עלי שלכת (שיר) – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 39: | שורה 39: | ||
== קישורים חיצוניים == |
== קישורים חיצוניים == |
||
* [http://www.jazzstandards.com/compositions-0/autumnleaves.htm דף השיר באתר] {{אנגלית}} |
* [http://www.jazzstandards.com/compositions-0/autumnleaves.htm דף השיר באתר] {{אנגלית}} |
||
*[http://www.wikifonia.org/node/106 תווי השיר] בוויקיפוניה |
* [http://www.wikifonia.org/node/106 תווי השיר] בוויקיפוניה |
||
* [http://youtu.be/5EReh34qY_M הביצוע של לינה מח'ול] ביוטיוב |
|||
== הערות שוליים == |
== הערות שוליים == |
||
גרסה מ־21:59, 16 בפברואר 2013
עלי שלכת (בצרפתית: Les feuilles mortes, מילולית "העלים המתים", באנגלית: Autumn Leaves) הוא שיר צרפתי פופולרי. השיר נכתב על ידי ז'וזף קוסמה (לחן) וז'אק פרוור (מילים) ב-1945 ותורגם לאנגלית על ידי ג'וני מרסר ב-1947.
ביצועים
השיר הושמע לראשונה בפיו של איב מונטאן בפסקול הסרט Les Portes de la Nuit ("שערי הלילה") ב-1947. מאז הפך הלחן לסטנדרט ג'אז והוקלט על ידי אמנים רבים נוספים.
ב-24 בדצמבר 1950 שרה אדית פיאף את השיר בגרסאותיו הצרפתית והאנגלית במסגרת מופע רדיו מיוחד לחג המולד.
ב-1955 הקליט הפסנתרן האמריקאי רוג'ר ויליאמס גרסה אינסטרומנטלית של השיר בפסנתר סולו. גרסה זו הגיעה למקום הראשון במצעד הפזמונים של המגזין בילבורד ושהתה בו ארבעה שבועות רצופים. הייתה זו הנעימה האינסטרומנטלית היחידה בפסנתר שהגיעה למקום הראשון במצעד.[1]
בסרט "עלי שלכת" מ-1956 בכיכובה של ג'ואן קרופורד הושמע השיר בביצועו של נאט קינג קול.
בתחום הג'אז בוצע השיר במספר פרשנויות על ידי אמנים כקולמן הוקינס, דיזי גילספי ודיוק אלינגטון. ב-1958 ביצע הרכבו של נגן הסקסופון קנונבול אדרלי גירסת בי בופ של השיר. בביצוע השתתפו גם מיילס דייויס בחצוצרה וארט בלייקי בתופים והוא נכלל בתקליט Somethin' Else. שנה לאחר מכן הקליט ביל אוונס יחד עם סקוט לה-פרו ופול מושן גרסה משלו לשיר, בתקליט Portrait in Jazz. שתי הקלטות אלה קיבעו את השיר כסטנדרט ג'אז והשפיעו על דורות של נגנים שהקליטו גרסאות משלהם.[2]
השיר מופיע גם בפסקולי הסרטים "מכורים לאהבה" (1997, בביצועו של סטפן גרפלי), "חצות בגן הטוב והרע" (1997, בביצוע פאולה קול) ו"מדרכות ניו יורק" (2001, בביצוע של סטן גץ).
ב-2006 שר את השיר בעברית משה בקר, בתרגומה של נעמי שמר, בתקליטו "סולו"[3].
ב-2010 הוציא אריק קלפטון גרסת כיסוי משלו לשיר (בגרסה האנגלית) באלבומו קלפטון.
ב - 2013 שרה לינה מח'ול גרסת כיסוי משלה (בגרסה ערבית, במקור של פיירוז) במסגרת התכנית דה-וויס. על ביצוע זה זכתה לינה בקולות כל שלושת השופטים האחרים.
מבנה מוזיקלי
הלחן בנוי בתבנית AABC, מהלך האקורדים טיפוסי להרמוניה של ג'אז ומשותף לסטנדרטים רבים:
הבית:
Cm7 (II) - F7 (V) - Bbmaj7 (I)
והפזמון החוזר:
Fm7 (II) - Bb7 (V) - Ebmaj7 (I).
זו גם דוגמה מובהקת לסקוונצה, כלומר מהלך מוזיקלי בו קטע מלודי או הרמוני חוזר על עצמו ברצף, אך בהשאה כלפי מטה או כלפי מעלה.
הלחן כולל את כל התווים בסולם, מה שמאפשר לנגן המאלתר שימוש בהם כבמודוס באלתור מודאלי.
קישורים חיצוניים
- דף השיר באתר (באנגלית)
- תווי השיר בוויקיפוניה
- הביצוע של לינה מח'ול ביוטיוב
הערות שוליים
- ^ רוג'ר ויליאמס
- ^ דף השיר באתר Jazz Standards ראו בחלק "Getting Started"
- ^ מילות השיר בתרגום עברי זה