חורה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חורה
Hura63 n.jpg
מראה כללי של היישוב מכביש 316
שם בערבית حورة
מחוז הדרום
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
ראש המועצה ד״ר מוחמד אלנבארי
גובה ממוצע ‎416‏ מטר
סוג יישוב יישוב 10,000‏–19,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2016[1]
  - אוכלוסייה 19,981 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה
‎102
    - שינוי בגודל האוכלוסייה
‎3.1%‏ בשנה עד סוף 2016
  - צפיפות אוכלוסייה 2,294 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ‎90
תחום שיפוט 8,710 דונם
    - דירוג שטח שיפוט
‎144
31°17′50″N 34°56′09″E / 31.2971582422623°N 34.9357686214537°E / 31.2971582422623; 34.9357686214537
מדד חברתי-כלכלי - אשכול 1 מתוך 10
מדד ג'יני 0.3411
    - דירוג מדד ג'יני
‎242
לאום ודת
יהודים: 0% ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 100% ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 0% דרוזים: 0% אחרים: 0%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2015
אוכלוסייה לפי גילאים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 18.5%
גילאי 5 - 9 16.4%
גילאי 10 - 14 15.1%
גילאי 15 - 19 12.2%
גילאי 20 - 29 14.8%
גילאי 30 - 44 14.3%
גילאי 45 - 59 5.9%
גילאי 60 - 64 1.0%
גילאי 65 ומעלה 1.8%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2015
חינוך
סה"כ בתי ספר 13
–  יסודיים 8
–  על-יסודיים 12
תלמידים 6,130
 –  יסודי 3,123
 –  על-יסודי 3,007
מספר כיתות 247
ממוצע תלמידים לכיתה 25
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשע"ה (2014-‏2015)
פרופיל חורה נכון לשנת 2015 באתר הלמ"ס

קואורדינטות: 31°17′50″N 34°56′09″E / 31.2971582422623°N 34.9357686214537°E / 31.2971582422623; 34.9357686214537

בניין המועצה המקומית חורה

חוּרַהערבית: حورة) היא מועצה מקומית במחוז הדרום בישראל. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1996. חורה שוכנת צפונית-מזרחית לבאר שבע, ודרומית ליישוב מיתר, על כביש 60.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חורה הוקמה בשנת 1989 צפונית לבאר שבע כחלק משבעת יישובי הקבע שהוקמו באזור הנגב עבור השבטים הבדואים: רהט, כסייפה, תל שבע, ערערה בנגב, לקייה ושגב שלום. באזור חיו השבטים אבו אל-קיעאן ואל עטאונה. בשנת 1996 קיבל היישוב מעמד מוניציפלי.

קיימות שתי גרסאות לגבי מקור השם של היישוב. הראשונה גורסת כי השם נובע משמו של היישוב העתיק והפורח בזמנו "חור", שהיה קיים דרומית-מזרחית ליישוב בתקופה הביזנטית, והתקיים היטב הודות למיקומו הגאוגרפי האטרקטיבי דאז. הגרסה השנייה טוענת כי מקור השם נובע מהימצאותה של חורה על אדמת חור.

בשנת 2014 נחשף מנזר מהתקופה הביזנטית ובו רצפת פסיפס מרהיבה בכניסה ליישוב, במהלך חפירת הצלה של רשות העתיקות שנערכה לצורך הקמת מחלף בכביש 31. בכוונת עיריית חורה לשעתק את המנזר, על פסיפסיו, לפרויקט ואדי עתיר התיירותי-חקלאי הסמוך.[2][3]

חורה היום[עריכת קוד מקור | עריכה]

כחלק מאסטרטגיית השירות של הממשלה לציבור הבדואי בנגב, נמכרות חלקות אדמה במחירים מסובסדים. היישוב מחולק למספר שכונות וותיקות, ובמהלך ההתפתחות הטבעית מתווספות שכונות חדשות.

