אב (משפחה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Disambig RTL.svg המונח "אבא" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו אבא (פירושונים).
אב ובנו
אב ובתו

אָב, או אַבָּא, הוא ההורה הביולוגי או הסוציולוגי ממין זכר של ילד. קשרי אב-ילד הם הגורם המגדיר את תפקיד האב.[1][2].

זיהוי האב[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדומה לאמהות, ניתן לסווג גם אבות אנושיים בהתאם ליחסיהם הביולוגיים, החברתיים, או החוקיים עם ילדיהם. באופן היסטורי היחס הביולוגי הוא שהגדיר אבהות. אולם הוכחת אבהות הייתה בעייתית ולעתים קרובות מוסכמות חברתיות הן שהגדירו את אבהותו של אדם, זאת אומרת, הבעל של אם הילד. שיטה זו של הגדרת האבהות שלטה בחברה המערבית מן ימי רומא העתיקה וקיבלה ביטוי באמרה הלטינית הידועה: "קיימת תמיד ודאות באם; האב הוא מי שהנישואים מצביעים עליו." (בלטינית: Mater semper certa; pater est quem nuptiae demonstrant). כך גם במשפט העברי הקובע: "רוב בעילות אחר הבעל".

גישה היסטורית זו השתנתה בחברות מערביות רבות עם מציאת בדיקה גנטית, שהיא בדיקה מדעית מדויקת לזיהוי האב. כתוצאה מהתפתחות מדעית זו החקיקה בנושא קביעת אבהות עוברת שינויים מהירים ומשמעותיים במדינות רבות. כך בארצות הברית, חוק ההורות האחיד (באנגלית: Uniform Parentage Act, 2002) מאפשר כפיית ביצוע בדיקה גנטית לבירור אבהות על ידי בית המשפט[3].

מאפייני האבהות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעורבות גבוהה של אב בחיי ילדיו ודמות אב פעילה משפרת את יציבותו החברתית של הילד, את הישגיו הלימודיים ואף את סיכוייו לחיי נישואים יציבים. במחקרים נמצא כי ילדים שחוו מעורבות גבוהה יותר של אביהם בחייהם קיבלו תוצאות גבוהות יותר בהערכות התפתחות קוגניטיבית, הפגינו מיומנויות חברתיות משופרות ופחות בעיות התנהגותיות[4][5]. ילדים עם קשרים טובים לאבותיהם הם אף ילדים סקרנים יותר באשר לסובב אותם ומפתחים כישורים משופרים לפתרון בעיות[6].

לטענת דה טוקוויל, ברומא העתיקה ובמשפחות פטריארכליות "הבעל והאב היו בעל סמכות פוליטית ושימשו כמתווך שבין בני הבית לבין המדינה"[7][8]. בתרבות המערב הייתה זהות בין פטריארכליות וסמכות[9][10]. במחצית השנייה של המאה ה-19 חלה עלייה בסמכות האב על בני ביתו כולל עליה בדרישה לציות מוחלט של ילדים לאביהם.

ביהדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצחק מברך את יעקב בנו, בציור הולנדי של גוברט פלינק משנת 1638

ספר משלי עוסק ביחסים שבין הורים ובנים:

  • "שְׁמַע בְּנִי מוּסַר אָבִיךָ וְאַל תִּטֹּשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ: כִּי לִוְיַת חֵן הֵם לְרֹאשֶׁךָ וַעֲנָקִים לְגַרְגְּרֹתֶיךָ:" (ספר משלי, פרק א', פסוק ח'-ט)
  • "בֵּן חָכָם יְשַׂמַּח אָב וּבֵן כְּסִיל תּוּגַת אִמּוֹ" (ספר משלי, פרק י', פסוק א')

גם התלמוד עוסק בכך (במסכת סנהדרין):

  • "בכל אדם מתקנא חוץ מבנו ותלמידו".[11]

על חוסר הסימטריה ביחסים שבין האב לבניו עמד השל"ה בספרו "שני לוחות הברית": "אמרו במשל הדיוט: אב אחד מפרנס עשרה בניו באהבה וברצון ועשרה בנים לא מפרנסים באהבה וברצון אב אחד שלהם".[12]

מצוות הבן על האב ומצוות האב על הבן[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשנה, במסכת קידושין, קובעת: "כל מצוות הבן על האב – האנשים חייבין, והנשים פטורות; וכל מצוות האב על הבן – אחד אנשים ואחד נשים, חייבין".[13] מצוות הבן על האב הן מצוות שעל האב לקיים כלפי בנו, ומצוות האב על הבן הן מצוות שעל הבן והבת לקיים כלפי אביהם.

