זאב רבן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
זאב רַבָּן
Zeev Raban 1930.jpg
זאב רבן עם דגם חימר של כותרת עמוד שעיצב עבור בניין ימק"א ירושלים
שם לידה ווֹלְף (זאב) רָבִיצְקי
תאריך לידה 22 בספטמבר 1890
מקום לידה לודז'
תאריך פטירה 19 בינואר 1970 (בגיל 79)
מקום פטירה ירושלים
תחום יצירה ציור, גרפיקה, עיצוב תעשייתי
זרם באמנות האמנות הארץ ישראלית
הושפע על ידי בוריס שץ, אפרים משה ליליין[1]
רישום לספר "ירושלים הבנויה" מאת בוריס שץ

זאב רַבָּן (22 בספטמבר 1890, לודז'19 בינואר 1970, ירושלים) היה צייר, גרפיקאי ומעצב תעשייתי עברי. מאבות האמנות הארץ ישראלית בתקופת היישוב.

תולדות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבן נולד בשם ווֹלְף (זאב) רָבִיצְקי בלודז' בשנת 1890. אביו היה חרדי ובילדותו למד בחדר. החל את לימודי האמנות בעירו, ובגיל 16 יצא ללמוד פיסול ועיטור אדריכלי דקורטיבי במוסדות שונים לאמנויות - תחילה במינכן ובהמשך בפריז ובבריסל.

בהשפעת מנהל בית הספר לאמנות בירושלים "בצלאל", האמן בוריס שץ, עלה רבן לארץ ישראל בשנת 1912 ושימש כמורה ב"בצלאל" עד שנת 1929. בבצלאל לימד פיסול, ריקוע וחקיקה ולימים מונה למנהל הזמני של המוסד. בין תלמידיו שם נמנו ראובן רובין, נחום גוטמן, אביגדור סטימצקי ומרדכי אבניאל.‏[2]

השתתף בשנת 1921 בתערוכה ההיסטורית בה הציגו לראשונה בארץ ישראל אגודת אמנים עברית. תערוכה זו התקיימה במגדל דוד שבעיר העתיקה בירושלים, שהייתה הראשונה מסדרת תערוכות שנתיות שנקראו תערוכות אמני מגדל דוד.

ב-1922 הקים בשיתוף עם האמן מאיר גור אריה "בית עבודה לאמנות אינדוסטריאלית" (קרי תעשייתית), שפעל עד לשנות ה-60. בשנות העשרים והשלושים עסק רבות בעיצוב סמלים ותעודות לעסקים ומוסדות וכן בעיצוב פנים.‏[3] אריחי קרמיקה שעיצב מעטרים חזיתות בתים רבים בתל אביב.

רבן עיטר ועיצב בתי כנסת בארץ ישראל ומחוץ לה ויצר להם ריהוט ותשמישי קדושה. בשנת 1931 עיצב את החלונות הצבעוניים בבית הכנסת הגדול (תל אביב).

רבן היה אנתרופוסוף וצמחוני. היה ממיסדי לשכת "אלומה" של הבונים החופשיים. היה ממקימי שכונת בית הכרם בירושלים.

ציוריו של רבן, חפצי החן שיצר, עיטוריו לספרים וכרזות פרסומת שעיצב, היו ברוח אסכולת ה-"אר נובו" (Art Nouveau) שרווחה באירופה בסוף המאה התשע עשרה ובראשית המאה העשרים, שהיה בה יסוד דקורטיבי חזק. כן שילב רבן ביצירותיו יסודות מזרחיים האופינים לארץ ישראל וממוטיבים תנ"כיים ותיאר את נופי הארץ ואנשיה. יצירותיו מרובות הסמלים הוגדרו כ"סימבוליזם עברי". רבן נחשב אחד מיוצרי "סגנון בצלאל".

תערוכות אודותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ב-1982 נערכה תערוכת ציורים ומתווי עבודות עיצוב של רבן (מן השנים 1915-1940) בגלריה דבל בירושלים (בעקבות תערוכה קודמת שם אודותיו מ-1981).
  • בשנת 1993 נערכה בגלריה "מעיינות" בירושלים תערוכה רטרוספקטיבית, שבה הוצגו לראשונה כ-250 מעבודותיו של זאב רבן שנאספו בעולם.‏[4]
  • בשנת 2001 התקיימה תערוכה רטרוספקטיבית מקיפה לעבודותיו ופועלו של רבן במוזיאון תל אביב לאמנות, לרגל ציון 70 שנים למוזיאון.

השכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1905 למד באקדמיה לאמנות במינכן
  • 1907 למד בפריס באקדמיה הממשלתית בפיקוח פרופ' מרסייה
  • מ-1912 למד בבצלאל, ירושלים

הוראה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • החל מ-1914 ניהל את מחלקת המיקשה ב"בצלאל"

עבודות בולטות[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קטלוגים:

  • זאב רבן, 1890–1970 / אוצרת התערוכה: יעל גנסיה; תרגום לאנגלית ועריכה: מלכה יגנדורף; תרגום לעברית: עדנה לרמן, ירושלים: גלריה מעינות, תשנ"ג-1993.
  • זאב רבן - סימבוליסט עברי / אוצרת: בת שבע גולדמן אידה; ספר: מחקר: בת שבע גולדמן אידה; תרגום מאנגלית לעברית: דריה קסובסקי), תל אביב: מוזיאון תל אביב לאמנות (בשיתוף עם יד יצחק בן-צבי), 2001.
  • Raban remembered: Jerusalem’s forgotten master: essays and catalogue of an exhibition at the Yeshiva University Museum, December 1982-June 1983, New York City: The Museum, 1982.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ סמדר שפי, "חזון פנטסטי על ארץ ישראל", הארץ, 16.5.93.
  2. ^ מקור: תיק האמן במרכז המידע לאמנות ישראלית, מוזיאון ישראל.
  3. ^ סמדר שפי, "חזון פנטסטי על ארץ ישראל", הארץ, 16.5.93.
  4. ^ מקורות: "תערוכה מ"תקופת בצלאל": עבודות של זאב רבן", על המשמר, 13.5.93; תמליל ראיון טלוויזיה עם מנהל מוזיאון ישראל מרטין וייל, 13.5.93 (מתיק האמן במרכז המידע לאמנות ישראלית, מוזיאון ישראל).
  5. ^ ראו: עמר לחמנוביץ, "הגדה של פסח מאוירת על ידי זאב רבן", השבועון-מקור ראשון, 22.4.05.
  6. ^ סמדר שפי, "חזון פנטסטי על ארץ ישראל", הארץ, 16.5.93.
  7. ^ שמעון רובינשטיין, "חידת ליל ט"ז בסיוון תרפ"ו", כל העיר, 21.7.89. הדלתות אינן ניצבות עוד בפתח הבניין.