חורה סבלה בתחילת המאה ה-21 מאותן הבעיות פחות או יותר כמו שאר היישובים הבדואים בישראל: אבטלה גבוהה, מגמת עליה ברמת הפשע, ורמת שירותים נמוכה מצד המדינה. אך המדינה והרשות המקומית פעלו כדי לתת מענה לבעיות אלה. ראש המועצה הנוכחי הוא ד״ר מוחמד אלנבארי, ולאחרונה זכה בתואר ״ אביר השלטון המקומי ״ מטעם התנועה לאיכות השלטון.[4]

חורה היא אחד מהיישובים הבדואים היחידים שיש לו שמות רחוב. אל-סאלם הוא הרחוב המרכזי ביישוב, ואל-נור הוא הרחוב המקיף את היישוב.[5]

בחורה פועל מוקד רואה עירוני מתקדם, שדרכו מנוהלות מצלמות המוצבות ברחבי היישוב. המוקד מספק מענה טלפוני לתושבי הרשות, ולאחרונה מספק גם שירותי מוקד במיקור חוץ ליישובים כסייפה, תל שבע, ערערה בנגב, לקייה, ערערה ושגב שלום. [6]

ב-3 בפברואר 2015 נהרגו שמונה תושבות חורה והסביבה ו-28 אנשים נוספים נפצעו בתאונת דרכים קשה, לאחר שטרקטור שהועמס על סמי-טריילר פגע בצדו של אוטובוס שהחזיר את הנשים מתפילה בהר הבית כחלק מפרויקט "תהלוכת אלביארק" של התנועה האיסלאמית.[7][8] הטרקטור היה בדרכו חזרה מפעילות של חרישת אדמות מדינה.[9]

אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2016, מתגוררים בחורה 19,981 תושבים (מקום 102 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎3.1%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2015, לחורה דירוג של 1 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ה (2014-‏2015) היה 56.8%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2014 היה 5,738 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,465 ש"ח).[10]

על פי המוסד לביטוח לאומי, נכון ליולי 2015, קיימות בחורה 2,208 משפחות המקבלות קצבת ילדים. מתוכן 1,220 משפחות עם 4 ילדים ויותר, וכ-1,000 משפחות עם פחות מ-4 ילדים. לפי דו"ח של מרכז ריאן, ההשערה היא שבערך 20% מהמשפחות בחורה הן פוליגמיות.

חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחורה ישנם 14 בתי-הספר. 6 בתי ספר יסודיים, ו-6 בתי ספר על יסודיים (מהם 4 עיוניים, 1 טכנולוגי ו-1 בית ספר למצוינות במדעים). בנוסף קיימים ביישוב בית ספר לחינוך מיוחד, ובית ספר לאוטיסטים. בתי הספר למצוינות ולחינוך מיוחד בחורה הם היחידים במגזר הבדואי בארץ. היישוב זכה בפרס החינוך הארצי מטעם משרד החינוך בשנת 2007.

בית הספר למחוננים שפועל בחורה מקבץ אליו תלמידות ותלמידים בדואים מצטיינים מהאזור. תלמידיו זכו בפרסים כמו מקום שלישי בתחרות פיזיקאים צעירים של מחוז דרום,[11] ובמקומות הראשונים בקטגוריית מדעי הטבע ומתמטיקה בתחרות מדענים ומפתחים צעירים ארצית.[12] לפי נתונים שפורסמו ב-2015 37% מהתלמידים שניגשו לבגרות נבחנו ב-5 יחידות ביולוגיה, ו-16% מהם נבחנו ב-5 יחידות כימיה. אחוז הזכאים לבגרות (מהלומדים בי"ב הגרים ברשות) בשנת תשע"ד עמד על 68%.[13]. בקרב הבנות ביישוב אחוז מסיימות הבגרויות גבוה יותר מהבנים.

