לדלג לתוכן

גלוסקמת יעקב אחי ישו – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קטגוריה:סרקופגים באמצעות HotCat
מ הוספת תוכן ומקורות
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:JamesOssuary-1-.jpg|שמאל|ממוזער|250px]]
[[תמונה:JamesOssuary-1-.jpg|שמאל|ממוזער|250px]]
'''"גלוסקמת יעקב אחי ישו"''' היא [[גלוסקמא]] שנמצאה בישראל בשנות השבעים של המאה הקודמת, אשר זכתה לפרסום נרחב בעולם בשנת[[2002]]. על הגלוסקמא נחרט בארמית "יעקוב בר יוסף אחוי דישוע" (בתרגום לעברית: "יעקוב בן יוסף אחיו של ישו"). הגלוסקמא הינה קופסת אבן שנועדה לשימור עצמותיו של הנפטר שהונחו בתוכה, בהתאם למסורת היהודית שהייתה מקובלת בעיקר באזור ירושלים במאה הראשונה לספירה. ככל הידוע הגלוסקמא התגלתה בעמק קידרון בסמוך לכפר סילוואן. על סמך הכתובת, נטען שהגלוסקמא הכילה קרוב לוודאי את עצמותיו של [[יעקב הצדיק|יעקב]], אחיו של [[ישו]] מנצרת, המוכר גם בשמות "יעקב הצדיק", "סנט ג'ימס" (באנגלית) ו"סנטייגו" (בספרדית).
'''"גלוסקמת יעקב אחי ישו"''' היא [[גלוסקמא]] שנמצאה בישראל ב-[[2002]]. על הגלוסקמא נחרט "יעקוב בר יוסף אחוי דישוע" על סמך כך, נטען שהגלוסקמא הכילה את עצמותיו של [[יעקב הצדיק|יעקב]], אחיו של [[ישו]]. מוצא הגלוסקמא נתון כיום לוויכוחים, חלק טוענים כי היא [[זיוף עתיקות|זיוף מודרני]], חלק טוענים כי המדובר בממצא אותנטי, ורק התוספת "אחוי דישוע", הכתובה, לדעתם, בכתב שונה משאר הכתובת, היא הזיוף, ואחרים (כמו [[רוני רייך]], [[שמואל אחיטוב]], [[חגי משגב]], [[אסתר אשל]] ו[[עדה ירדני]]){{הערה|1=Oded Golan, [http://www.bibleinterp.com/articles/authjam358012.shtml The Authenticity of the James Ossuary and the Jehoash Tablet Inscriptions – Summary of Expert Trial Witnesses], April 2011 ([http://www.bibleinterp.com/PDFs/Authenticity_Letter.pdf PDF file])}} סבורים כי הוא עשוי להיות ממצא מהימן. בהמשך למציאתו, ב[[ינואר]] [[2003]] נמצאה "תגלית" ארכאולוגית נוספת, הידועה בשם "[[כתובת יהואש]]", אשר מציאתה נקשרה ל[[עודד גולן]]. הסרט הדוקומנטרי "[[הקבר האבוד של ישו]]" נקשר לתגלית זו.

למרות שכל אחד מהשמות המצוינים בכתובת (יעקב, יוסף וישוע) היה שם יהודי נפוץ בתקופת הבית השני,  מחקר סטטיסטי מקיף לבדיקת שכיחות שילוב השמות המופיעים על גבי הגלוסקמא אשר בוצע על ידי פרופ' קמיל פוקס מאונ' ת"א, מצביע כי ניתן לקבוע ברמת וודאות הקרובה למוחלטת, כי במהלך עשרות השנים בהן היו גלוסקמאות אבן בשימוש בירושלים, חיו ונפטרו באזור ירושלים רק כ- 1.7 אנשים בוגרים ששמם הפרטי היה יעקב, שם אביהם היה יוסף והיה להם אח בשם ישו (ישוע).<ref>{{קישור כללי|הכותב=By Roger Highfield, Science Editor and Jonathan Petre, Religion Correspondent|כתובת=http://www.telegraph.co.uk/news/science/science-news/3307700/Burial-box-held-the-bones-of-Jesuss-brother.html|כותרת=Burial box 'held the bones of Jesus's brother'|אתר=Telegraph.co.uk|תאריך_וידוא=2016-05-26}}</ref>  פרופ' אנדריי לאמייר, ארכיאולוג מומחה לכתובות ארמיות ולתקופת ראשית הנצרות מאונ' [[סורבון|הסורבון]], ציין במחקר מדעי שפרסם כי עצם הזכרתו של אח בכתובת על גבי גלוסקמא היתה נדירה ביותר במהלך אותם שנים, ומשכך היא מצביעה על היותו של האח המוזכר על גבי גלוסקמא בצמוד לשמו של נפטר, דמות חשובה וידועה בקהילה.<ref>{{קישור כללי|הכותב=The Biblical Archaeology Society|כתובת=http://members.bib-arch.org/publication.asp?PubID=BSBA&Volume=28&Issue=06&ArticleID=01|כותרת=Burial Box of James the Brother of Jesus {{!}} The BAS Library|אתר=members.bib-arch.org|תאריך_וידוא=2016-05-26}}</ref>  לאמייר טען שנתון זה מחזק את הסבירות לכך שבגלוסקמא זו נטמנו עצמותיו של יעקב, אחיו של ישו מנצרת, ומשכך מדובר בממצא הארכיאולוגי הקדום ביותר שנתגלה המזכיר את ישו מנצרת.

