים עם קומפוזיציות חדשניות ומלאות תנועה. בשנת 2004 הותקן ציור אריחים גדול ממדים של בליאן על גבי בנין במרכז ירושלים שנושאו "רזי גן העדן".
ביבליוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- כנען-קדר, נורית, הקרמיקה הארמנית של ירושלים, שלושה דורות, 1919-2000, יד יצחק בן-צבי, ירושלים, 2002.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- The Palestinian Pottery, אתר הסדנה של משפחת בליאן (באנגלית)
- חדש: קרמיקה ארמנית במרכז ירושלים, ynet, 28.11.2005
- יוסף צוריאל, קראמיקה במשפחה, מעריב, 23 ביוני 1986
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ראו: Jane M. Friedman "The Gardens of Marie Balian"