אחוז הנשירה מבתי הספר נמוך יחסית ועומד על כ-7%. רוב התלמידים הנושרים ממערכת החינוך הינם בכיתות י' עד י"ב. אחוז הנערות מבין הפורשים גבוה יותר מאחוז הנערים, וקיים במיוחד במשפחות מסורתיות יותר. אחוז המשכילים בחורה עומד נכון לשנת 2011 על 8% מכלל תושבי היישוב, כאשר רוב המשכילים הן נשים, ו-90% מהמשכילים ביישוב למדו הוראה.

בחורה פועלת גם תנועת הנוער העובד והלומד, החברה להגנת הטבע מבצעת פעילויות חינוכיות, יש מתנ"ס פעיל ביישוב, וספרייה עירונית עם מאות ספרים, שנערכים בה אירועים מרכזיים.

הספרייה בחורה

תעסוקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוקד בזק בחורה
מפעל קייטרינג נשות חורה

רמת האבטלה במגזר הבדואי ככלל גבוהה מאוד. אך בחורה יש מספר אופציות תעסוקתיות. בשנת 2010 הוקם ביוזמת המטה לפיתוח אזורי במשרד התמ"ת ובשיתוף המשרד לפיתוח הנגב והגליל, המועצה המקומית וג'וינט ישראל מרכז הכוון תעסוקתי בשם (ריאן). בנוסף המועצה הקימה חברה כלכלית ראשונה במגזר הבדואי לרווחת התושבים .[14]

בחורה קיים אזור תעשייה פעיל אשר מספק מקור פרנסה לכמה מאות משפחות מקומיות. בשנים הקרובות מתוכננת הרחבתו. כעת האזור מכיל כ 60 מגרשים לתעשייה והם תפוסים כולם על ידי עסקים שונים.

במרץ 2012 נפתח בחורה ביוזמת המועצה המקומית וחברת בזק מוקד טלפוני הראשון במגזר הערבי של בזק ובו מועסקות נשים בלבד.[15]

פרויקטים קהילתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם מספר פרויקטים קהילתיים שנותנים גם מקומות עבודה לתושבי חורה:

  • נשות חורה - מועצת חורה הקימה מפעל לכ-25 נשים עובדות מהיישוב תחת השם ״ קטרינג חורה ״ אשר מכינות ארוחות לבתי הספר ביישוב ולבתי ספר ביישובים הסמוכים.[16][17]. 40% מהרווחים של המפעל מועברים לרשות המקומית חורה.[18]
  • ואדי עתיר - פרויקט חקלאי, אקולוגי ותיירותי הראשון בארץ שמטרתו ללמד את תושבי היישוב המשתתפים בפרויקט כיצד לגדל ולהפיק את המיטב מעדרים קטנים דרך מיצוי וניצול הפוטנציאל הכלכלי. הוא פתח כ-100 מקומות עבודה חדשים לתושבי הכפר.[19]
  • חורה ירוקה - המועצה המקומית משקיעה כ-מליון וחצי ש"ח בשיפור מראה פני היישוב.[20]
  • קורס הכשרה בעיבוד טקסטיל, תפירה וייצור בגדים - במשך השנתיים האחרונות, המרכז היהודי ערבי לפיתוח כלכלי הוביל יוזמה בשיתוף פעולה עם משרד התעשייה, המסחר והעבודה, בקרב הקהילה הבדווית בחורה, וסיפק ל-20 נשים בדוויות הכשרה מיוחדת. הפרויקט כלל הכשרה בעניין התעסוקה, הכשרה בניהול עסקים, עזרה בבניית עסק והדרכה ממושכת. זה פרויקט מאוד מוצלח - ארבע משתתפות הקימו עסק שיתופי של עיצוב וייצור אופנה לנשים מוסלמיות; 9 משתתפות הקימו מפעל תפירה, ואחרות התחילו לתפור בגדים באופן אינדיבידואלי מהבית.[21]
  • מפעל ללבוש מסורתי - בעקבות הצלחת המודל העסקי של קייטרינג נשות חורה שמספק תעסוקה לנשים בדואיות, מוקם בימים אלה מפעל נוסף עם מודל דומה ובמימון משמעותי של הממשלה.[22]

בתחילת שנת 2016 ביקר בחורה מזכ"ל ה-OECD יחד עם נציג מדינת ישראל בארגון, כרמל שאמה הכהן, ועם ראש האגף התקציבים באוצר כדי להתרשם מהפרויקטים הקהילתיים שפותחו בחורה.