הגלוסקמא מצויה באוסף העתיקות של [[עודד גולן (אספן עתיקות)|עודד גולן]], אחד האספנים הידועים בעולם של ארכיאולוגיה ארצישראלית ושל ארכיאולוגיה מקראית. גולן רכש את הגלוסקמא מסוחר עתיקות במזרח-ירושלים באמצע שנות השבעים של המאה הקודמת.<ref>{{Cite news
| url = http://www.haaretz.co.il/magazine/1.1669944
| title = תעלומה ארכיאולוגית
| last = חסון
| first = ניר
| date = 2012-03-23
| newspaper = הארץ
| language = he
| access-date = 2016-05-26
}}</ref> לדבריו דווח לו כי הגלוסקמא נתגלתה בעמק קידרון בסמוך לסילוואן (כפר השילוח).

לאחר פרסום הגלוסקמא בתקשורת בשנת 2002, היה מוצא הגלוסקמא נתון לוויכוחים, חלק טען כי היא [[זיוף עתיקות|זיוף מודרני]], חלק טען כי המדובר בממצא אותנטי, ורק התוספת "אחוי דישוע", נכתבה, לדעתם, בכתב שונה משאר הכתובת, ולכן היא הזיוף, ואחרים (כמו [[רוני רייך]], [[שמואל אחיטוב]], [[חגי משגב]], [[אסתר אשל]] ו[[עדה ירדני]]){{הערה|1=Oded Golan, [http://www.bibleinterp.com/articles/authjam358012.shtml The Authenticity of the James Ossuary and the Jehoash Tablet Inscriptions – Summary of Expert Trial Witnesses], April 2011 ([http://www.bibleinterp.com/PDFs/Authenticity_Letter.pdf PDF file])}} סברו כי הכתובת כולה עשויה להיות ממצא מהימן.

