אבו מוסא אל-אשערי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אבו מוסא אל-אשערי
أبو موسى الأشعري
לידה 602
תימן
פטירה 665 (בגיל 63 בערך)
מכה או כופה
שם מלא אבו מוסא עבדאללה בן קייס אל-אשערי
מדינה

האימפריה המוסלמית (632-661)

האימפריה האומיית (661-665)
עיסוק מצביא, מושל
דת אסלאם
בת זוג אֻם כלת'ום בנת אלפצ'ל בן אלעבאס בן עבד אלמטלב
מושל כופה
655657
(כשנתיים)
→ סעיד בן אלעאס
פרצ'ה בן כעב אלאנצארי ←
מושל בצרה
639650
(כ־11 שנים)
→ אלמע'ירה בן שעבה
עבדאללה בן עאמר בן כריז ←
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אַבּוּ מוּסָא עַבְּדַאלְלָה בִּן קֵיְס אַל-אַשעָרִי היה בן לווייתו של הנביא מוחמד, מצביא ומושל. הוא מונה מטעם הנביא למושל הערים זביד ועדן, מטעם הח'ליף עומר בן אל-ח'טאב למושל בצרה, ומטעם הח'ליף עות'מאן בן עפאן למושל כופה. הוא גם נבחר על ידי הח'ליף עלי בן אבי טאלב לייעץ לו בקרב צפין.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אבו מוסא אל-אשערי נולד בשם עַבְּדַאלְלָה בִּן קֵיְס בִּן סָלִים בִּן חָצָ'אר בִּן חֶרֶב בִּן עָאמֶר בִּן ענז בַּכְּר בִּן עָאמֶר בִּן עָדֶ'ר בִּן וַוָאאֶל בִּן נַגִּ'יהַּ בִּן אלג'מאהר בִּן אֶל-אֲשְׁעָר.[1][2][3] הוא נולד לשבט אל-אשעריין התימני, השייך לפדרציית השבטים קחטאן.

תחילת דרכו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בצעירותו עבר לעיר מכה (לפני עליית האסלאם), והיה בעל ברית של אדם מכובד בשם אבו אחיחה סעיד בן אל-עאס בן אומיה בן עבד שמס.[2][4] הוא התאסלם וחזר לשבטו בתימן, שם שהה כ-10 שנים על-מנת להפיץ את בשורת האסלאם. בסופו של דבר אסף 50 איש מבני שבטו, כולל שני אחיו אבו רהם ואבו ברדה[4] ואמו, ט'ביה בנת ווהב אל-עקייה (שנפטרה זמן מה לאחר מכן באל-מדינה).[1][2] הם יצאו מתימן בספינה, ונסחפו לחבש. שם הם פגשו בג'עפר בן אבי טאלב וחברו יחדיו. לאחר מכן יצאו כולם בשתי ספינות לכיוון אל-מדינה, פגשו שם לראשונה בנביא מוחמד בדרכו לקרב ח'ייבר, הצטרפו אליו והוא על פי האמונה אמר להם: "אתם מהגרים פעמיים".[4] קרב ח'ייבר היה המאורע הראשון בו ליווה אבו מוסא את הנביא מוחמד.[5][6]

קריירה צבאית וציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אבו מוסא השתתף לאחר מכן בקרב אוטאס, וכן בקרב הוניין בפיקודו של אבו עאמר אל-אשערי, דודו מצד אביו של אבו מוסא. בקרב זה, נגד אחרוני שבט ההוואזן הפגני (בהנהגת דריד בן אל-צמה), נהרג אבו עאמר. על פי המסופר, אבו מוסא חיסל את רוצח דודו. לאחר הקרב התפלל עליהם הנביא ואמר: "הו אלוהים, מחל לעבדיך אבו עאמר, הו אלוהים, הרם אותו ביום התחייה מעל רבים מן הבריות. " לאחר מכן אמר: "הו אלוהים, מחל לעבדאללה בן קייס (אבו מוסא) על חטאו, והכנס אותו ביום התחייה כניסה מכובדת."[6][7] לאחר מכן נשלח מטעם הנביא לזביד ועדן יחד עם מועאד' אבן ג'בל.[8]