חברה אזרחית מקומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחורה מתקיימת חברה אזרחית מקומית יחסית פעילה, ובמסגרתה לוקחים חלק עמותת אנהוד שפועלת לקידום השכלה של נשים, עמותת בנת אל בהדייה שפועלת לקידום מעמד האישה, עמותת אג'יק שפועלת בתחום של כלכלה מקיימת ועמותת מרכז ריאן שיוצרת תוכניות להגברת תעסוקה ביישוב.

כבישים ותחבורה ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

כביש הגישה המרכזי לחורה הוא כביש 31. בשנת 2008 החלה חברת מטרופולין להפעיל תחבורה ציבורית בחורה.[23] כיום פועלים בחורה מעל 6 קווים שעוברים ביישוב וממשיכים ליישובים הקרובים (באר-שבע, ערד ועוד), וקו פנימי אחד (קו 4) שמעלה ומוריד בתחנות ברחבי היישוב לאורך כל שעות היממה.

גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חורה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ גודל האוכלוסייה לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף 2016. צפיפות אוכלוסייה על פי גודל האוכלוסייה חלקי שטח שיפוט של הרשות המקומית.
  2. ^ מנזר מרשים מהתקופה הביזנטית ובו רצפת פסיפס מרהיבה, נחשף בכניסה ליישוב חורה בצפון הנגב (אפריל 2014)
  3. ^ שירות הידען, ‏מנזר מרשים מהתקופה הביזנטית ובו רצפת פסיפס מרהיבה, נחשף בכניסה לישוב חורה בצפון הנגב, באתר "הידען", 3 באפריל 2014
  4. ^ קלמן ליבסקינדהאיש שעשה מהפכה בחורה: "באתי לשנות", באתר nrg‏, 14 במאי 2013
  5. ^ שמות לרחובות חורה
  6. ^ המוקד העירוני של חורה
  7. ^ שירלי סיידל, רעידו אפרתי, ג'קי חורי, שמונה הרוגות ויותר מ-20 פצועים בתאונת דרכים קשה ליד להבים בדרום, באתר הארץ, 3 בפברואר 2015
  8. ^ 8 הרוגות ועשרות פצועים בתאונה קטלנית בדרום, באתר ‏mako‏‏, ‏3 בפברואר 2015‏
  9. ^ נעמה אנגל משאלי, התאונה בדרום: נהג המשאית ונהג האוטובוס נעצרו, באתר nrg‏, 3 בפברואר 2015
  10. ^ פרופיל חורה באתר הלמ"ס
  11. ^ מקום 3 בתחרות פיזיקה בתחרות של מחוז דרום
  12. ^ מקומו ראשונים בתחרות מדענים צעירים בתחרות ארצית
  13. ^ אחוזי בגרות בחורה
  14. ^ פיתוח תעסוקתי בקרב נשים בדואיות
  15. ^ בזק הקימה מוקד שירות לקוחות במגזר הבדואי ומועסקות בו נשים בלבד
  16. ^ קייטרינג חורה כתבת ווידאו
  17. ^ "אי־אפשר לבסס עסק חברתי על חמלה"
  18. ^ כתבה באנגלית על מיזם קייטרינג נשות חורה
  19. ^ שומרים על המורשת: פרויקט "ואדי עתיר"
  20. ^ ילדים ירוקים - תלמידי חורה למען איכות הסביבה
  21. ^ פרויקטים של בדואים המרכז יהודי-ערבי לפיתוח כלכלי
  22. ^ כתבה באנגלית על המפעל ללבוש מסורתי בחורה
  23. ^ פתיחת קו תחבורה ציבורית בחורה