אבא-אן הראשון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אבא-אן הראשון
חותם של אבא-אן הראשון
חותם של אבא-אן הראשון
לידה המאה ה־18 לפנה״ס עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1720 לפנה״ס עריכת הנתון בוויקינתונים
שושלת ממלכת ימחד
תואר מלך ימחד
כינוי אבא-אן הראשון
אב חמורבי הראשון
צאצאים ירים-לים השני
יורש העצר ירים-לים השני
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אַבָּא-אָן הָרִאשׁוֹן (מופיע במחקר גם בשמות אַבָּא-אֵל ואַבָּאֵל; מלך בין השנים 1720-1750 לפנה"ס לערך, על פי הכרונולוגיה התיכונה) היה המלך הרביעי בשושלת ממלכת ימחד, שמרכזה היה בעיר חלב. הוא ירש את אביו חמורבי הראשון.[1]

תקופת מלכותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

חמורבי הראשון השאיר לאבא-אן הראשון ממלכה משגשגת. תקופת מלוכתו הייתה שקטה באופן יחסי. ימחד שמרה על יחסי מסחר תקינים עם בבל ואבא-אן שמר על מערכת יחסים טובה עם שמשו-אילונה, בנו ויורשו של חמורבי מלך בבל. בתקופת שלטונו מרד בו זיתרדו מושל אירידו, עיר ששכנה בין חרן וכרכמיש, שהמריד ערי מדינה נוספות במסופוטמיה העליונה. ירים-לים, אחיו של אבא-אן, היה המושל של האזור שהעיר אירידו, הייתה העיר הראשית בה. בעקבות כך נהרסה אירידו, וירים-לים פוצה על ידי קבלת המלוכה על אללח', ונוצר ענף נפרד של שושלת בית ימחד.[2]

המידע על הסיבות להקמתה של שושלת המלוכה באללח' נמצא על גבי לוח שהתגלה בחפירות הארכאולוגיות בעיר. המלוכה שניתנה לירים-לים הייתה תחת הריבונות של ימחד, והיא הותנתה בכך שירים-לים ויורשיו לא יבגדו בימחד. אבא-אן הראשון נשבע שהוא לא יפקיע את המלוכה באללח' מידי אחיו, ואם יעשה זאת הוא יהיה מקולל. בתמורה, גם אחיו ירים-לים נשבע שבועת נאמנות לאחיו, תוך שהוא מציין שאם הוא או מישהו מיורשיו יחתור תחת ימחד, או יגלה את סודותיו של אבא-אן הראשון למלך אחר, השלטון על אללח' יופקע מידיהם.[3] חלק מהקללה כולל נוסח למפר הברית: ”מי יתן ואישתר תטביע ערוות אישה על ברכיו“. המשמעות של ברכיו הוא אברי מינו, והכוונה היא אולי שאישתר תהפוך את מפר הברית לאישה ממש, כלומר סריס.[4]

בתקופת שלטונו התחזקה השפעת התרבות החורית בימחד, ולפנתאון האלים של הממלכה נכנסו מספר אלים חוריים. בטקסט שנמצא באללח' מציין המלך אבא-אן הראשון שקיבל תמיכה מהאלה החורית חֶבַּת, תוך שהיא מופיעה כבת זוג של האל הדד,[5] האל הראשי של חלב.

אבא-אן הראשון כונה בכתובות "המלך הגדול", כינוי המצביע על מעמדה של ימחד בתקופתו. הוא מת בשנת 1720 לפנה"ס, וירש אותו בנו ירים-לים השני.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Warfare in the Ancient Near East to 1600 BC מאת William J. Hamblin, הוצאת Routledge‏, 2006, עמ' 253
  2. ^ Warfare in the Ancient Near East to 1600 BC מאת William J. Hamblin, הוצאת Routledge,‏ 2006, עמ' 255
  3. ^ Canaan in the 2nd Millennium B.C.E. מאת נדב נאמן, הוצאת Eisenbrauns,‏ 2005, עמ' 285–286
  4. ^ מאיר מלול, חברה, משפט ומנהג בישראל בתקופת המקרא ובתרבויות המזרח הקדום, הוצאת בר-אילן, 2006, עמ' 51–52
  5. ^ The Cambridge Ancient History, מאת E. Sollberger, הוצאת Cambridge University Press, ‏1970, עמ' 41


הקודם:
חמורבי הראשון
1764–1750 לפנה"ס
מלך ממלכי ימחד
1750–1720 לפנה"ס, על פי הכרונולוגיה התיכונה
הבא:
ירים-לים השני
1720–1700 לפנה"ס