מקוריות כתובת הגלוסקמא עמדה בליבו של הליך משפטי שנמשך קרוב ל-8 שנים (2004-2012), בבית המשפט המחוזי בירושלים, לאחר שרשות העתיקות הצהירה כי מחצית מכתובת הגלוסקמא עתיקה ומחציתה הוספה בשנים האחרונות.<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.antiquities.org.il/article_heb.aspx?sec_id=17&sub_subj_id=185&id=267|כותרת=Israel Antiquities Authority|אתר=www.antiquities.org.il|תאריך_וידוא=2016-05-26}}</ref>  במשפט העידו כ-120 עדים, בהם למעלה מ-50 מומחים מרחביי העולם לארכיאומטריה, ביו-גיאולוגיה, גיאולוגיה, מיקרוסקופיה, טכנולוגיות עיבוד אבן, פליאוגרפיה, ארמית, [[ארכאולוגיה|ארכיאולוגיה]], צילום ועוד, שבחנו את הגלוסקמא ואת אותנטיות הכתובת.<ref>www.news1.co.il/uploadFiles/485637843608857.doc</ref>‏ המומחים – בהם פרופ' קרומביין (מאוניברסיטת אולדנברג), ד"ר אמנון רוזנפלד וד"ר אריה שימרון (מהמכון הגיאולוגי בירושלים), ד"ר אד קיל וד"ר דן רחימי (מעבדות מוזיאון ROM בטורונטו), פרופ' ג'ימס האררל (מאוניברסיטת טולדו), ואורנה כהן ([[רשות העתיקות]]) – קבעו, על סמך איתורה של פטינה טבעית ממקור ביולוגי שהתפתחה באופן איטי במשך מאות שנים בחריצי אותיות שונות בכתובת (בפרט בחלק הכתובת שנחשד על יד הרשות להיות חדש), כי ניתן לקבוע בוודאות כי הכתובת לא נחקקה בדורות האחרונים.‏<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Amnon Rosenfeld, Howard R. Feldman, Wolfgang E. Krumbein|שם=The Authenticity of the James Ossuary|כתב עת=Open Journal of Geology|כרך=04|עמ=69–78|שנת הוצאה=2014-03-12|doi=10.4236/ojg.2014.43007|קישור=http://file.scirp.org/Html/2-1210170_43671.htm}}</ref><ref>http://www.forananswer.org/Top_General/James_Ossuary_Report.pdf</ref><ref>{{צ-מאמר|מחבר=S. Ilani, A. Rosenfeld, H. R. Feldman, W. E. Krumbein|שם=Archaeometric analysis of the “Jehoash Inscription” tablet|כתב עת=Journal of Archaeological Science|כרך=35|עמ=2966–2972|שנת הוצאה=2008-11-01|doi=10.1016/j.jas.2008.06.019|קישור=http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0305440308001404}}</ref><ref>{{Cite news
| url = http://content.time.com/time/world/article/0,8599,1920720,00.html
| title = The Burial Box of Jesus' Brother: Fraud?
| last = Kalman
| first = Matthew
| date = 2009-09-05
| newspaper = Time
| issn = 0040-718X
| access-date = 2016-05-26
}}</ref> וכי פטינה זו זהה בכל פרמטר לפטינה המצויה על פני דפנות הגלוסקמא, שאין עוררין על קדמוניותה. ביהמ"ש ציין בהכרעת הדין שגם כמה ממומחי רשות העתיקות העידו כי הם זיהו בוודאות פטינה טבעית במילים "אחיו של ישו"<ref>סעיפים 113-25, עמודים 50–55, עדותם של פרופ' יובל גורן ואורנה כהן, www.news1.co.il/uploadFiles/485637843608857.doc</ref>‏ וציין כעובדה ש"בסופו של יום נמצאה פטינה (ביולוגית ורניש) אותנטית בחלקה השני של הכתובת", החלק שנטען בכתב האישום שזויף.‏<ref>סעיף 200, עמודים 81-2, www.news1.co.il/uploadFiles/485637843608857.doc</ref>

ארכיאולוגים ומומחים לכתובות עבריות וארמיות מימי [[תקופת בית שני|הבית השני]], אישרו את התאמתה המלאה של הכתובת כולה לכתובת שנחקקה בירושלים בסביבות אמצע המאה הראשונה לספירה.<ref>סעיף 51, עמוד 29, עדותו של פרופ' שמואל אחיטוב, וסעיפים 65-89 דפים 34-42, עדותם של פרופ' רוני רייך,  ד"ר עדה ירדני, דר' חגי משגב, פרופ' גבריאל ברקאי ופרופ' לאמייר, www.news1.co.il/uploadFiles/485637843608857.doc</ref> הארכיאולוג וחוקר ירושלים, פרופ' רוני רייך, סיכם את חוות דעתו בנוגע למקוריות הכתובת כך: "לא ניתן להצביע בכתובת על ערבוב של סממנים צורניים ותוכניים מתקופות שונות, העשוי להצביע על זיוף כלשהו. לפי דעתי, דומה שכל אחד מן המאפיינים של הכתובת שפורטו לעיל, ושל כל המאפיינים האלה גם יחד, וללא יוצא מן הכלל, מעידים על כתובת אותנטית משלהי ימי הבית השני (בעיקר המאה הא' לספירה המקובלת)".

