אבן ח'לדון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אבן ח'לדון
عبد الرحمن بن محمد بن خلدون الحضرمي
Bust of Ibn Khaldun (Casbah of Bejaia, Algeria).jpg
לידה 27 במאי 1332 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 17 במרץ 1406 (בגיל 73) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה השושלת החפסדית עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
מקצוע אנתרופולוג, סוציולוג, כלכלן, פילוסוף, אוטוביוגרף, היסטוריון, שופט, פוליטיקאי עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקיד שופט עריכת הנתון בוויקינתונים
השקפה דתית אסלאם עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
אנדרטה לאבן ח'לדון בתוניסיה

עבד א-רחמן אבן חַ'לְדוּןערבית: أبو زيد ولي الدين عبد الرحمن بن محمد بن خلدون الحضرمي, תעתיק מדויק: אבו זיד ולי אלדין עבד אלרחמן בן מחמד בן ח'לדון אלחצ'רמי; 27 במאי 133219 במרץ 1406) היה היסטוריון והיסטוריוגרף ערבי בולט, הנחשב לאחד ממבשרי הדרך של ההיסטוריוגרפיה וחקר הסוציולוגיה, הכלכלה, והדמוגרפיה. חיבורו המפורסם ביותר הוא "אקדמות למדע ההיסטוריה", או בשמו הערבי "מוקדימה".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אבן ח'לדון נולד בתוניס למשפחת אריסטוקרטיה מוסלמית שהייתה מצאצאי מנהיגי כיבוש ספרד. לאחר שהשלים את לימודיו שימש בשירותם של שליטים מוסלמיים רבים הן באזור המגרב והן בגרנדה שבממלכת גרנדה (כיום בספרד) ופעל כפוליטיקאי, יועץ, ואף מדריך לשליט הצעיר מוחמד החמישי מגרנדה. משלא נחל הצלחה בכל אלה פנה לעסוק בתחום שעניין אותו יותר מכול, מדע ההיסטוריה. במהלך שהות בטירה מבודדת בהרי אלג'יריה בשנת 1377, החל אבן ח'לדון לכתוב את יצירת המופת שלו, "אקדמות למדע ההיסטוריה" (אנ'), או בקיצור ה"מוקדימה" ("אקדמות"), אותה המשיך לכתוב בעיר תוניס (שאליה עבר לשם עיון בספרים שנדרשו לו להשלמת הטקסט). ספר זה נועד להיות חלק מאנציקלופדיה אסלאמית ראשונה למדעי ההיסטוריה, אבל אבן ח'לדון השלים רק את כרך ה"מוקדימה", שהפכה למפורסמת ביותר.

אחרי פרוץ מגפה בתוניס עקר למצרים. החל משנת 1383 ועד מותו בשנת 1406 שימש אבן ח'לדון בתפקידים שיפוטיים שונים בעיר קהיר, אולם אף בתקופה זו, שבה היה רחוק מהמגרב, הקרינו האזור, רוחו, והשינויים הפוליטיים והשושלתיים הרבים בו, על חייו ויצירתו. במהלך שירותו במצרים, אבן ח'לדון השתתף במערכה כנגד הכובש המונגולי־טורקי טימור לנג, אשר הטיל בשנת 1400 מצור על דמשק. אבן ח'לדון אף השתתף במשא ומתן עם טימור, בו הוא דיווח לו על תנאי החיים במגרב. אבן ח'לדון הבין את כוונותיו הצבאיות של טימור, ולכן בחזרתו למצרים, הוא כתב דיווח מפורט באותה מידה על תולדות הטטרים ואישיותו של טימור, אותו הוא שלח לשליטי המגרב.