לאחר מותו של הנביא מוחמד, השתתף אבו מוסא בכיבוש הלבנט, והיה עד למותו של אבו עוביידה בן אל-ג'ראח, ולדרשתו של עומר בן אל-ח'טאב באל-ג'אביה (רמת הגולן).[9] בשנת 17 להג'רה (שנת 639), הדיח הח'ליף עומר את מושל בצרה אל-מע'ירה בן שעבה, ומינה תחתיו את אבו מוסא. בשליחותו של עומר, יצא אבו מוסא לכבוש את אהוואז (יש שאומרים בכוח ויש שאומרים בהסכם), את אספהאן כמה שנים אחר כך, השתתף בכיבוש שושתר, וכן אורפה וסמיסאט בדרום טורקיה.[10][11]

לאחר רצח עומר על ידי ממשיכו הח'ליף עות'מאן בן עפאן, הורע מצבו של אבו מוסא מבצרה לאור קרבתו לעומר, הוא סולק מבצרה ומקורבו של עות'מאן עבדאללה בן עאמר בן קאריז תפס את מקומו כמושל בצרה. מסופר כי אבו מוסא נותר בלי שום דבר מלבד 600 דירהם שנתן לילדיו.[10] הוא עבר לכופה, עד שהתמזל מזלו כאשר הודח המושל סעיד בן אל-עאס על ידי אנשי כופה, אשר ביקשו מעות'מן למנות במקומו את אבו מוסא המנוסה. עות'מאן נעתר לבקשתם, ואבו מוסא מונה למושל כופה עד עלייתו של הח'ליף עלי בן אבי טאלב. כשפרץ הסכסוך סביב רצח עות'מאן, בחר אבו מוסא להצטרף לאנשיו של עלי, ושימש כיועץ ונושא-ונותן מטעמו בקרב צפין.[5]

חייו האישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אבו מוסא תואר כנמוך, רזה, מזוקן וקל גוף.

ממשפחתו יצאו כמה ממספרי החדית': בניו איברהים, אבו בכר, אבו בורדה ומוסא, ונשותיו אום עבדאללה ואום כולתום בינת אל פאדל בן אל-עבאס בן עבד אל-מוכאליב, אמו של בנו מוסא.

השיעים רואים בו דמות שלילית. [12]

על פי המסורות השונות אבו מוסא נפטר כנראה באחת מהשנים 42, 44, 49, 50, 52, או 52 לספירת ההג'רה.[13] הפרשנים אל-ד'הבי ואבן אל-ג'זרי קבעו כי מירב הסיכויים שנפטר בשנת 44 להג'רה (שנת 665). כמו כן, ישנה מחלוקת לגבי מקום מותו. יש האומרים כי נפטר באל-תאוויה, קילומטר מכופה, ויש האומרים שנפטר במכה.[14][15][16]

קריאת הקוראן שלו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אבו מוסא נחשב מבין הבקיעים ביותר בקוראן בתקופתו ומסופר כי היה לו קול יפה שרבים ציפו לשמוע בעת תפילות ודרשות. הוא שינן את הקוראן בעל פה וקרא אותו בפני הנביא מוחמד, שאף אמר עליו: "הוענק לו קול מזמור מבית דוד". אבו עותמאן אל-נהדי אמר עליו: "מעולם לא שמעתי חליל, תוף או מצילה, יפים יותר מקולו של אבו מוסא אל-אשערי. אם הוא היה מתפלל איתנו, היינו רוצים שיקרא את סורת הפרה [הארוכה ביותר בקוראן] במלוא הדר קולו."[17][18][19]

אבו מוסא היה קורא בקוראן בפני אנשי בצרה וקירב אותם אל האסלאם, ומסופר כי התפלל איתם בבוקר כשהוא פונה לכל איש ואיש, כפי שאמר עליו חסן אלבסרי: "אין מנהיג ראוי לאנשי בצרה יותר ממנו."[20]

מעמדו הדתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקורות אסלאמיים רבים מציגים את מעמדו של אבו מוסא כגבוה במיוחד באימפריה המוסלמית ומציבים אותו בשורה אחת עם הח'ליפים ומנהיגי האימפריה הבכירים ביותר. להלן:

אל-אסוואד בן יזיד אלנח'עי אמר: "לא ראיתי בכופה מלומדים יותר מעלי ואבו מוסא". מסרוק בן אל-אג'דע ועאמר על-שעבי אמרו: "היו שישה שופטים מבין בני לווייתו של מוחמד - עומר, עלי, אבן מסעוד, אבי, זייד, ואבו מוסא ".[21] צופאן בן סלים אמר: "לא היה מי שנשא דרשה במסגד הנביא בזמן מוחמד למעט עמר, עלי, מעאד' ואבו מוסא." אבן אל-מדיני אמר: "ארבעת השופטים של האומה המוסלמית הם עמר, עלי, אבו מוסא וזייד בן ת'אבת."[22]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 الطبقات الكبرى لابن سعد - ترجمة أَبُو مُوسَى الأَشْعَرِيُّ (1) (אורכב 22.08.2017 בארכיון Wayback Machine)
  2. ^ 1 2 3 أسد الغابة في معرفة الصحابة لابن الأثير الجزري - ترجمة عبد الله بن قيس الأشعري (אורכב 13.08.2017 בארכיון Wayback Machine)
  3. ^ تاريخ دمشق لابن عساكر - ترجمة عبد الله بن قيس بن سليم (1) (אורכב 15.08.2017 בארכיון Wayback Machine)
  4. ^ 1 2 3 الطبقات الكبرى لابن سعد - ترجمة أَبُو مُوسَى الأَشْعَرِيُّ (2) (אורכב 22.08.2017 בארכיון Wayback Machine)
  5. ^ 1 2 تاريخ دمشق لابن عساكر - ترجمة عبد الله بن قيس بن سليم (4) (אורכב 15.08.2017 בארכיון Wayback Machine)
  6. ^ 1 2 سير أعلام النبلاء » الصحابة رضوان الله عليهم » أبو موسى الأشعري (1) (אורכב 14.09.2016 בארכיון Wayback Machine)
  7. ^ تاريخ دمشق لابن عساكر - ترجمة عبد الله بن قيس بن سليم (9) (אורכב 15.08.2017 בארכיון Wayback Machine)
  8. ^ الطبقات الكبرى لابن سعد - ترجمة أَبُو مُوسَى الأَشْعَرِيُّ (4) (אורכב 22.08.2017 בארכיון Wayback Machine)
  9. ^ تاريخ دمشق لابن عساكر - ترجمة عبد الله بن قيس بن سليم (2) (אורכב 15.08.2017 בארכיון Wayback Machine)
  10. ^ 1 2 الطبقات الكبرى لابن سعد - ترجمة أَبُو مُوسَى الأَشْعَرِيُّ (5) (אורכב 22.08.2017 בארכיון Wayback Machine)
  11. ^ تاريخ دمشق لابن عساكر - ترجمة عبد الله بن قيس بن سليم (7) (אורכב 15.08.2017 בארכיון Wayback Machine)
  12. ^ "»الإجابة على الأسئلة العقائدية »مركز الأبحاث العقائدية". נבדק ב-2021-01-11.
  13. ^ تاريخ دمشق لابن عساكر - ترجمة عبد الله بن قيس بن سليم (3) (אורכב 15.08.2017 בארכיון Wayback Machine)
  14. ^ غاية النهاية في طبقات القراء لابن الجزري - ترجمة عبد الله بن قيس بن سليم بن حاضر أبو موسى الأشعري اليماني (2) (אורכב 26.02.2017 בארכיון Wayback Machine)
  15. ^ سير أعلام النبلاء » الصحابة رضوان الله عليهم » أبو موسى الأشعري (2) (אורכב 14.09.2016 בארכיון Wayback Machine)
  16. ^ تاريخ دمشق لابن عساكر - ترجمة عبد الله بن قيس بن سليم (5) (אורכב 15.08.2017 בארכיון Wayback Machine)
  17. ^ غاية النهاية في طبقات القراء لابن الجزري - ترجمة عبد الله بن قيس بن سليم بن حاضر أبو موسى الأشعري اليماني (1) (אורכב 26.02.2017 בארכיון Wayback Machine)
  18. ^ الطبقات الكبرى لابن سعد - ترجمة أَبُو مُوسَى الأَشْعَرِيُّ (3) (אורכב 22.08.2017 בארכיון Wayback Machine)
  19. ^ تاريخ دمشق لابن عساكر - ترجمة عبد الله بن قيس بن سليم (6) (אורכב 15.08.2017 בארכיון Wayback Machine)
  20. ^ التاريخ الكبير للبخاري - ترجمة عَبْد اللَّه بْن قيس أَبُو مُوسَى الأشعري(2) (אורכב 31.07.2017 בארכיון Wayback Machine)
  21. ^ التاريخ الكبير للبخاري - ترجمة عَبْد اللَّه بْن قيس أَبُو مُوسَى الأشعري(1) (אורכב 31.07.2017 בארכיון Wayback Machine)
  22. ^ تهذيب التهذيب لابن حجر العسقلاني - ترجمة عبد الله بن قيس بن سليم الأشعري (2) (אורכב 29.07.2017 בארכיון Wayback Machine)