התלמוד הבבלי מפרט מהן מצוות הבן על האב: "האב חייב בבנו למולו ולפדותו וללמדו תורה ולהשיאו אשה וללמדו אומנות ויש אומרים – אף להשיטו במים".[14]

מצוות האב על הבן הן "כבד את אביך ואת אמך" ו"איש אמו ואביו תיראו".

זכויותיו של האב בבתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

תמצית זכויותיו של האב בבתו מופיעה במשנה, מסכת כתובות, פרק ד', משנה ד'[15]:

"האב זכאי בבתו בקידושיה בכסף, ובשטר, ובביאה; וזכאי במציאתה, ובמעשה ידיה, ובהפרת נדריה; ומקבל את גיטה, ואינו אוכל פירות בחייה."

כלומר, כשהיא קטנה או נערה זכאי אביה של הבת:

  • לקבל את כסף קידושיה או את שטר קידושיה.
  • מציאה שמצאה הבת שייכת לאביה.
  • מעשה ידיה שייך לאביה.
  • אם נדרה, זכאי אביה להפר את נדרה.
  • אם נתגרשה בעודה נערה, אביה מקבל את גטה.
  • אם קבלה בירושה נכסים מאבי אמהּ, אין אביה אוכל את פירותיהם.

כן זכאי האב למכור את בתו לאמה עברייה.

קטגוריות של אבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אב טבעי - זהו האב המוכר ביותר: ילד הגדל אצל אביו ואמו הביולוגיים.
  • אב מוליד/ביולוגי - אב ביולוגי לילד, אשר עקב אימוץ או פרידה של הורים, אינו נוטל חלק בגידול ילדו.
  • אב מגדל - אדם אשר יחסיו החברתיים עם הילד וסביבתו מגדירים אותו כבעל האחריות ההורית על גידול הילד.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אב בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Early Childhood Longitudinal Study 2006. "Measuring Father Involvement in Young Children's Lives." National Center for Education Statistics. Fathers of the United States children born in 2001.
  2. ^ Minnesota Fathers & Families Network. "Do We Count all the Fathers in Minnesota?" (Saint Paul, MN: Author, 2007). 51.
  3. ^ Uniform Parentage Act, 2002. Section 502.
  4. ^ Pruett, K. "Fatherneed: Why father care is as essential as mother care for your child," New York: Free Press, 2000.
  5. ^ Anderson Moore, K. "Family Structure and Child Well-being" Washington, DC: Child Trends, 2003.
  6. ^ A Call to Commitment: Fathers’ Involvement in Children’s Learning. U.S. Department of Education and U.S. Department of Health and Human Services.
  7. ^ David Foster, Taming the Father: John Locke's Critique of Patriarchal Fatherhood. The Review of Politics 1004;56:641-670.
  8. ^ Alexis de Tocqueville, Democracy in America. Garden City, NY: Anchor Books, 1969, pp. 585-6.
  9. ^ Ross Shideler, Questioning the Father: From Darwin to Zola, Ibsen, Strndberg, and Hardy. Stanford University Press, 1999.
  10. ^ White N., Questioning the Father: From Darwin to Zola, Ibsen, Strindberg, and Hardy.(Review) (book review). Journal of European Studies 2000.
  11. ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ק"ה, עמוד ב'
  12. ^ ישעיה הלוי הורוביץ, ‏שני לוחות הברית, שער האותיות ד, באתר HebrewBooks. להרחבה על עניין זה במקורות נוספים, ראו: הרב ישראל דנדרוביץ, "בוכה האב - בוכים הבנים; עשרה בנים לא יפרנסו אב אחד", קובץ הפעמון, גיליון 3, עמודים 59-67
  13. ^ משנה, מסכת קידושין, פרק א', משנה ז'
  14. ^ תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף כ"ט, עמוד א'
  15. ^ ראו הרחבה: משה הלברטל, מהפכות פרשניות בהתהוותן, פרק שלישי, זכויות האב בבנותיו, הוצאת מאגנס, תשס"ד