שמואל פרסוב (אמן)

שמואל פרסוב
	אין תמונה חופשית
לידה	20 בפברואר 1885; פוצ'פ, האימפריה הרוסית
פטירה	16 בינואר 1961 (בגיל 75)
מקום לימודים	בצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב
תחום יצירה	פיסול

שמואל פֶּרְסוֹב (א' באדר ה'תרמ"ה, 20 בפברואר 1885 – כ"ח בטבת ה'תשכ"א, 16 בינואר 1961) היה אמן ישראלי יליד רוסיה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרסוב נולד בפּוֹצֶ'פּ שברוסיה. עד גיל 18 למד בישיבה מסורתית מקומית. ביחד עם בניו של הרב, אורי ניסן גנסין ומנחם גנסין, החל לעסוק באמנות, ובשנת 1905 עלה לארץ ישראל והצטרף למחזור הראשון של תלמידי "בצלאל" כתלמיד בכיתה העליונה. לאחר סיום לימודיו שימש פרסוב כראש המחלקה לעיצוב פיליגרן ב"בצלאל" והיה מעורב בניהול "מושבת בצלאל" בבן שמן. בשנת 1908 נישא לפועה הילמן (1885–1963), שאותה הכיר במטבח הפועלים בירושלים. לזוג נולדו חמישה ילדים, בהם בועז פרסוב, שהיה חבר ב"קבוצת הרועים" בשייח' אבריק ונפטר בשנת 1936 (נקבר בבית הקברות של אגודת השומרים),^[1] ושחקן הקולנוע והתיאטרון נחמיה פרסוף.

ב-1913 היה שותף ביחד עם זאב רבן ומאיר גור אריה בהקמת בית המלאכה לאמנות "מנורה". בנוסף לפעילותו בבצלאל היה פרסוב חבר מפלגת "הפועל הצעיר" וחבר "חובבי הבמה העברית". בשנת 1923 היגר פרסוב לארצות הברית. משפחתו הצטרפה אליו ב-1929.

בשנת 1949 חזר לישראל ושימש כמורה בבית הספר "מאיר שפיה". בשנותיו האחרונות התגורר בקיבוץ שדות ים, שם התגוררה בתו, תמר.

ב-16 בינואר 1961, נפטר ונקבר בבית העלמין קיסריה.^[2]