עשתר
תרבות |
הדת המסופוטמית ![]() |
---|---|
אלים מקבילים |
עשתרת, Šauška, איננה ![]() |
אב |
סין ![]() |
אחים |
ארשקיגל, שמש ![]() |
בן או בת זוג |
תמוז, אשור ![]() |
![]() ![]() |

עִשְתָּר או אִשְתָר היא המקבילה האכדית לאִינַנַ השומרית ועשתרת השמית-מערבית. אלת הפריון, האהבה והמין. אַנֻנִתְ, אַסְטַרְטֵ, אַטַרְסַמַיִןְ ונִנַ, כולם שמות נרדפים.
שורשיה אינם ברורים, אך כנראה היא גלגול מאוחר של איננ. המיתולוגיה המסופוטמית מיחסת לה גנאלוגיה סבוכה וסותרת: אחת מוצגת כבת סין (אל הירח) ואחות שַמַש, ופעמים אחרות כבת (או אשת) אַנוּ, ולפעמים אף כבת אנליל.
שמה המקורי שומרי,[דרוש מקור] אך השתנה לאורך השנים, בעיקר תחת השפעת השפה האכדית. התיעוד הקדום ביותר לסגידת איננ הוא בעיר המדינה השומרית ארך, שם קיבלה לראשונה את קשרה לתמרים, בשרים, צמר ותבואה.
קישרה לתבואה גם הביא לקישורה לגשמים, סערה וברקים, בדומה לאנו. ומכאן כנראה גם הקונוטציה הצבאית, עניין שהביא לעילויה בקרב התרבות האשורית המיליטנטית. המנונים ומזמורים רבים נכתבו בשמה, וניכרת פרדוקסליות רבה באופייה. אופי שמחד גיסא רגוע וטבעי ומאידך גיסא, צבאי ואלים.
חזות אחרת של האלה קשורה לגרמי השמיים, במיוחד הכוכב ונוס, ואף שם אחת היבשות שעל הכוכב הוא "טֵרַה עישתר".
המרכזים החשובים לסגידתה הם אֵאַנַ (בית אנ) בארך; אֵמַכְ (הבית הכביר) בבבל ואֵמַשְמַשְ (בית המנחות) בנינוה. כמו כן, הייתה האלה לאלת הזנות, וכנראה שבטקסים מסוימים לסגידתה התקיימו יחסי מין דמויי "הנישואים הקדושים".
על חותמות ומונומנטים מופיעה האלה פעמים רבות עם קשת וחצים, וכתר על ראשה. סמלה הוא כוכב בן שמונה חרוטים, ונמצאו פסלים רבים המציגים את האלה במערומיה, בעוד ידיה מחובקות מנגד לחזהּ, או אוחזות בתינוק.
עשתר במיתולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מספר נכבד של מיתוסים עוסקים בעישתר ומציירים את אופייה.
האחד, אגדת גילגמש, מספר על טבעה הקנאי, והדמות המינית של עישתר. לפי המסופר במיתוס, לאחר שכוהנת עישתר בארך (עירו של גילגמש) הופכת את אנכידו לישות מתורבתת, יוצאים הוא וגילגמש למסע. לאורכו מסרב גילגמש לחיזוריה של עישתר, הנודעת באהוביה שנטשה והביאה למותם, ובכך מביא לחרון אפה. האלה שולחת אחריהם את "פר השמים", אך הצמד קוטל אותו. לבסוף נגזר דינו של אנקידו למיתה בגלל עזרתו בקטילת הפר והשד חֻמְבַּבָּ.

במיתוס אחר יורדת עישתר לעולם התחתון, כנראה בניסיון לגזול מאחותה, אֶרֶשְקִגַל, את השליטה בשאול. לפני יציאתה פקדה על אחד מעבדיה שבמקרה ולא תחזור במהרה, עליו לפנות למספר אלים. בדרכה לחדר המלכות של אחותה, עברה עישתר שבעה שערים, ובכל אחד הופשטה מפריטי לבושה (שמהווים את מקור כוחה). לבסוף כשבאה לכדי עימות עם אחותה היא נהרגה, וגופתה נתלתה על קיר. עבדה, נִנְשֻבֻּר, הבין כי ניסיונה העלה חרס, ופנה לאל אֶנְקִ. האל יצר מהסיאוב שתחת ציפורניו שני שליחים שהצילו את האלה. אך נגזר עליה למצוא מחליף למקומה בשאול. והיא מטילה זאת על בעלה דֻמֻזִ, הוא האל הבבלי תמוז.
השם עשתר[עריכת קוד מקור | עריכה]
השם "עשתר" הוא מקור שמו של מטבע האס הרומי.[דרוש מקור]
גם השם העברי אסתר התגלגל אולי מהשם עשתר; כמו שהשם מרדכי התגלגל משמו של האל המסופוטמי מורדוך.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- עישתר, באתר מט"ח
- עשתר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- עילי תדמור, האלה הדו-מגדרית שאחרי מותה כל העולם הפסיק להזדווג, באתר הארץ, 10 בפברואר 2022
מיתולוגיה מסופוטמית | ||
---|---|---|
הפנתאון המסופוטמי | אבגל • אדד • איננה • אנו • אנכי (אאה) • אנליל • אשור • מרדוך • נינורתה • נינטו • נינקאסי • נינתינוגה • נסרוך • נרגל • סין (ננה) • עשתר (אישתר) • שלמנו • שמש • תיאמת • תמוז | ![]() |
יצירות ספרותיות | אנומה אליש • הוראות שורופק • עלילות גילגמש | |
גיבורים | אותנפישתים • אנכידו • גילגמש • זיאוסודרה | |
דתות | הדת הבבלית אשורית • הדת השומרית אכדית |