ביהמ"ש המחוזי בירושלים קבע בהכרעת דין בת 438 עמודים כי לא הוכח שהכתובת של הגלוסקמא או חלק ממנה זויף, וכי הוא מאמץ את הראיות שהוצגו בפני ביהמ"ש לכך שגולן רכש את הגלוסקמא בשנות השבעים של המאה הקודמת.<ref>www.news1.co.il/uploadFiles/485637843608857.doc</ref> המדינה ורשות העתיקות לא ערערו על הכרעת הדין והגלוסקמא הוחזרה בהוראת בית המשפט לאספן עודד גולן.‏<ref>{{Cite news
| url = http://www.haaretz.co.il/news/law/.premium-1.2143141
| title = סוף לסאגת לוח יהואש: העליון הורה למדינה להשיבו לאספן עודד גולן
| last = חסון
| first = ניר
| date = 2013-10-17
| newspaper = הארץ
| language = he
| access-date = 2016-05-26
}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.biblicalarchaeology.org/daily/biblical-artifacts/inscriptions/israel-antiquities-authority-returns-jesus-brother-bone-box-to-owner/|כותרת=Israel Antiquities Authority Returns “Jesus Brother” Bone Box to Owner - Biblical Archaeology Society|אתר=Biblical Archaeology Society|תאריך=2013-11-11|שפה=en-US|תאריך_וידוא=2016-05-26}}</ref>

הסרטים הדוקומנטריים "אחיו של ישו" (דיסקברי, 2003) ו"הקבר האבוד של ישו" (ג'ימס קמרון ושמחה יעקובוביץ) נקשרו לתגלית זו.

כתובת הגלוסקמה נכללת כיום בקורפוס המדעי המלא של כל הכתובות המוכרות על גבי גלוסקמאות שנתגלו בישראל, שפורסם בשנת 2010.<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.degruyter.com/view/product/42384|כותרת=Corpus Inscriptionum Iudaeae/Palaestinae - Volume 1 Jerusalem, Part 1: 1-704|אתר=www.degruyter.com|תאריך_וידוא=2016-05-26}}</ref>


==קישורים חיצוניים==
* [http://www.antiquities.org.il/article_Item_ido.asp?sec_id=17&sub_subj_id=185&id=267 דוח מסכם לעבודת וועדת הבדיקה שהסמיך מנהל רשות העתיקות] אתר רשות העתיקות
* [http://www.antiquities.org.il/article_Item_ido.asp?sec_id=17&sub_subj_id=185&id=267 דוח מסכם לעבודת וועדת הבדיקה שהסמיך מנהל רשות העתיקות] אתר רשות העתיקות



גרסה מ־14:47, 26 במאי 2016

"גלוסקמת יעקב אחי ישו" היא גלוסקמא שנמצאה בישראל בשנות השבעים של המאה הקודמת, אשר זכתה לפרסום נרחב בעולם בשנת2002. על הגלוסקמא נחרט בארמית "יעקוב בר יוסף אחוי דישוע" (בתרגום לעברית: "יעקוב בן יוסף אחיו של ישו"). הגלוסקמא הינה קופסת אבן שנועדה לשימור עצמותיו של הנפטר שהונחו בתוכה, בהתאם למסורת היהודית שהייתה מקובלת בעיקר באזור ירושלים במאה הראשונה לספירה. ככל הידוע הגלוסקמא התגלתה בעמק קידרון בסמוך לכפר סילוואן. על סמך הכתובת, נטען שהגלוסקמא הכילה קרוב לוודאי את עצמותיו של יעקב, אחיו של ישו מנצרת, המוכר גם בשמות "יעקב הצדיק", "סנט ג'ימס" (באנגלית) ו"סנטייגו" (בספרדית).

למרות שכל אחד מהשמות המצוינים בכתובת (יעקב, יוסף וישוע) היה שם יהודי נפוץ בתקופת הבית השני,  מחקר סטטיסטי מקיף לבדיקת שכיחות שילוב השמות המופיעים על גבי הגלוסקמא אשר בוצע על ידי פרופ' קמיל פוקס מאונ' ת"א, מצביע כי ניתן לקבוע ברמת וודאות הקרובה למוחלטת, כי במהלך עשרות השנים בהן היו גלוסקמאות אבן בשימוש בירושלים, חיו ונפטרו באזור ירושלים רק כ- 1.7 אנשים בוגרים ששמם הפרטי היה יעקב, שם אביהם היה יוסף והיה להם אח בשם ישו (ישוע).[1]  פרופ' אנדריי לאמייר, ארכיאולוג מומחה לכתובות ארמיות ולתקופת ראשית הנצרות מאונ' הסורבון, ציין במחקר מדעי שפרסם כי עצם הזכרתו של אח בכתובת על גבי גלוסקמא היתה נדירה ביותר במהלך אותם שנים, ומשכך היא מצביעה על היותו של האח המוזכר על גבי גלוסקמא בצמוד לשמו של נפטר, דמות חשובה וידועה בקהילה.[2]  לאמייר טען שנתון זה מחזק את הסבירות לכך שבגלוסקמא זו נטמנו עצמותיו של יעקב, אחיו של ישו מנצרת, ומשכך מדובר בממצא הארכיאולוגי הקדום ביותר שנתגלה המזכיר את ישו מנצרת.

