הפועל הצעיר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הפועל הצעירראשי תיבות: הפוה"צ) הייתה מפלגת פועלים ציונית בארץ ישראל, שמטרותיה היו הגשמת הציונות ויצירת חברה עברית עובדת ואשר ראתה מתפקידה לפעול למען כיבוש העבודה במושבות ובערים ולהחייאת התרבות העברית. התנועה הושפעה מאוד מתורתו של א"ד גורדון. המפלגה נוסדה ב-1905. ב-1930 התאחדה עם "אחדות העבודה" למפלגת פועלי ארץ ישראל, מפא"י, שבראשה עמד דוד בן-גוריון.

הפועל הצעיר בלתי מפלגתיים פועלי ציון הפועל המזרחי אחדות העבודה פועלי ציון שמאל מפא"י העובד הציוני מפא"י מפלגת השומר הצעיר התנועה לאחדות העבודה הליגה הסוציאליסטית התנועה לאחדות העבודה פועלי ציון מפלגת פועלים השומר הצעיר מפ"ם מפא"י הפועל המזרחי העובד הציונימפלגות הפועלים הציוניות ביישוב.png
אודות התמונה


היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפלגת הפועל הצעיר נוסדה בפתח תקווה בשנת 1905 על ידי יוצאי תנועת "צעירי ציון" בגולה. מזכירה הראשון היה רפאל סברדלוב, אשר כיהן בתפקידו עד 1908. חברי המפלגה שללו את תורת מרקס ואת מלחמת המעמדות, והתנגדו להשתתפות בארגונים הסוציאליסטיים הבינלאומיים דוגמת האינטרנציונל הסוציאליסטי. בשנת 1907 נוסד עיתונה של המפלגה, "הפועל הצעיר", שעורכו הראשון היה יוסף אהרונוביץ'. בשנת 1908 הוציאו קול קורא לצעירי היהודים בגולה לעלות לארץ ישראל ולהגשים את הציונות הלכה למעשה בכל ענפי המשק ובייחוד בחקלאות.

חברי "הפועל הצעיר" היו בין ראשוני ההתיישבות בקבוצת דגניה ובמושב נהלל, וחלקם רב בהקמת ההסתדרות החקלאית. יחד עם "אחדות העבודה" ייסדה מפלגת "הפועל הצעיר" את הסתדרות העובדים הכללית.

קשרי המפלגה מלפני מלחמת העולם הראשונה עם "צעירי ציון" בגולה נתהדקו, וב-26 במרץ 1920 התכנסה ועידת פראג. בספר "נפתולי דור" נאמר: "אל הוועידה באו חמשים ציר מהסתדרויות "הפועל הצעיר" ו"צעירי ציון" בארץ ישראל, אוקראיינה, רוסיה, פולניה, גרמניה, אוסטריה, צ'כוסלובקיה ועוד וכ-500 אורחים". בוועידה זו הוקמה "ההתאחדות העולמית של 'הפועל הצעיר' ו'צעירי ציון'".

שלושת הזרמים העיקריים בוועידה היו "הפועל הצעיר" בארץ ישראל, בראשות יוסף שפרינצק ואליעזר יפה; "הפועל הצעיר" במערב אירופה, בראשות רוברט ולטש; ו"צעירי ציון" במזרח אירופה, בראשות אליעזר קפלן. דמות מרכזית בוועידה היה אהרון דוד גורדון ומילא אחריו מרטין בובר. היה ויכוח חריף בשאלות היסוד של התנועה: צעירי ציון מפולין דרשו הזדהות עם התנועה הסוציאליסטית הבינלאומית, הפועל הצעיר מפולין התנגד לכך נמרצות; הפועל הצעיר המערבי נקט עמדה מתונה יותר. היו חילוקי דעות גם בשאלות יסוד נוספות: הפועל הצעיר הארץ-ישראלי דגל בשלילה מוחלטת של הגולה ודרש להתרכז בעבודה חלוצית בארץ. צעירי ציון רצו לשים דגש חזק יותר על ארגון היהודים בגולה במטרה לפתור גם את בעיותיהם המיידיות. החלטות הוועידה התקבלו ברוח "סינתטית", המשלבת את שני הכיוונים, דבר שאיפשר להקים את ה"התאחדות".

בשנת 1923 חלה תמורה ב"הפועל הצעיר" ביחסה אל הסוציאליזם ותנועת הפועלים הבינלאומית, ואף שלחה משקיפים אל קונגרס האינטרנציונל הסוציאליסטי בהמבורג.

בשנת 1930 התאחדה המפלגה עם "אחדות העבודה" ב"מפלגת פועלי ארץ ישראל" (מפא"י).

מנהיגיה הבולטים של המפלגה היו יוסף שפרינצק, יוסף אהרונוביץ', אליעזר קפלן, פנחס לבון, ד"ר יעקב טהון וד"ר חיים ארלוזורוב.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ב. וסט (עורך), נפתולי דור (קובץ מאמרים זכרונות ותעודות, מהדורה שנייה), משלחת חוץ של צעירי ציון התאחדות ברוסיה, תש"ז-1947.
  • יוסף שפירא, הפועל הצעיר: הרעיון והמעשה. תל אביב: עיינות, 1968.
  • מאיר חזן, מתינות: הגישה המתונה בהפועל הצעיר ובמפא"י, 1905-1945, תל אביב: הוצאת עם עובד, 2009

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]