אבו אל-קיעאן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף אבו-אלקיעאן)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אַבּוּ אלְ-קִיעַאןערבית: أبو القيعان – אבי הבקעות) הוא שבט בדואי המתגורר בנגב.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השבט הגיע לנגב בסוף המאה ה-19 והתיישב ליד המקום בו הוקם לימים, ב-1946, קיבוץ שובל. לאחר מלחמת העצמאות השתלט קיבוץ שובל על האדמות, ובני השבט נדדו משם, עד שב-1956 התיישבו בהוראת המושל הצבאי הישראלי באזור נחל יתיר. לשבט הוחכרו 7,000 דונם.

בשנת 1989 הוקם היישוב הבדואי חורה, בין השאר עבור בני השבט. מתוך 4,300 אנשי השבט, 3,200 עברו לגור ביישוב, אך כ-1,000 נשארו בכפרים הבלתי מוכרים עתיר ואום אל-חיראן. מכיוון שהממשלה לא הכירה ביישובים האלה, תושביהם נשארו ללא חיבור לתשתיות, לרבות חשמל, מים זורמים וביוב.

ב-2013 עמד היישוב הבלתי מוכר אום אל-חיראן בפני הריסה, זאת לאחר דחיית עתירת התושבים לבג"ץ.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]