הגלוסקמא מצויה באוסף העתיקות של עודד גולן, אחד האספנים הידועים בעולם של ארכיאולוגיה ארצישראלית ושל ארכיאולוגיה מקראית. גולן רכש את הגלוסקמא מסוחר עתיקות במזרח-ירושלים באמצע שנות השבעים של המאה הקודמת.[3] לדבריו דווח לו כי הגלוסקמא נתגלתה בעמק קידרון בסמוך לסילוואן (כפר השילוח).

לאחר פרסום הגלוסקמא בתקשורת בשנת 2002, היה מוצא הגלוסקמא נתון לוויכוחים, חלק טען כי היא זיוף מודרני, חלק טען כי המדובר בממצא אותנטי, ורק התוספת "אחוי דישוע", נכתבה, לדעתם, בכתב שונה משאר הכתובת, ולכן היא הזיוף, ואחרים (כמו רוני רייך, שמואל אחיטוב, חגי משגב, אסתר אשל ועדה ירדני)[4] סברו כי הכתובת כולה עשויה להיות ממצא מהימן.

מקוריות כתובת הגלוסקמא עמדה בליבו של הליך משפטי שנמשך קרוב ל-8 שנים (2004-2012), בבית המשפט המחוזי בירושלים, לאחר שרשות העתיקות הצהירה כי מחצית מכתובת הגלוסקמא עתיקה ומחציתה הוספה בשנים האחרונות.[5]  במשפט העידו כ-120 עדים, בהם למעלה מ-50 מומחים מרחביי העולם לארכיאומטריה, ביו-גיאולוגיה, גיאולוגיה, מיקרוסקופיה, טכנולוגיות עיבוד אבן, פליאוגרפיה, ארמית, ארכיאולוגיה, צילום ועוד, שבחנו את הגלוסקמא ואת אותנטיות הכתובת.[6]‏ המומחים – בהם פרופ' קרומביין (מאוניברסיטת אולדנברג), ד"ר אמנון רוזנפלד וד"ר אריה שימרון (מהמכון הגיאולוגי בירושלים), ד"ר אד קיל וד"ר דן רחימי (מעבדות מוזיאון ROM בטורונטו), פרופ' ג'ימס האררל (מאוניברסיטת טולדו), ואורנה כהן (רשות העתיקות) – קבעו, על סמך איתורה של פטינה טבעית ממקור ביולוגי שהתפתחה באופן איטי במשך מאות שנים בחריצי אותיות שונות בכתובת (בפרט בחלק הכתובת שנחשד על יד הרשות להיות חדש), כי ניתן לקבוע בוודאות כי הכתובת לא נחקקה בדורות האחרונים.‏[7][8][9][10] וכי פטינה זו זהה בכל פרמטר לפטינה המצויה על פני דפנות הגלוסקמא, שאין עוררין על קדמוניותה. ביהמ"ש ציין בהכרעת הדין שגם כמה ממומחי רשות העתיקות העידו כי הם זיהו בוודאות פטינה טבעית במילים "אחיו של ישו"[11]‏ וציין כעובדה ש"בסופו של יום נמצאה פטינה (ביולוגית ורניש) אותנטית בחלקה השני של הכתובת", החלק שנטען בכתב האישום שזויף.‏[12]

ארכיאולוגים ומומחים לכתובות עבריות וארמיות מימי הבית השני, אישרו את התאמתה המלאה של הכתובת כולה לכתובת שנחקקה בירושלים בסביבות אמצע המאה הראשונה לספירה.[13] הארכיאולוג וחוקר ירושלים, פרופ' רוני רייך, סיכם את חוות דעתו בנוגע למקוריות הכתובת כך: "לא ניתן להצביע בכתובת על ערבוב של סממנים צורניים ותוכניים מתקופות שונות, העשוי להצביע על זיוף כלשהו. לפי דעתי, דומה שכל אחד מן המאפיינים של הכתובת שפורטו לעיל, ושל כל המאפיינים האלה גם יחד, וללא יוצא מן הכלל, מעידים על כתובת אותנטית משלהי ימי הבית השני (בעיקר המאה הא' לספירה המקובלת)".