הגות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר "אקדמות למדע ההיסטוריה" מהווה הכרך הראשון של החיבור המתוכנן "כיתאב אל עיבאר" שהיה אמור לכלול שבעה כרכים, המתארים את תולדות העולם בכלל, והברברים והמגרב בפרט. הספר מהווה בחינה מקיפה של הגורמים המשפיעים על החברה והתפתחותה תוך סקירתם ובחינתם לאורך דורות החיים הערביים שקדמו לתקופתו של אבן ח'לדון. כך למשל הוא עוסק בתרבות הבדואית הנוודית ובהבדלתה מתרבות הקבע (חלק שני), בממשלות, במלוכה ובמשרות השלטון (חלק שלישי), ואף במדעים לסוגיהם (חלק שישי). המושג המרכזי המעניק להתפתחות השושלות והמדינות את חוקיותה לפי הספר הוא מושג התודעה הקיבוצית, או בערבית "עצאבייה". שורש מושג זה הוא מהמונח "עצב", שכן בדומה לעצבי הגוף, המחברים בין איבריו, מהות התודעה הקיבוצית היא בחיבור שבין השליט לעם, כאשר פעולות של השליט כנגד נתיניו יערערו את התודעה הקיבוצית, ולהפך.

אבן ח'לדון מתאר מעגליות היסטורית, שבה עליית שושלת מלכותית דרך תודעה קיבוצית חזקה והתגברות על אחרים, מובילה באופן טבעי לשלב של הידרדרות השושלת, שכן כוחה גורם לשליטים להתרגל למותרות, וכך להתגברות של מידת האנוכיות שלהם. הרגלים אלה גורמים לשליטים לדרוש מהעם יותר מיכולתו, דבר הגורם למיסוי גבוהה מדי ולמשברים פוליטיים וכלכליים. בתנאים אלה, יכולה להתפתח שושלת חדשה המאגדת את התודעה הקיבוצית סביבה תוך התגברות על השושלת הקודמת, ובכך גורמת לתהליך העלייה והנפילה לחזור על עצמו שנית.

חשיבותו של הספר נובעת הן מהיותו ספר ההיסטוריה הראשון שנכתב על ידי היסטוריון העושה מאמץ לפעול על פי קריטריונים "מדעיים" ולהבדיל עובדות מבדיות, והן בשל העובדה שהוא מהווה ספר ראשון מסוגו (ובוודאי כזה שהקדים את זמנו) העוסק במדעי החברה, תורת החברה ותורת ההנהגה והשלטון, דיסציפלינות אשר חקירתן הנרחבת החלה רק כמאה וחמישים שנה לאחר זמנו (כך למשל מקיאבלי במאה ה-16, הובס במאה ה-17). רק במהלך המאה התשע עשרה החלו היסטוריונים אירופיים בכתיבת היסטוריה "מדעית" כדוגמת זו של אבן ח'לדון, כאשר לאופולד פון רנקה ייסד את הדיסציפלינה בגרמניה.

הספר תורגם לעברית על ידי עמנואל קופלביץ ונדפס לראשונה בשנת 1966 בהוצאת מוסד ביאליק.

ניתן לזהות את השפעתו של אבן ח'לדון על כותבים מודרניים בתחומי מדעי החברה. לדוגמה, ארנסט גלנר שילב את ה"מודל" של אבן ח'לדון אודות המחזוריות של שושלות בדואיות עם מודל של דייוויד יום כדי ליצור מודל המשלב מחזורים פוליטיים ודתיים בחברות אסלאמיות מזרח-תיכוניות. בדומה, המודל של מנסור אולסון (Mancur Olson) על ההבדל בין בנדיט נייד לבנדיט נייח (Stationary vs. Roving Bandit) הושפע מאבן ח'לדון. יש אף המייחסים את הרעיון הדיאלקטי לאבן חלדון, אשר קדם בשימוש בו, ולמעשה בהמצאתו, להוגים מאוחרים דוגמת הגל וקרל מרקס.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • עבד אל רחמן אבן ח'לדון, אקדמות למדע ההיסטוריה ("מקדמה"), הוצאת מוסד ביאליק, 1966, הדפסה שנייה 2002.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אבן ח'לדון בוויקישיתוף