אבא בומסלא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

רבי אַבְרָהָם אַבָּא בֶּן שְׁלֹמֹה, המכונה אַבָּא בּוֹמְסֵלָא, היה רב, מקובל, סופר ומהדיר יהודי אשכנזי במפנה המאה ה-16.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד במחצית השנייה של המאה ה-16 בקונפדרציה השווייצרית הישנה, לשלמה שליט. בהיותו בן 17 עברה המשפחה לעיר בומסלא (Mladá Boleslav) שבבוהמיה, ועל שמה כונה בהמשך "אבא בומסלא".

לימים חזר לבזל, שהפכה אז למרכז לדפוס עברי, והחל להדפיס בה ספרים עבריים משל מקובלים יהודים מפורסמים. בשנת ה'שס"ח (1608) הדפיס את ספר "הנפש החכמה" של רבי משה בן שם טוב די לאון, את דרשות ר"י דובריין ואת דרשותיו של רבי יוסף ג'יקטיליה. בשנת ה'שס"ט הוציא לאור את ספרו, "סוד הנשמה", חיבור מוסרי ביידיש שעיקרו ליקוט מספרים שונים, הספר זכה לפופולריות מסוימת ונדפס במספר מהדורות[1].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • זלמן רייזן, "בומסלא, אברהם אבא בן שלמה", בתוך: לעקסיקאָן פון דער יודישׁער ליטעראַטור און פּרעסע, ורשה: צנטרל, תרע"ד. עמ' 93–94.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בבזל שס"ט, באמשטרדם ה'תי"ב ושם ה'תנ"ו.