ביהמ"ש המחוזי בירושלים קבע בהכרעת דין בת 438 עמודים כי לא הוכח שהכתובת של הגלוסקמא או חלק ממנה זויף, וכי הוא מאמץ את הראיות שהוצגו בפני ביהמ"ש לכך שגולן רכש את הגלוסקמא בשנות השבעים של המאה הקודמת.[14] המדינה ורשות העתיקות לא ערערו על הכרעת הדין והגלוסקמא הוחזרה בהוראת בית המשפט לאספן עודד גולן.‏[15][16]

הסרטים הדוקומנטריים "אחיו של ישו" (דיסקברי, 2003) ו"הקבר האבוד של ישו" (ג'ימס קמרון ושמחה יעקובוביץ) נקשרו לתגלית זו.

כתובת הגלוסקמה נכללת כיום בקורפוס המדעי המלא של כל הכתובות המוכרות על גבי גלוסקמאות שנתגלו בישראל, שפורסם בשנת 2010.[17]

הערות שוליים

  1. ^ By Roger Highfield, Science Editor and Jonathan Petre, Religion Correspondent, Burial box 'held the bones of Jesus's brother', Telegraph.co.uk
  2. ^ The Biblical Archaeology Society, Burial Box of James the Brother of Jesus | The BAS Library, members.bib-arch.org
  3. ^ חסון, ניר (2012-03-23). "תעלומה ארכיאולוגית". הארץ. נבדק ב-2016-05-26.
  4. ^ Oded Golan, The Authenticity of the James Ossuary and the Jehoash Tablet Inscriptions – Summary of Expert Trial Witnesses, April 2011 (PDF file)
  5. ^ Israel Antiquities Authority, www.antiquities.org.il
  6. ^ www.news1.co.il/uploadFiles/485637843608857.doc
  7. ^ Amnon Rosenfeld, Howard R. Feldman, Wolfgang E. Krumbein, The Authenticity of the James Ossuary, Open Journal of Geology 04, 2014-03-12, עמ' 69–78 doi: 10.4236/ojg.2014.43007
  8. ^ http://www.forananswer.org/Top_General/James_Ossuary_Report.pdf
  9. ^ S. Ilani, A. Rosenfeld, H. R. Feldman, W. E. Krumbein, Archaeometric analysis of the “Jehoash Inscription” tablet, Journal of Archaeological Science 35, 2008-11-01, עמ' 2966–2972 doi: 10.1016/j.jas.2008.06.019
  10. ^ Kalman, Matthew (2009-09-05). "The Burial Box of Jesus' Brother: Fraud?". Time. ISSN 0040-718X. נבדק ב-2016-05-26. {{cite news}}: יש לבדוק את |issn= (עזרה)
  11. ^ סעיפים 113-25, עמודים 50–55, עדותם של פרופ' יובל גורן ואורנה כהן, www.news1.co.il/uploadFiles/485637843608857.doc
  12. ^ סעיף 200, עמודים 81-2, www.news1.co.il/uploadFiles/485637843608857.doc
  13. ^ סעיף 51, עמוד 29, עדותו של פרופ' שמואל אחיטוב, וסעיפים 65-89 דפים 34-42, עדותם של פרופ' רוני רייך,  ד"ר עדה ירדני, דר' חגי משגב, פרופ' גבריאל ברקאי ופרופ' לאמייר, www.news1.co.il/uploadFiles/485637843608857.doc
  14. ^ www.news1.co.il/uploadFiles/485637843608857.doc
  15. ^ חסון, ניר (2013-10-17). "סוף לסאגת לוח יהואש: העליון הורה למדינה להשיבו לאספן עודד גולן". הארץ. נבדק ב-2016-05-26.
  16. ^ Israel Antiquities Authority Returns “Jesus Brother” Bone Box to Owner - Biblical Archaeology Society, Biblical Archaeology Society, ‏2013-11-11 (באנגלית אמריקאית)
  17. ^ Corpus Inscriptionum Iudaeae/Palaestinae - Volume 1 Jerusalem, Part 1: 1-704, www.degruyter.com
ערך זה הוא קצרמר בנושא ארכאולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.