חגי משגב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חגי משגב

ד"ר חגי משגב (מושקוביץ) (נולד ב-25 באפריל 1958) הוא מרצה למקרא ולימודי ארץ ישראל באוניברסיטה העברית, מכללת הרצוג וגבעת וושינגטון.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בבני ברק, בנם של חנה וד"ר יחיאל צבי מושקוביץ, ממחברי סדרת דעת מקרא. למד בישיבה התיכונית נתיב מאיר וישיבות ההסדר מעלות והר עציון.

בעל תואר שלישי מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים בתחום המזרח הקדום, עוסק באפיגרפיה ופליאוגרפיה שמית. תלמידו של פרופ' יוסף נוה.

משגב פענח ופרסם לראשונה אודות האוסטרקון בחורבת קייאפה שידוע כ"חרס הקדום ביותר הכתוב בשפה העברית". בעקבות גילוי זה הציע משגב הבנה חדשה לגבי תהליך התפתחות הכתב והתפשטותו במזרח התיכון הקדום. המודל החדש תואם את מהלכו הכללי של הסיפור המקראי על ימי הממלכה המאוחדת, כמסקנת חופרי חירבת קייאפה.

בשנת 2015 פענח את "כתובת אשבעל" על גבי חרס שנמצא בחורבת קייאפה.

משגב גם פענח ופרסם 400 כתובות מהר גריזים, עיר המקדש השומרונית מהתקופה הפרסית וההלניסטית, שנחפרו על ידי קמ"ט ארכיאולוגיה יצחק מגן. הפרסום נערך בידי לבנה צפניה.

משגב שותף לפרויקט CIIP - קורפוס הכתובות של יודיאה-פלשתינה הכולל תיעוד כל הכתובות בכל השפות מארץ ישראל מימי אלכסנדר מוקדון ועד מוחמד. משגב התמקד (יחד עם עדה ירדני) בכתובות היהודיות והארמיות ובכתובות ירושלים[1].

הוא מתגורר במרכז שפירא, נשוי לרבקה ואב לארבעה.

מפרסומיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. (בשיתוף עם חנן אשל) "תעודה מן המאה הרביעית לפסה"נ מכתף יריחו", תרביץ, שנה נו חוברת ד, תמוז-אלול תשמ"ז, עמ' 478-461. ונקרות צורים 14, ינואר 1988, עמ' 33-21.
  2. "הסיסמה השלישית - עיון בתחילת פרשת וארא", מגדים ז', תשמ"ט, עמ' 30-27.
  3. "ארבע פיסות קלף כתובות ממדבר יהודה", מכמנים 7, שבט תשנ"ד, עמ' 43-37.
  4. "קטע מרצף אלפביתי על גלוסקמא", עתיקות 29, תשנ"ו, עמ' 50-*47*.
  5. הדין היהודיים לאור תעודות מדבר יהודה, קתדרה 82, תשנ"ז, עמ' 24-17.
  6. "הערות לכינויים ושמות משפחה בסוף ימי הבית השני שעל כתובות הגלוסקמאות", תרביץ, שנה סו חוברת א, תשרי-כסלו תשנ"ז, עמ' 123-130.
  7. "מאגיה בכתובות בתי הכנסת העתיקים, דברים – קובץ מאמרים במלאת עשור למרכז יעקב הרצוג", בעריכת יוסף אחיטוב וחנה ודוד עמית, עין צורים תשנ"ט, עמ' 31-36.
  8. "הערות אפיגרפיות", ארץ ישראל כ"ו (ספר קרוס), ירושלים תשנ"ט, עמ' 111-109.
  9. "על ארכיאולוגיה, על היסטוריה ועל חקר הכתובות העתיקות", על אתר ז, תש"ס, עמ' 110-101.
  10. "תאריכים והשימוש בהם בתעודות יהודיות מימי בית שני, המשנה והתלמוד, מדידה ושקילה בימי קדם", מוזיאון הכט – קטלוג מס' 17, חיפה תשס"א, עמ' 67-74 (*41 - *46).
  11. (בשיתוף עם יצחק מגן ולבנה צפניה) "הכתובות הארמיות והעבריות מהר גריזים", קדמוניות 120, תשס"א, עמ' 133-143.
  12. "כתב התורה במסורת חז"ל", נטועים ח, תשסב, 21-9.
  13. "התפתחות מנהגי זיכרון יהודיים בתקופה הרומית-ביזנטית לאור כתובות הקבורה", מחקרי יהודה ושומרון י"א, תשס"ב, עמ' 136-123.
  14. "קמעות והשבעות מארץ ישראל מתקופת התלמוד", מחניים 14, 2002, עמ' 42-29.
  15. "כתובות בתי הכנסת מתקופת המשנה והתלמוד, ועשו לי מקדש – בתי כנסת מימי קדם ועד ימינו", בעריכת יעקב אשל, אהוד נצר, דוד עמית ודוד קאסוטו, אריאל תשס"ד, עמ' 56-49
  16. (בשיתוף עם יששכר שטרן) "ארבע מצבות נוספות מצוער", תרביץ עד, תשס"ה, 151-137.
  17. (בשיתוף עם יוסף גרפינקל וסער גנור) "האוסטרקון מחורבת קיאפה, חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה", קובץ מחקרים כרך ג, עורכים: דוד עמית, גיא ד' שטיבל, אורית פלג–ברקת, ירושלים 2009, עמ' 111-123
  18. "אוסטרקון מחורבת קיאפה". קדמוניות 141 (תשעא) 2-12 ‬. עמ' 13-16.
  19. "אבן מקיר תזעק", סגולה 11 תשע"א, עמ' 54-59

פרסומים נבחרים באנגלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. (בשיתוף עם חנן אשל) A Fourth Century B.C.E. Document from Ketef Yeriho, IEJ 38, 1988, pp. 158-176
  2. (with Yitzhak Magen & Levana Tsfania) Mount Gerizim Excavations (I) – The Aramaic, Hebrew and Samaritan Inscriptions (JSP 2), Jerusalem 2004
  3. (with J. J. Price), Jewish Inscriptions and Their Use, in S. Safrai, Z. Safrai, J. Schwartz & P. J. Tomson (eds.), The Literature of the Sages II, Assen 2006, pp. 461-484
  4. (with Y. Garfinkel & S. Ganor) The Ostracon, in Y. Garfinkel & S. ganor (eds.), Khirbet Qeiyafa I – Excavation Report 2007-2008, Jerusalem 2009, pp. 243-258
  5. Corpus Inscriptionum Iudaeae/Palestina (CIIP), A multi-lingual corpus of the inscriptions from Alexander to Muhammad, Volume I, part 1. Ed. by H. Cotton, L. Di Segni, W. Eck, B. Isaac, A. Kushnir-Stein, H. Misgav, J. Price, I. Roll and A. Yardeni. Berlin: Walter de Gruyter, 2010.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]